שלום.
אני בת 28 שכירה בחברה גדולה ועובדת במקביל עם עוד שתי בחורות בדרגה שלי בתפקיד השוטף.
העבודה מתנהלת בחברה בצורה כזאת: ישנה אחראית שמספקת פרוייקטים שונים לכל עובדת לפי אופי העבודה וההתאמה לאותה עובדת.
לפני כשבוע הביאו לי פרוייקט שבגלגולו הקודם היה אצל הבחורה השניה שעובדת איתי אך היא מבחינתה לא הסתדרה עם הפרוייקט והוא הוחזר לאחראית שהעבירה אותו אלי להתמודדות.
אני, מנסיוני ידעתי מההתחלה שגם לי הוא יהווה בעיה ומה גם שלבחורה השלישית שעובדת עימי הוא יתאים והיא תתמודד איתו מצויין.
ברגע שקיבלתי את הפרוייקט, אמרתי בקול משהו בסגנון " לא כדאי לתת אותו ישר ל"אפרת"? והאחראית ישר הסכימה איתי והגישה לה אותו.
אותה "אפרת" התעצבנה מאד באותו רגע בגלל שלדבריה "זרקתי עליה עבודה שלי ולא התמודדתי איתה בעצמי" ומאז האוירה במשרד מאד מתוחה ואותה בחורה מתקשרת איתי בכן ולא רק כשהיא חייבת.
חשבתי שהיא תרגע עם הזמן ותראה גם את הצד שלי ותבין שזה לא כל כך נורא...כי חלוקת העבודה עדיין מתחלקת שווה בין כולנו ורק בפרוייקט הספציפי הזה היתה בעיה...
אך היא לא נרגעה.
פעם היתה אוירה מאד שמחה במשרד. הסתובבנו בין השולחנות שלנו, התבדחנו ודיברנו, וכרגע מאד מתוח. לא נעים לעבוד כך.
אני התחרטתי על הגישה שלי ועל מה שאמרתי באותו רגע רק בגלל המצב שנוצר ולא בגלל ששיניתי את דעתי.
המצב גורם לי ממש דכדוך עד כדי דמעות. אני מאד לוקחת אישי כשכועסים עלי ולא מתייחסים אלי.
היום אחרי שבוע החלטתי לדבר איתה על העניין ולהסביר גם את העמדה שלי. התקשרתי אליה הביתה בשעות הערב וניסיתי לעשות סולחה. התנצלתי כמה פעמים ואמרתי שלא התכוונתי לרע...
אך "אפרת" בדיעה של "זהו. החל מהמקרה הזה - נפסלת בעיני". היא לא מסכימה לסלוח ולהבין.
אני נזכרת בכל כך הרבה פעמים שעזרתי לה בעבודה ומחוצה לה ומאד מעליב אותי שכל זה נשכח ונשפטתי בגלל המקרה האחרון. ועוד יותר מעליב אותי שהתנצלתי (מה שמאד קשה לי לעשות בד"כ) ולא קיבלתי מחילה.
אני מאד רוצה לפתור את המצב אך לא יודעת מה אני עוד יכולה לעשות.
בבקשה עיצות ועזרה.
תודה,
קרן.
