קשה למצוא חג במסורת ישראל שכרוך בטירחה רבה כל כך כמו חג הפסח. עבור עקרות הבית, לא רק שאין זה חג חירות, אלא יש כאן השתעבדות למיגוון של מטלות כדי "להכין את החג": נקיונות, בישולים, סידור הבית ומה לא? אצל חרדוסים טקסי "בדיקת חמץ" ו"הגעלת כלים" גובלים בפגאניות לשמה. עבור בעלי מפעלי מזון, יש טירדה רבה בהכשרת קוי ייצור מיוחדים לפסח וסגירת קוים אחרים וכל זאת בשביל שבוע אחד בלבד!!! שימו לב שגם מוצרים שאינם חמץ, כמו מים מינרליים, כלי פלסטיק ונייר אלומיניום חד פעמיים צריכים לשאת חותמת הכשר לחג - יש כאן הרבה פוליטיקה שמשחקת די טוב לידיים של כוהני הדת ושאר "כלי קודש". ולמרות כל נסיונותיהם של המהדרים, כמעט בלתי אפשרי להימנע ממגע עם חמץ בפסח: משחות שיניים, סבונים ונוזלי רחצה לגוף, לרחיצת כלים, שלא לדבר על תרופות לסובלים מצרבות, גזים ושאר בעיות קיבה במהלך החג - כל אלה עשויים להכיל חומרים שהם בחזקת חמץ. למרבה האבסורד, דווקא אצל כל אלה שטסים לחו"ל יש אלמנטים של חירות - לצאת מכל ההשתעבדות הזו לטקסים כפייתיים שאבד עליהם הכלח.

גם אני הייתי במהלך השנים אצל קשת די רחבה ומייצגת של רבנים, מקובלים ושאר חכמים, חלקם ידועים, מוכרים ומיוחצנים וגם כאלה שנקראים "ניסתרים" שמעטים יחסית יודעים על קיומם ושמם עובר מפה לאוזן. כללית, אני יכול לומר לך שמבחינתי התוצאה הכללית היא אכזבה רבתי - תיקצר היריעה מלפרט. גם אותם אנשים ספורים שיש להם היכולת "לקרוא" את היושב מולם ולהרגיש חלק מצפונות ליבו הם חלשים מאוד בכל הקשור לעזרה מעשית בפתרון בעיות בחיים. אז גם אם תשמעי סיפורים על אנשים שהצליחו לכאורה לצאת מתסבוכות וממצבי חיים קשים אחרי ביקור אצל רב פלוני או מקובל אלמוני, אז דעי לך שזה יוצא מהכלל המעיד על הכלל. ברצוני לציין, כי לא באתי להשמיץ או לייאש אותך בחיפושייך אחרי מקורות עזרה, אלא לחסוך לך התרוצצויות סרק, טיפוח אשליות, מפח נפש ועוגמת נפש, שלא לדבר על הוצאות כספיות שבדיעבד יתברר לך שהיו מיותרות לחלוטין. יחד עם זאת, כבר אמרו חז"ל כי "אין אדם מתיר את עצמו מבית האסורים", ואם בכל זאת את מעוניינת להיוועץ במישהו שבקיא בנבכי ארון הספרים היהודי - נסי את יהודה פרום מבית שמש (ככל הידוע לי הבן שלו, נפתלי נתן הרצאות באגודה של גילה). את מספר הטלפון שלו את יכולה למצוא במדריך הטלפון של אזור ירושלים, או באתר האינטרנט של בית שמש. אם את משתמשת בתחבורה ציבורית, תצטרכי לבקש הכוונה כיצד להגיע לביתו. אחרי שתתגברי על קשיים לוגיסטיים כאלה או אחרים, את יכולה לצפות לשירות אמין והוגן. הנ"ל אינו גובה סכום קבוע עבור הייעוץ, וכל אחד משלם לפי יכולתו ושביעות רצונו. רצוי שתבואי לפגישה מוכנה עם אותם נושאים עליהם את זקוקה לייעוץ והכוונה כדי לא לבזבז זמן. כללית עדיף שלא תפתחי ציפיות מופרזות ותבואי עם ראש פתוח. עם זאת, יש גם דברים פשוטים יחסית שאדם יכול לבצע בעצמו: למסור את המזוזות והתפילין שבבית לבדיקה של גורם אמין. על הדברים האלה יש כמעט קונצנזוס גם אצל מי שאינם דתיים. לסיום - גם אם תקבלי המלצה על אדם זה או אחר, או תיתקלי בפירסום עצמי של מישהו, חיפוש פרטים על אותו אדם במנוע של "גוגל ישראל" יכול להניב גילויים די מפתיעים, שכן את יכולה להיתקל במה שכותבים עליו אנשים שהתנסו איתו. אני מאחל לך בהצלחה!!!

