קשב וריכוז-
שלום אי קבלת מרות נובעת מכך שהסובל מהפרעת קשב וריכוז אינו מרוכז,חסר סבלנות,וסף רגשי נמוך,ואינו יכול להכיל רגשות מעיקים ושליליים דבר שגורר אימפולסיביות בהיתנהגותו , הוא לא רואה את התמונה המלאה בכול מצב ,שאלה בקשה פנייה אליו בגלל שאינו מרוכז ..ולכן כשפונים אליו בבקשה ,הוא רואה בבקשה רק את מה שהוא רואה ...השפלה,התרסה, נגדו ..ולכן מידית הוא מתנגד ומתמרד בטיפול בסי בי טי קוגנטיבי ,ותרופתי המצב הקוגנטיבי משתפר,הוא מתחיל לחשוב ליפני שהוא פועל
סיפור אמיתי
הכרתי אותו בצ'ט בשלהי נישואיי. הוא היה נשוי. הוא עדיין נשוי. הוא מבוגר ממני ב-8 שנים. איש חכם מאוד. מלנכולי מאוד. יצרי מאוד.איש טוב עם לב רחב. נדיב. חכם ורחב אופקים. הכל היה מאוד אצלו. טוטאלי. עד הסוף. כשנרקם הקשר בינינו אני הייתי במשבר בנישואיי. נישאתי לגבר ששנתיים אחרי נישואיי הבנתי שאני רוצה לצאת מהמסגרת הזו. הנישואים האלה לא היו בשבילי. למרות זאת פחדתי. נולדו לי ממנו 3 ילדים מקסימים ואהובים מאוד. הוא חי את חייו ואני את חיי וחיי הילדים. החזקתי את הבית כמעט לבד. גידלתי את הילדים לבד אבל מעולם לא בגדתי בו. איני יודעת אם הוא בגד בי. זה גם לא הטריד אותי. הוא לא היה גבר לחיי משפחה. זה בא לו מהבית. הוא לא היה איש רע או חלילה אלים. הוא פשוט היה זאב בודד. הוא בילה שעות רבות עם החברים שלו ולא ידע זוגיות מהי. עד היום זה כך. בשלהי נישואיי הכרתי גבר אחר בצ'ט שוחחנו בצ'ט במשך יומיים ומיד לאחר מכן התחלנו להיפגש. הקשר בינינו נמשך כ-6 שנים. אהבתי אותו מאוד.למרות שהוא היה נשוי ואבא לילדים ונכדים נפגשנו הרבה. בילינו ימים שלמים ביחד. גנבנו ימי חופשה, טיילנו, אכלנו, שכרנו חדרים בבתי מלון. הקשר איתו מאוד חיזק אותי. עזר לי לעבור את התקופה הקשה ביותר בבית. עם הילדים, עם הבית שהייתי צריכה להחזיק לבד. עם הבעיות הרגשיות שהתעוררו אצל הילדים בעקבות עזיבת האב את הבית. הוא פינק אותי. קנה לי בגדים ונעליים ולעתים אף נתן לי כסף. לעתים רשם לי צ'קים אשר אותם לא הפקדתי עד היום. הם שמורים אצלי בארנק. כשאשתו הייתה נוסעת לחו"ל לרגל עסקיה, הוא היה מזמין אותי אליו הביתה. היו מבשלים יחד, מבלים יחד, ישנים ביחד במיטה הזוגית שלהם. בשלב כלשהו בהמשך סירבתי ועברנו לישון בסלון שלהם. חודשים אחדים אחרי שהחל הקשר בינינו הוא החל לדבר אתי על זיונים עם גברים זרים. הוא רצה שאשכב עם גברים אחרים. דיברנו על זה ארוכות. מאוד נרתעתי מזה. לא אהבתי את הרעיון שאתן את גופי לגבר אחר, אבל ידעתי שזה מאוד חשוב לו. הוא נתן לי תחושה של אישה סקסית, שכל גבר היה מתאווה לשכב אתה. זה החל במודעה שהוא פרסם באתר סקס כלשהו. החלפנו מיילים עם גברים. הוא ניהל רשימות של גברים, ניהל אתי שיחות רבות אודותיהם. עם חלקם שוחחנו ביחד בטלפון. בכל פעם שנרתעתי ונסוגותי הוא כעס. הפגין אכזבה. טון הדיבור שלו השתנה, לא התקשר ואני שכל כך פחדתי שינתק קשר חזרתי לתרחיש הזה. הוא סיפר לי על זוגות רבים שעושים את זה וזה אפילו מחמיא לגבר שאשתו או זוגתו שוכבת עם גברים אחרים ולמרות הכל הוא תמיד יודע שהיא חוזרת אליו. הוא מצא חדר במקום שאינו מרוחק ממקום מגוריי. התחלתי להיפגש עם גברים באותו מקום. הם היו משלמים על החדר. אני הייתי