טל יקרה
חבל שההורים לא תמיד מבינים אותנו. יתכן וראוי לחיות את החיים ומה שפחות לקחת ללב את מה שהם אומרים, במידה והם מתערבים בחיים שלנו בצורה שפוגעת בנו. יתכן ואין זה הוגן שאני כביכול עומד לצידך ולא לצד הורייך, אבל מהדברים שאת כותבת ניתן להרגיש שאמך באמת אינה מוצאת איתך את השפה המשותפת ומנסה להיות כמו אמהות רבות, זאת שתמיד יודעת וצודקת. אני מקווה שבקרוב תעזבי את הבית ותחיי חיים עצמאיים ואיש לא יתערב באורח חיייך.
אגב, אני גם אבא לילדים, ומשתדל מאוד להתייחס אליהם כאל שווים.
אני רואה שגם הם לגבי ילדיהן מתנהגים בצורה יפה ובסופו של דבר זה מצדיק את עצמו.
אבל אנשים הם אנשים. יש ביניהם קשוחים ויש ביניהם מבינים, והדבר לא תלוי בשאלה אם הורים או לא. נסי להיפגע מה שפחות בהערות של אימך.
ואני מאחל לך הרבה הרבה הצלחה.
נתי