שיר יפהפה.... אך...
להלן כמה הערות... כאשר שיכתבתי את השיר, רק בתור עצה.
כשאת לא כאן, אני כותבת אותך
על דפים לבנים
את קמה לתחייה
מתעוררת מתוך האמת שבי
וחיה כמו שלא חיית מעולם
כשאת רחוקה אני נושמת אותך
רואה את דמותך למולי כמו אלפי קרני אור
מצליחה לדמיין איך את נוגעת בי
מבלי להתקרב
כשאת שותקת
אני שומעת אותך
כצעקה מחרישת אוזניים בלילה האפל
ושוב הינך לוחשת לי
לאט ובשקט כתפילה
כשאת חולמת אני רואה אותך
בבהירות כאילו דרך טיפות גשם אחדות
כל קו וקימור בשלמותך
נגלה לעיניי בתוך הכאב הארור
כשאת לא כאן אני כואבת אותך
כי חסרונך מותיר בי שקעים נוראיים
במעמקי הבדידות והשקט
פנייך שוב אליי, ברגע מתגלים
כי כשאת לא כאן אני כותבת אותך
על דפים לבנים
את קמה לתחייה
מתעוררת מתוך האמת שבי
וחיה כמו שלא חיית מעולם