עבדנו ביחד בשנת 82/83 בבנק תקופה קצרה ייחסית, לרוע-המזל, זהו קשר שלא הספיק להתממש למרות, האיכפתיות שהפגנתי כלפיו וברור, שזה נגע לליבו, הפעמים שהוא ניסה למשוך אותי בתקופה הקצרה הזאת, וגם ביום האחרון לעבודתי בסניף והכל בגלל טיפשותי הגדולה. לולא טיפושתי הגדולה יכל להיות אחרת . . . כשעזבתי את הסניף, לא חשבתי על התקופה הזאת ועליו, נזכרתי בו בשנה שעברה עם התעצמותן של הפיגועים. גבר בי הרצון לדעת, מה קורה איתו. אם הוא חי, בריא, שלם, מסודר, מאושר. התחוור לי ; שלא זכרתי אפילו את שמו הפרטי (אין לי זיכרון טוב לשמות). הוצאתי את נשמתי במשך השנה בכדיי לאתר אותו. הפכתי עולמות בכדיי לאתר אותו. אף אחד לא האמין שאצליח בכך לאור הנתונים שהיו לי עליו בהתחלה. אפילו לא מומחיי דבר. איתרתי אותו. ולא רק שאיתרתי אותו. נודע לי הרבה אינפורמציה עליו, בין השאר, שהוא לא שכח אותי. כשהעובדה לכך ; בתו הבכורה מנישואים ראשונים נקראת כשמי. מבירור העניין התחוור לי ; שהיא לא נקראת כך על שם אחת הסבתות מהצד שלו, מהצד של אישתו לשעבר, ומישהי אחרת במשפחה. ניסיתי לתקשר איתו באמצעות מכתב, טל', מישום מה, הוא מתכחש, עויין. אני לא יודעת, אם זה לא בגלל חשבון הנפש שלו לגביי. ייעצו לי ועדיין מייעצים לי, לפגוש אותו פנים מול פנים, אני יודעת, שיכול להיות אחרת עם פגישה פנים מול פנים מאשר בטל', במכתב, השא' היא ; האם אצליח להתמודד עם זה ? ? ? כמו ששאלתי קודם ; מה יהיה אם אשתנק כשאראה אותו פנים מול פנים אחריי כ"כ הרבה שנים שלא ראיתיו ? ? ? לא אצליח למצוא / להוציא את המילים הנכונות כשאפגוש אותו פנים מול פנים ? ? ? ששוב אגרום לצחוק / השפלה ? ? ? אני יודעת, שאני צריכה להפגין קשיחות כלפיו אני יודעת, שהוא אוהב אנשים בעליי שריון. האם להביא לו משהו למזכרת (מה שלא הספקתי בתקופה ההיא) ? ? ? האם לחכות עם זה לראות איך ייתפתחו העיניינים ? ? ? ואם להביא לו ; מה להביא לו ? ? ? משהו שקשור לאומנות, ציור, פיסול, מוסיקה, למשרד (יש לו משרד פרטי) ? ? ? דילמה לא קלה הלו כן ? ? ?