לובצקי גלית
קבוצות:
משתמשים רשומים
משתמשים שנרשמו לאחרונה
שם תצוגה:לובצקי גלית
0
הודעות שפרסמתי
דרגה במערכת:
לובצקי גלית
נכתב בנושא: יש לי שאלה בקשר לשנת שירות
16-04-2005 11:41
לא בהכרח נכון.
אני כרגע במיונים לתפקיד התנדבותי,ואמרו לי שאני אצטרך לוותר על שנת שירות כי הגיוס של הקורס הוא רק באפריל 2006 כרגע. וזה לא התפקיד היחידי...יכול להיות שתגיע לקורס שהגיוס שלי הוא מאוד מסויים,ואז תאלץ לוותר על ש"ש (כמובן,אם התפקיד חשוב לך יותר..)
או לחילופין, לצאת לשנת שירות ולהתגייס באפריל06'.
זה הרבה פחות טרגי ממה שזה נשמע - יש לך שמונה חודשים שבהם את יכולה לקרוע את התחת כדי לעשות כסף כדי שתוכלי לעשות מה שאת רוצה ברגע שאת משתחררת (מישהו אמר נסיעה לגואטמלה? לא? טוב, אולי זה רק בתוך הראש שלי) או לחילופין, להחליט שאת ממשיכה את השנת שירות לעצמך ומרכזת איזה שבט/מתנדבת בפנימיה/וואטאבר.
שלא לדבר על זה שבמחזורי גיוס כאלו הרבה פעמים הגיוס מוקדם, כי רוב האנשים לא רוצים לחכות לאפריל - ולא חשוב אם הם עשו שנת שירות או סיימו ללמוד.
(תאריך הגיוס המקורי שלי היה אפריל 02. אחרי שדחיתי אותו בגלל הש"ש, הוא אמור היה להיות במרץ 03', ובסוף הוקדם לינואר 03'.אמנם חיכיתי כמעט חמישה חודשים לגיוס עם סיום השנת שירות, אבל זו הייתה תקופה פרקטית למדי ואני לא מתחרטת על שנייה)
לובצקי גלית
04-03-2005 21:13
אוווווווווווף. (העברתי לה את כתובת המייל שלי כבר בחודש שעבר, מוזר שלא שלחה.)
בכל מקרה, אני אתקשר ביום ראשון.
לובצקי גלית
04-03-2005 13:57
החיים מלאים פשרות, גלית.....למה לא הגעת לישיבה ??????
למקרה שלא היה ברור - אני חושבת שהמחקר הצליח להביא לידי ביטוי בצורה מדוייקת את מה שקורה.
איזו ישיבה? זו של לפני חודש? היה הייתה יום לפני בחינה גדולה, ובגלל שהודיעו לי עליה רק ערב קודם, לא הספקתי להתארגן בהתאם. (ואם הייתה עוד ישיבה אחריה, אז לא היה לי מושג) ביקשתי שימסרו שלא יכלתי להגיע, ושאני מתנצלת. (ומתבעסת...)
לובצקי גלית
03-03-2005 19:38
.מוזר, איך על כל תובנה שמגיעים אליה, ישר מופיעה תובנה הפוכה.
אם לא הייתי מכירה את הגרעין, הייתי חושבת אולי שהמחקר בעייתי. רק מה? איכשהו במקום זה, סיימתי לקרוא אותו בהרגשה שהוא משקף באופן מדוייק את הדברים שעוברים לש"ש בראש. כי אולי צריך שני מלווים, אבל לפעמים עדיף אחד. וצריך ליווי, אבל שגם יתנו חופש. וצריך להשקיע יותר בהכנה, אבל לא לשכוח ששנת שמינית היא עמוסה...
אני באמת חושבת שכדאי לכל מי שמתכנן לצאת לשנת שירות, ולא רק ברעים, לקרוא את המחקר. אני אמנם לא רואיינתי אליו, אבל איכשהו גיליתי שם ציטוטים מדוייקים של מה שהייתי עונה.
לובצקי גלית
נכתב בנושא: לכל החותמים והמתלבטים...
16-02-2005 00:21
זה ממש לא יעזור מה שאת מנסה להגיד פו...