כפי שנראה עכשיו, לאמא צפויה תקופה די ממושכת של השתקמות; מצבה מחייב עזרה מקצועית (פיזיותרפיה אינטנסיבית וסיוע בפעולות חיוניות אחרות), המוראל שלה ירוד וקרן האור היחידה היא ביקורם הצפוי של אחי ובנו הקטן לעודד את רוחה ולהיות לצידה בבדיקות רפואיות שעליה לעבור לקראת אמצע החודש הבא. בקשר לאבא, הוא לא זכה להגיע לגיל פרישה, כי נפטר מסרטן לפני 29 שנה. גם כאן, ההתאוששות של אמא היתה מאוד ממושכת והדרגתית, אך שובה המיידי לעבודתה סייע לה בזמנו להמשיך ולקיים שיגרה. בנוגע למכללה לגימלאים שתוקם ברמת-גן, יש לי הרושם שרוב התלמידים יהיו נשים; גם בהרצאות שאמא היתה פוקדת לפני התאונה היה רוב מוחץ לנשים.

לדעתי זה די אינדיוידואלי ותלוי באישיות האדם. אילו שהיו בעלי תפקידים בכירים/מעמד בעבודתם ונאלצו לפרוש - במקרים בהם העבודה היתה מרכז חייהם באמת קשה להם להתמודד עם הריקנות הזו ששואבת אותם פנימה. אלה שרוצים לעבוד כפנסיונרים מוצאים ששום מעביד פוטנציאלי לא מתעניין בכישורים שלהם וזה גורם להם להרגיש כחסרי ערך. לדעתי ההתמודדות קלה יותר למי שתיכנן בקפידה מה יעשה אחרי הפרישה, או לאלה שיש להם תחביבים ותחומי עניין מגוונים, ועכשו יש להם יותר פנאי לעשות את מה שהם באמת אוהבים, כמו התלמידות שלך; בתל אביב יש שפע אפשרויות לבני הגיל השלישי ללמוד במיגוון קורסים ולהיות נוכח בהרצאות. ברמת גן תוקם בקרוב מכללה לגימלאים. אני זוכר שאמי פוטרה מעבודתה לפני 12 שנה בגיל 67 . היא היתה מוכנה להמשיך לעבוד כפקידה, אך לא היה כל דורש לכישוריה, במיוחד עקב חוסר שליטתה בתוכנות אופיס. למרות שבמהלך השנים נאלצה להתמודד עם בעיות בריאות שונות, בין לבין היא מצאה עניין רב במיגוון תחומים: למדה 2 שפות זרות, לקחה קורסים בציור, נרשמה לקורסים והרצאות, הלכה להצגות תיאטרון, מוזיאונים ואירועי תרבות, וגם שהתה תקופות של מספר חודשים בחו"ל עם אחי בשנים בהם הקים משפחה וסייעה לגדל את הנכדים מגיל אפס. כרגע, לרוע מזלה היא מנוטרלת עקב תאונה שעברה ובעקבותיה נזקקה לניתוח ואישפוז שיקומי, אבל אני מאוד מקווה שלמרות מכאובי הגיל והבריאות היא תמשיך לחוות את מה שמעניין אותה בחיים.

אם זו באמת הרמה המקצועית של הטיפול לו זוכה ראש ממשלה, אז זה ממש מצמרר לחשוב כמה מחדלים נעשים יום יום כלפי אזרחים מן השורה במצבים כאלה ואני לא יודעים עליהם בכלל!!!

אני מעוניין בתוכנה קלה להתקנה, מתעדכנת אוטומטית וכן בודקת דואר נכנס ויוצא באאוטלוק אקספרס.

קראתי את מבול ההשמצות וממש נגעלתי לנוכח ההתקפות חסרות השחר על גילה ופעלה. אני מציע כהתחלה למחוק את כל ההודעות המשמיצות והמתנגחות, כי הפורום מתחיל להידמות לכנסת.