שלום לק ג. £73£
אז ככה.
יש לי המון המון מה לומר בנושא בגידה.
וכן, לעיניין הבגידה, יש חשיבות לכך שאתם זוג דתי.
יש גם חשיבות לדברים אחרים,
כמו :
1 מה הגיל שלכם היום?
2. כמה ילדים יש לכם?
3. כמה זמן אתם נשואים? וכמה זמן מכירים?
4. מה תדירות יחסי המין שלכם - מאז הנשואין (והאם היתה עליה או ירידה בתדירות),
5. מה מספר החדרים בבית? (כדי לדעת כמה פרטיות יש לכם בתור זוג).
6. באיזה גיל התחתנתם??
7. האם את היית ה"ראשונה" שלו, והוא ה"ראשון" שלך?
בקיצור להכל הכל הכל יש חשיבות, אפילו - בצורה בה אתם חינכתם
את ילדכם - כלומר - האם כל ילד יכול בלי אזהרה להיכנס לחדר השינה
של ההורים, או שהוא צריך לדפוק בנימוס לפני כן?
ואת כל הדברים האלה יברר יועץ נישואים - בהנחה והוא יועץ טוב.
אני מפציר בך לא לקחת יועץ גבר, אלא יועצת אישה,
ואני מפציר בך לא לקחת יועץ דתי, אלא יועצת חילונית.
למה?
1. כי יועץ דתי - או (אם תבחרי לקרוא לו רב) בגדול - יהיה לטובת הגבר.
2. כי יועץ גבר - יבין אותו ויהיה "יותר" לצידו - ויבין אותו יותר...
כל מה שתיארת בגדר תגובות לבגידה, הם בגדר אפשרי,
ויש גם תגובות יותר קריטיות (כמו כניסה לדיכאון, או לחלופין,
לקחת מספריים ולחתוך לבעל את הקטנצ'יק)
אבל אם מדובר על שיקום,
היי מוכנה להכל.
היי סבלנית.
אני לא רוצה לומר את זה,
כי זה ישמע כאילו אני לא בצד שלך,
אבל האמת היא שבגידה היא תמיד אשמה של שני אנשים.
גם שלך, וגם שלו.
זהו כישלון של הזוגיות, של האהבה הזוגית.
זה כישלון - גם שלך, וגם שלו.
לרוב צד אחד יותר אשם,
וצד שני פחות אשם...
אבל בגדול - הבעיה היא תיקשורת לקוייה.
למה?
כי בגדול הוא בגד - מן הסתם - כי היה חסר לו סקס/תשומת לב.
אז נכון שהוא אולי היה
1. סגור וביישן מידי מכדי לשתף אותך במצוקה שלו או בפנטזיות שלו.
2. או אולי מתחשב מידי (לא רצה להציק לך עם הדרישות המיניות שלו כשהוא יודע מה את עוברת בקטע של להיות טבחית/עובדת/מנקה/מסדרת/ילדים וכו')
3. מיואש מידי - כי הוא ניסה לרמוז לך 1200 פעם ואת לא הבנת.
4. וכן, לפעמים הוא סתם חרמן בוגדני אגואיסט ולא מתחשב בכלל... אבל זה דיי נדיר,
אני מאמין שהוא עדיין אוהב אותך, את הילדים שלו, ורוצה שיקום ושלום בית.
בקיצור, בגידה היא תיקשורת לקויה בין בני הזוג,
איך שלא מסתכלים על זה.
ועל זה תיצטרכו לעבוד עכשיו וקשה,
גם במסגרת זוגית,
וגם כל אחד בניפרד.
את תהיי חייבת להקשיב לו, ולצרכים שלו - למרות שהוא "בגד" בך...
והוא?
הוא יצטרך להחזיר את האמון שלך בו.
ולשניכם יש משימות קשות ביותר.
ותיאלצו להתעלות מעל עצמיכם.
אז שיהיה לשניכם בהצלחה,
אני מחזיק לשניכם אצבעות חזק חזק
ג'ון.
לא תמיד נכון המשפט: "כל המרבה הרי זה משובח" £24£
אני מבינה שיש לך הרבה מה להגיד על בגידות. אבל, לצערי חלק מהדברים שרשמת אינם נכונים מבחינה מקצועית או עובדתית. יותר מכך, דבריך נגועים בדעה קדומה ובגזענות.
לעניין הבגידה. אין ממש חשיבות לרוב הנתונים שרשמת. מה הקשר לגיל, מספר הילדים, תדירות יחסי המין, מספר החדרים, גיל הנשואים ועוד ועוד ועוד. מדבריך ניתן להבין כאילו אנשים דתיים שגרים בדירות קטנות חשופים לבגידות יותר מאחרים. זה כמו רוב הדברים האחרים, הם כמובן שטויות.
גם ההמלצה שלך לפנות למטפלת אישה נובעת מחוסר הבנה של מקצוע הייעוץ לנשואים או הטיפול הזוגי. אנשי מקצוע אינם תומכים בצד זה או אחר עפ"י מינם. או דתם. הדעה שאתה מציג מעידה על דעתך לגבי דתיים. דעה שאינה נובעת מהכרות ויידע אלא דעה קדומה וגזענות. אני מכירה אנשי טיפול מדהימים. דתיים כמובן. גברים ונשים.
אתה כותב: "אבל אם מדובר על שיקום, היי מוכנה להכל". מה זאת אומרת "הכל". האם שיקום חיי הנשואין מחייב ויתור גורף? כמובן שלא. הוא כולל תיקון התקלות ומציאת פתרון לבעיות שהביאו לבגידה. בפרוש לא קבלה של "הכל".
ועוד אתה כותב: "אבל האמת היא שבגידה היא תמיד אשמה של שני אנשים. גם שלך, וגם שלו". גם זה בפרוש לא תמיד נכון. זו הטלת אשמה ללא כל הוכחות.
"לרוב צד אחד יותר אשם, וצד שני פחות אשם...". - לא נכון.
"אבל בגדול - הבעיה היא תיקשורת לקוייה" - לא בהכרח
"כי בגדול הוא בגד...כי היה חסר לו סקס/תשומת לב" - ממש לא בהכרח. רוב הבגידות אינן בגלל מין.
"אני מאמין שהוא עדיין אוהב אותך, את הילדים שלו, ורוצה שיקום ושלום בית". טוב שאתה מאמין באהבה. אבל מאיפה אתה יודע שזה נכון לגביו?
הייתי יכולה להמשיך ולצטט מדבריך, אבל בקריאה נוספת של "המלצתך", אני בטוחה שתראה עד כמה היא לא מקצועית, צודקת והוגנת כלפי המתלוננת.
אני ממליצה להתייחס ולענות לאנשים שכותבים כאן בעת מצוקה במידה של ענווה וצניעות.