כי טוחנים לאנשים האלה את השכל כבר כמה חודשים וזה עדיין לא עוזר... ההתלבטות נמשכת, והם רק רוצים לקבל החלטה, כך שעוד טחינה תמנע מהם לחתום וזה מכיוון שהם רוצים שבסך הכל יעזבו אותם... כל המילים היפות נאמרו, עכשיו צריך להביא מישהו שיראה את הצדדים הרעים בשנת שירות... אני קורא להפסיק עם הפרסומות ולהציג גם את הצדדים הרעם בש"ש, וזאת מכיוון שלכל דבר יש שני צדדים (וזה לא רק דחיית הגיוס...), ויש אנשים שחתמו כי במיונים ובשבתות זה נראה להם וואו, כי הכל היה שם פרסומת אחת גדולה, ובש"ש זה יראה כל כך אחרת... חלאס... תביאו לנו מישהו שיהיה ופרש, או שהיה ושלא נהנה כל כך, או סתם מישהו שכבר היה, ולא מישהו שעושה עכשיו שנת שירות, בכדי להראות את הלא טוב, ואת הצד השני. הרי אין דבר שהוא טלית שכולה תכלת...
יש הרבה מאד צדק במה שאתה אומר.
אז קודם כל, תשאלו. באמת - כשאני הייתי בסמינרים כשמיניסטית, התעקשתי לתפוס ש"ש שיסבירו לי מה רע להם.ואחר כך, בסמינרים שהגעתי אליהם כש"ש, התעקשתי לספר על הצדדים הקשים, והמחורבנים, והרעים. כי אם אתה יודע שהם שם, ובכל זאת רואה שממשיכים בשנה למרות הכל, זה קצת מפחית את החששות.
וגם פה בפורום, יש אנשים שמעלים בעיות (למשל, סוגיית הכסף של הקומונה, שהעלתה כמובן הרבה דברים נוספים) וצריך לדפדף קצת אחורה, כי זה נושא שעולה, כמובן. גם על ידי ש"ש לשעבר.
אבל תשאלו. תשאלו תשאלו תשאלו. כי כמו כל דבר אחר שקשור בש"ש, אל תצפו שמישהו אחר יעשה את העבודה בשבילכם.
לובצקי גלית
29-01-2005 20:12
לא בדיוק
להגיד שבדרך כלל מתחשבים זו מעט הפרזה. ולמען האמת, להגיד ש"בסוף השיבוצים יוצאים הכי מתאימים שיש" (בציטוט חופשי) זו בכלל הפרזה.
תהליך השיבוץ ברעים, לפחות נכון ללפני שלוש שנים, הולך בערך כך: קודם כל משבצים שניים שיוכלו לרכז את השבט (במידה ומדובר בקומונה שמפעילה שבט), במידה ואחד המרכזים הוא בחור, מוסיפים בחור נוסף לקומונה, ואחר כך, הממ, טוב, אין לי מושג איך ממשיכים מכאן. לדעתי עושים הגרלה...
סתם, אני צוחקת, כמובן. רק קחי בחשבון שלמרות כל הסמינרים, עדיין קשה מאד להכיר 100 מלש"שים מספיק טוב כדי לשבץ אותם. אז אולי מנסים להתחשב ברצונות, אבל אסור לשכוח שבסך הכל בכל מקום צריכים אתכם, ובכל מקום אתם יכולים לעזור, וזה הרי מה שחשוב, לא?
כשאני שובצתי, בהתחלה הייתי מאד מבוהלת בגלל המקום שהגעתי אליו, כי רציתי קומונה בעלת מאפיינים הפוכים לחלוטין. רק מה? במהלך שנת השמינית, כשמבקשים לאן להגיע, בדרך כלל מתבססים על הכרות מאד מאד שטחית עם העבודה הנדרשת ועם הקהילה. ככה שזה באמת עניין שולי בשורה התחתונה. קצת מבאס בהתחלה, אבל אין מה לעשות. זה חלק מהעניין.
(יצאה תגובה מדכאת? זו ממש לא הכוונה. להפך)
לובצקי גלית
23-01-2005 18:02
אם ההורים שלי עושם לי בעיות בקשר לשנת שירות מה אני צריך לעשות
כאילו הם לא רוצים שאני יחתום
קודם כל אתה צריך לברר (איתם או עם עצמך) למה הם לא רוצים שתחתום.