הולכת להזדיין איתם ולאחר מכן מגיעה למקום מפגש שלנו ונדרשת לספר לו בפרטי פרטים מה היה בחדר. איך היה? מה בדיוק עשיתי לו ומה הוא עשה לי? בכל הימים שלאחר מכן חזרנו ושוחחנו על זה שוב ושוב אך למרות זאת ומשום מה הוא תמיד חזר וטען שאני לא מספרת מספיק. כך זה נמשך עד אותו יום בו הלכתי לשכב עם גבר אחד והוא החליט כי בניגוד למצוותו עשיתי בחדר דברים שהוא לא הרשה לי ובכך למעשה בגדתי בו. מכאן והלאה החלה התדרדרות קשה ביחסים בינינו. ללא הרף הוא דיבר על זה. כתב לי מיילים ארוכים וקשים. מנתק קשר לכמה ימים, אחרי כמה ימים הוא היה נרגע ושוב מבקש להיפגש אתי. לעתים הרגשתי ממש התעללות רגשית בי. ההתנהגות שלו גבלה במניפולציות לא פשוטות. למשל הוא צילם חלק מהאקטים שלי עם גברים אחרים. עד היום הוא לא מוכן להחזיר לי את הסרטים. בהתחלה ביקשתי ממנו את הסרטים. כשהבנתי שהוא משתמש בזה ככלי מיקוח כלשהו, החלטתי להפסיק לבקש ממנו. הגרוע מכל יכול להיות גם אם הוא יחזיר לי את הסרטים, שכן תמיד אפשר לשכפל אותן. כל שנותר לי הוא לקוות שהוא יהיה מספיק הוגן שלא לעשות בהם שימוש נגדי. לאורך כל הזמן הוא שידר תחושה כאילו היה משהו עם הגבר ההוא שאיני מספרת לו. שאני מסתירה ממנו. שבגדתי בו. שאיני אוהבת את הסקס איתו. במשך תקופה ארוכה חייתי בבועה שלי ושלו. בבועה של טירוף. של בכי. של דיכאון. של ניסיונות בלתי פוסקים לפייס אותו. להתנצל. להצטדק. פחדתי שילך. הקשר איתו היה חשוב לי. אהבתי אותו אהבת נפש. הוא היה הכול בשבילי. למרות שידעתי שלעולם לא יעזוב את אשתו, לא היה אכפת לי להמשיך את חיי איתו בצד חיי הנישואים שלו. עבר זמן רב מאוד מאוד עד שהבנתי שמה שקורה פה זו פשוט התעללות רגשית. הקשר איתו היה רצוף עליות וירידות בצורה קיצונית ותהומית. היו ימים שהרגשתי אני הולכת על חבל דק בין טירוף לשפיות. אבל לאורך כל התקופה הוא הטיף לי כי אני לא בסדר. אני בוגדנית. אני לא ראויה לזוגיות. אני לא יודעת לנהל זוגיות. אני שקרנית. זה נמשך בהשמצות בלתי פוסקות. היום אני מניחה שפשוט הוא מיצה את הקשר הזה. שהוא אינו רוצה בו יותר. בתקופת הקשר בינינו היו נוצרות מריבות בינינו בד"כ לקראת סופי שבוע או לקראת חגים, בהם ממילא לא יכולנו ליצור קשר בינינו. אז אני הייתי נשארת עם הדיכאון והעצב בעקבות המריבות. זה פשוט היה נורא. כתבתי לו המון הודעות. ניסיתי לפייס. להתנצל. לבקש ולהסביר את עצמי. המשכתי לי לכתוב ולעדכן אותו מה עובר עליי ומה קורה אצלי. הוא לא ענה למיילים שלי. אפילו לא קרא אותם (הוא תמיד הרשה לי להיכנס למייל שלו) לקח לי המון זמן להבין שזה סוג של אישיות והתנהלות אצלו. מניפולציה? אישיות? אינני יודעת. אני נוטה לייחס לו תכונות טובות. לקח לי המון המון זמן לעצור ולהסתכל על עצמי. על הילדים שלי. על החיים שלי. ולומר לעצמי: תברחי. זה עושה לך רע. את מאבדת את עצמך. את האישיות שלך. את השקט הנפשי שלך. הקשר ניתק. לפני כשבועיים (אחרי שכשנה לא היינו בקשר של ממש) הוא סימס לי באלה מילים: "אני לא בטוח שטוב ונכון לי להזמין אותך לזיון". נדהמתי מההודעה הזו. שלחתי לו מייל שזה לא מתאים לי. אחרי בירור קצר התברר לי כי אשתו הייתה בחו"ל ולכן הוא ניסה להזמין אותי. אין יום שעובר ואיני חושבת על מה שקרה.