בוקר טוב
מצורפים בזאת דברים שפירסמתי בידיעות ובהארץ במדור מכתבים למערכת בעקבות מותו הטרגי של החייל שנמלט ממחסום משטרתי, וחוסר האומץ של המערכת לפעול בצורה תקיפה כנגד אותם עבריינים המשתוללים בכבישים ומסכנים את חייהם,וחיינו.
מצפה הייתי מהמערכת לתת כתף למתנדבים
לחימה בעברייני הכביש
כשופט צבאי לשעבר, שדן אף במשפטי תעבורה, וכמתנדב במשטרת התנועה, ובהמשך למות הטרגי של אלה שאינם עוצרים לביקורת במחסום משטרתי ונמלטים, ולאור הביקורת הנשמעת כנגד המתנדבים,מציע הייתי לכתבי המשטרה והתעבורה, לחברי הכנסת, ולשופטי התעבורה, להצטרף למשמרת אקרעית של מתנדבי התנועה, ובטוחני שעיניהם יאורו, והם יבינו עד כמה הפכו דיני התעבורה לאות מתה, או להמלצה בלבד.
מי שאינו עוצר לפני פסי הרכבת תוך שהוא מתעלם מאור אדום מהבהב, ומחסום שירד, אינו שייך לל"ו הצדיקים.
מי שנוסע עם אופנוע או טרקטורון על גלגל אחד או שניים באויר, כנגד כיוון התנועה וחוצה צמתים באור אדום אינו מאור הגולה.
הבעיה היא שאותם מתפרעים עברינים יודעים שעפ"י הוראות המשטרה , לרוב אין סמכות לבצע מרדף אחריהם, למרות שהם מסכנים את חייהם, את חיי עוברי הדרך, ומצפצפים על החוק.
הדרך היחידה למגר התופעה מעבר לחינוך, שיקח זמן, היא להילחם בהם, תוך מתן אפשרות לשוטרים לרדוף אחריהם, ולא ע"י השתקת הנושא, וביקורת על המתנדבים.
הגיעה השעה לצאת במסע הסברה כנגד אותם "ילדים טובים", שלא עוצרים כאשר הם מתבקשים לעצור, ולחזק את ידי המתנדבים המנסים לבער את התופעה.
עו"ד זיכרמן אלי
מתנדב במשטרת התנועה