יכולות להיות לזה הרבה מאד סיבות (לגיטימיות לחלוטין, בדרך כלל). וברגע שתדע למה הם לא רוצים, תדע גם מה לענות להם, ואיך להסביר להם. הרבה פעמים הורים מתנגדים בגלל חוסר ידע לגבי השנת שירות, לפעמים הם מתנגדים בגלל שהם חושבים משהו מסויים על שנת שירות, שלא לגמרי נכון במציאות, ולפעמים יש להם נימוקים מצויינים. (את רובם, כל ש"ש כבר הספיק לשמוע, ואני בטוחה שיהיו כאן אנשים שישמחו לתת לך נימוקי-נגד ונקודות מבט נוספות)
בשורה התחתונה? אתה ילד גדול, ההחלטה היא שלך ואתה לא צריך את רשותם. אבל תמיכה של הורים זה דבר חשוב תמיד, בטח ובטח כשמדובר בשנה כל כך קשה ומסובכת.
לובצקי גלית
נכתב בנושא: שנת שירות- לעשירים בלבד?
14-01-2005 10:46
הממ...
אני לא רוצה יותר מדי להכנס לחיים הפרטיים של חברי הקומונה שלי. בגדול, בגלל שכל הדברים הבסיסיים היו משותפים, אם למישהו היה קצת יותר קשה בבית, זה לא השפיע על חיי היום יום בקומונה, נראה לי לפחות.
צריך להפריד בין שני דברים - כשאין כסף לחיים תקינים, וכשאין כסף לחיים "מפנקים". (אני לא שלמה עם ההגדרה הזו, אבל לצורך העניין נשאיר אותה.)
לאף אחד מאיתנו לא היה ספק שלא יוצאים לשנת שירות כדי להרוויח כסף. בדיוק כמו שבצבא אתה לא "מרוויח" ממשכורת של חייל בסדיר. ואני אסביר - אם הכסף לא מספיק לאוכל מזין (פסטות, אורז, בשר, תפוחי אדמה, ירקות, לחם...) לא מספיק לנסיעות וניהול חיי קומונה תקינים, אז יש בעיה רצינית מאד ל_קומונה_. זה לא קשור למצב הכלכלי בבית. כמובן, אם המצב בקומונה הוא כזה ויש גב כלכלי מהבית, אז אולי פחות דחוף לש"ש לפתור את הבעיה כי הוא מרשה לעצמו לאכול בחוץ על חשבון אבא ואמא.
זו בעיה כי הכסף של הקומונה אמור להספיק בדיוק לדברים האלו ובניהול נכון שלו, אפילו ליותר. עניין של סדרי עדיפויות. אנחנו החלטנו לא לוותר על מינוי יומי לעיתון, אבל אחרי שלושה חודשים ביטלנו את הכבלים. (מכל מיני סיבות שרובן לא היו קשורות לכסף, אלא דווקא במישור החברתי למען האמת) העדפנו שכל אחד יקנה לבד את השמפו, והסבונים, וכלי הגילוח והטמפונים, אבל יציאות קומונה שילמנו מהחשבון המשותף.
כלומר, אפשר.
השאלה האמיתית היא, לדעתי, מה קורה מעבר. כי גם דמי הכיס שהפרשנו לעצמנו מדי חודש, לא מספיקים להרבה. ולכל אחד יש את הסרט שהוא רוצה לראות בסוף השבוע, או המכנסיים שהוא רוצה לקנות, או מתנה לאמא ליום ההולדת. זה כסף שאו שיש לך או שאין לך, אבל כספי הקומונה בדרך כלל לא מספיקים למטרות האלו. ושוב, אני מניחה שאם זו הייתה בעיה שהייתה מתעוררת אצלנו בצורה חריפה, היינו יכולים לבטל את העיתון, לחסוך באוכל ולא לנסוע לחמישה ימים בטורקיה בסוף השנה, ולתת לכל אחד סכום כסף גדול יותר. רק מה?
מנקודת המבט שלי, אוכל סביר יותר חשוב מסרט או מכנסיים. וחלק מהעניין בשנת שירות הוא להסתפק במועד ולחסוך.
אני מסכימה שיש היום בעיות כלכליות להרבה אנשים במדינה. אני לא ממש יודעת אם יש פתרון קסם. (אני די משוכנעת שאין) אלו הן אותן בעיות שיש אחר כך גם בצבא. (כי גם כשהמש"קית ת"ש דואגת לך לכספים נוספים, הם מיועדים באמת לניהול שוטף של הבית, לא לסרט או מסיבה)
לובצקי גלית
נכתב בנושא: שנת שירות- לעשירים בלבד?
13-01-2005 18:32
שנת שירות- לעשירים בלבד?
אני ש"ש כבר כמעט חצי שנה ועלו לי אי אלו תהיות בנוגע לשנת שירות ולכסף. בתחילת השנה החלטתי שהשנה אני אהיה עצמאי לכל דבר, כחלק מתהליך שנת השירות.. זה אומר גם לא לקחת חלק מההורים מבחינתי, דבר שמאוד שאפתי אליו- גם בגלל המצב הכלכלי שמשפחתי שרויה בו וגם בגלל העיקרון- ברגע שאני לוקח כסף מהורי אני הופך את חוויית שנת השירות סגורה בפני אלה שהוריהם לא מסוגלים לתת להם את הכסף הזה. לצערי, הבועה הזאת התנפצה לי בפנים. זה התחיל מזה שרשמית, התחלנו את שנת השירות ב-12 באוגוסט אך התשלום הראשון נכנס לבנק ב-9 בספטמבר. יצא לי לעשות שנת שירות במקום מאוד רחוק מאיזור מגורי ומה שקרה זה שאת החודש הראשון נאלצתי לממן בעצמי. ההסבר לכך הוא שככה זה עובד בעולם- אתה עובד חודש ואז מקבל כסף על העבודה שביצעת. יצא שכל הכסף שחסכתי בחופש, אחרי שקרעתי את התחת בעבודות, הלך על הוצאות המחיה שלי בחודש הראשון ובעיקר על נסיעות הבייתה, שכן הכניסה לקומונה הייתה רק בתחילת ספטמבר בשל אילוצים מסויימים. בנוסף לכך, גם אחרי שהתארגנתי ולמדתי לחסוך ולחיות מכמות כסף לא גדולה בכלל, גיליתי כמה עובדות שממש עיצבנו אותי!! הראשונה שבהן היא שכמות הכסף שתקבל בשנת שירות תלויה במקום שאתה נמצא בו. אם להנהגה יש כסף- אתה חי בסבבה.. ואם ההנהגה במצב כלכלי קשה- נדפקת. אני לא בטוח שזה ככה בכל המגזרים אבל במגזר שלי- זה ככה!! לא צריך להיות איזה שיוויון כאן??? העובדה השניה היא ששנת שירות, בדיוק כמו המשלחות, היא אכן אופציה לחניכים אמידים בלבד. אני מכיר המון שינשינים מכל המגזרים וההנהגות אבל אין אחד שלא צחק לי בפנים כששמע שאני לא מקבל כסף מהורי על בסיס קבוע, מעין דמי כיס שבאים כתוספת לדמי המחיה. האטימות הזאת מרתיחה אותי!!! לפחות למשלחות יש תקציב סבסודים מכובד ביותר (במשלחת האחרונה לארה"ב הושקעו כ-40 אלף שקלים בסיבסודי חניכים אם אני לא טועה). לעומת זאת, ש"שינים גם ככה מקבלים כסף מהתנועה, אפילו שהוא לא מספיק לשום דבר, אז אף אחד לא חשב שצריך לסבסד כאן מישהו. המציאות היא אחרת, שינשינים צריכים להיות תלויים בהורים בצורה בלתי רגילה בשביל לקיים חיי יום יום נורמליים. אבל מה אם להורים אין כסף בשביל שהילד יהיה תלוי בהם? אני חושב שהצד הזה שבשנת השירות לא הובהר לי כמו שצריך.. אני הייתי בטוח שבמקום להיות מעמסה על הגב של ההורים אני אהווה איזשהי הקלה בתקציב החודשי של המשפחה. ושלא תבינו לא נכון, אפשר לחיות מ-900 ש' בחודש, באמת שאפשר. אבל זה קשה מאוד כשחברי הקומונה מזמינים על בסיס כמעט יומי אוכל מוכן, או יושבים בבורגאנצ'ים למיניהם כל הזמן. במיוחד שהקומונה שלי היא קומונה מאוד מיוחדת עם בעיות מיוחדות משלה שגרמו למצב הזה, שאין אוכל במקרר, שאין קניות שבועיות, שכל אחד דואג לעצמו, שכמעט אין חיי קומונה.. אני יודע שזה לא קורה ברב הקומונות אבל אם זה המצב, שיש לי כבר מינוס של כמה מאות טובות בבנק, למה אף אחד לא אמר לי שככה זה יהיה לפני החתימה? למה אני צריך לגלות את זה לבד? אני יודע שאני לא הש"ש היחידי שנמצא במצב הזה. יצא לי לדבר עם עוד המון ש"שינים שצריכים לקחת כסף מההורים כדי לחיות. ההבדל הוא שההורים שלהם מצליחים לעמוד בזה, אפילו גאים ושמחים טיפה שהגוזל לא התרחק עד כדי כך מהקן. אבל מישהו בתנועה חשב פעם מה עם אלה שההורים לא יכולים לדאוג להם? כבר הגעתי למצב בשנה הזאת שלא אכלתי שום דבר במשך יומיים, לאן אני עוד אגיע? אני יכול בכל שלב לחתום ויתור, לעבוד במקדונלדס כל היום ולהרוויח פי 2-3 ממה שאני מקבל עכשיו. אבל אני לא, כי השנת שירות שלי יותר מידי חשובה לי, כי אני מאמין במה שאני עושה. אבל כמה נמוך אפשר לרדת? למה הסטיגמה הזאת, שש"שינים הם עניים, צריכה להמשיך להתקיים? למה ש"שינים מגיעים למצב שעושים ישיבות בבתים של שכב"ג כדי לאכול? למה יש שבטים מסויימים שהשכב"ג בא עם אוכל לשבט כדי שהמרכזים הש"שינים ישבעו? אנחנו באים לעשות משהו טוב לקהילה, באמת מכל הלב. ככה אנחנו צריכים לחיות?? לאחרונה שאלתי מהאחראי עלי אם זה אפשרי לשלב עבודה בשנת שירות. הוא אמר לי שיברר את זה ועדיין לא חזר אלי אבל אני מניח מה התשובה תהיה. העובדה היא שיש לי המון זמן פנוי, מספיק בשביל 2-3 משמרות בשבוע ועוד כמה מאות טובות בחודש, שישתלבו טוב עם המינוס שלי בבנק. אבל אני לא עובד. אף ש"ש (להוציא את גרעין תמורה) לא עובד, למרות שזה יותר מאפשרי. שמעתי על לא אחד ולא שני ש"שינים שנאלצים לעשות בייביסיטר, או לתת שיעורים פרטיים תמורת תשלום, או כאלה שמצאו מקום שישלם להם במזומן על עבודתם. הייתי רוצה לשמוע מה אתם חושבים על זה, בין אם אתם שמיניסטים שמתעניינים, ש"שינים נוכחיים, ש"שינים לשעבר או בעלי תפקידים בתנועה. בנוסף, הייתי רוצה לשמוע תשובה מספקת לשאלה- מדוע אי אפשר לעבוד במקביל לשנת שירות. תודה לכל המגיבים
אפשר גם אחרת
אני כבר לא ש"ש כמעט שנתיים וחצי, אבל משהו אני כן זוכרת.
אז כן, לפעמים המקרר היה ריק והיינו רעבים, אבל זה היה אך ורק בגלל שהיינו מתעצלים לרדת לסופר ולעשות קניות. ואת הכסף שמנו בקופה משותפת והוצאנו משם _ביחד_ לאוכל, ונסיעות בתוך העיר והביתה, כל אחד לפי צרכיו, ויציאות קומונה בערך פעם בחודש (לא כולל גיחות לים, או שיטוט ביפו העתיקה, או סיבוב באלנבי, לא משהו שדורש יותר משני ניקובים בכרטיסיה)
וכן, בסוף ישיבות בהנהגה היינו מחלקים את האוכל בין כל הקומונות של הש"ש, אבל זה היה חלק מהקטע, וממש לא בגלל שלא היה כסף. כי אם היה צריך, היינו מוותרים על הקולה, ומסתפקים במיץ (או אפילו בסופר דרינק הזכור ל, הממ, נניח שטוב) או על יוגורטים של הבנות בתקופה ה"בריאה" שלהן, או שקונים את הגבינה צהובה הזולה יותר. להתמודד עם התקציב החודשי שלנו, כקבוצה, היה חלק בלתי נפרד מחיי הקומונה.
אז בחודש הראשון (אחרי שסינג'רנו את נגה להיות גזברית) הצטמצמנו, כדי לראות מה עולה כמה וכמה צריך ממה, ובנינו תקציב חודשי, ואז הסתבר שאפשר לחיות כמו בני אדם, ולהקציב דמי כיס לכל אחד מאיתנו לבזבוזים קטנים, (כי גם אצלנו, אף אחד לא רצה לחיות על חשבון אבא ואמא) ובסוף השנה, אפילו גילינו שנשאר לנו מספיק כסף לטיול קומונה.
אז לא שתמיד היה קל. ואמנם היה חודש שהכסף התעכב. אז הצטמצמנו קצת יותר, (והשתמשנו בחסכון של הקומונה) ובסוף הכסף הגיע והכל התאזן.
ולא צריך לאכול מנות חמות (כי גם זה איחס, וגם בכלל לא עסק זול!) אבל לבשל פסטה או אורז זה הדבר הכי פשוט בעולם, גם כשמגיעים עייפים לדירה. לטגן חביתה או נקניקיות זה בדיוק 10 דקות, ואני עדיין זוכרת בזעזוע איך בעשר בבוקר, רגע לפני היציאה לבית ספר, הש"ש השני היה מטגן המבורגרים בשלווה.
אני לא כותבת את זה כדי לזלזל בבעיה שלך. אלא בעיקר כדי להראות לשמיניסטים המודאגים באזור שאפשר גם אחרת. כן, הרבה פעמים ש"ש מסתובבים רעבים. בדרך כלל? זה בעיקר כי בפעם הראשונה אתה באמת יוצא מהבית ועומד בזכות עצמך. כי פתאום אתה מבין שאם אתה לא תדאג שהמקרר והארונות יהיו מלאים, הם לא יתמלאו מעצמם (אנחנו יודעים את זה קודם, כמובן, אבל איכשהו, פתאום זה אחרת...)ושאם אתה חוזר עייף ומתעצל, אז או שמישהו אחר מהקומונה יבשל לך, או שתשאר רעב.
ואז היינו מזמינים פיצה. כשזה במינון סביר, זו יופי של דרך לפנק את הקומונה.
לובצקי גלית
נכתב בנושא: אני מתלבטת בין שני גרעינים £147£
16-12-2004 22:07
יכול להיות שההתמקדות עברה אבל....
אני ממש מקווה שהשינשינים יצאו לש"ש בגלל הרצון לתת ולא בגלל חיי הקומונה המגניבים או בגלל שזה נותן המון לאישיות... אבל נראה לי שחלק מהבעייה נובעת מלמעלה... דיברת על העיניין של ההכשרות וכל זה... אז בתור אחת שעוברת יותר מידי הרכשרות אני יודעת שלי זה נמאס.. כי נראה לי שמרוב הכשרות אין זמן להתנדבויות ובקשר לדבר השני - שאנחנו לא תמיד עושים את מה שרצינו... אז אצלנו יש פרויקט שנקרא תפנית ובו אנחנו מלמדים ילדים בבית ספר. תנועת הצופים התחייבה לפרויקט הזה כדי שלנו יהיה כסף ולכן אני מחוייבת ללמד 20 שעות בשבוע ילדים בכיתה ג... ותאמיני או לא ... זה הדבר האחרון שרציתי לעשות בשנת שירות שלי. אבל כמו שאמרת הציפיות היו גדולות מידי ומה שאמרו לי השתנה והפעם הבחירה הפכה להיות של התנועה ולא שלי ( כי תאמת לא הייתי מלמדת כל כך הרבה שעות ). בכל מקרה, כמו שאמרתי מקודם... נראה לי שהשילוב הכי טוב זה להתאים בין הרצונות לצרכים כמה שיותר ואם זה לא קורה צריך לזרום עם זה כי אולי זה לא כל כך נורא כמו שחושבים ואולי התפקיד יהיה קצת שונה במקום הזה... ( כמו שאני נוכחתי לדעת )...
בגדול, אני מסכימה איתך.
רק מה? אני לא יודעת מספיק פרטים על כמות ההכשרות שכן-או-לא עוברים היום, כך שקשה לי להחליט מה דעתי בנושא ולכן, ברשותך, לא אתייחס לעניין.
בקשר לפרויקט תפנית (שגם אותו אני לא מכירה מעבר למה שדובר פה בפורום), זו בדיוק הנקודה שלי. יש הרבה מאד גורמים שמשפיעים על הדרך שבה שנת השירות נראית. ההבנה שכסף הוא חלק מהעניין (ולוקח לא מעט זמן להבין שהעובדה שש"ש מוגדרים כמתנדבים, לא אומרת שלא עולה כסף, והרבה, להחזיק אותם) היא חלק מהבגרות שהתכוונתי אליה.אז אני מאמינה לך שלא זה הדבר הראשון אותו רצית לעשות,אבל גם נראה לי שאת מבינה טוב מאד למה את עושה את זה, ומקווה שאת עושה את זה הכי טוב שאת יכולה, כי זה מה שצריך בנקודת הזמן הנוכחית.
וכמובן, כמובן שהשילוב הכי טוב הוא להתאים בין הרצונות הצרכים, השאלה שלי הייתה, מה קורה ואיך מגיבים כשהשניים מתנגשים.
