שיר חדש. ישר מהתנור. מקווה לתגובות..
עכשיו לבד בחדר והתמונה שוב עולה עכשיו לבד בחדר נזכרת איך ראיתי אותך. השמיים כאילו קרצו לנו והכוכבים הסתדרו מושלם השמיים כאילו קרצו לנו ואתה הגעת מאי שם. כמו מלאך שלי היית לפניי הכול ראית הגנת עליי מפני כל צרה ולעולם לא איבדת בי אמונה. הלב שלי נעצר והשמיים נפערו בפעם הראשונה שמבטינו הצטלבו. סמכתי עליך בכל דבר והיית שם כשהכול קרס סמכתי עליך בכל דבר וקיבלתי ממך לא פעם כעס. צעקת ובכית התנצלת וראית שעל פניי מבע של ילדה קטנה ילדה קטנה שמצאה אהבה גדולה. ועכשיו אנחנו כבר לא יחד נלחמים מול אתגרי החיים ללא פחד החיים ניצחו אותנו ניצחו את האהבה שהייתה לנו...
השאלה שבסוף השיר - והדילמה המדעית
מבלי להתייחס להקשרים הפוליטיים ולכוונת הכותב. נראה שהכותב איננו מודע לכך שכאשר מישהו מכריז על דבר מסויים אין זה אומר שדבריו נכונים... אם יגיע מדען ויכריז חזור והכרז ש: 1+1=3 אין זה אומר שדבריו נכונים גם אם יגיעו עוד רבים אחריו ויחזרו על המנטרה. בסופו של דבר יגיע מישהו שיראה ש: 1+1=2. כמובן שהכל נובע מעצם ההגדרה. כך גם המשפט החוזר "יהודי אינו מגרש יהודי" וחוזר חלילה, אמירת הדברים לא עושים אמירה זו נכונה. אולי ההוכחה לכך מגיעה בשורה האחרונה שאולי איננה צריכה להסתיים כשאלה אלא בסימן קריאה. דורון,
אמא. מקווה שתאהבו ותגיבו
אמא מילה בת שלוש אותיות אמא מכילה בתוכה את האהבות השונות. היא תמיד שם לצדך דואגת לכל רצונך מאז הילדות הייתה אתך ותהיה שם עד יום מותה. לא חשוב איך תתנהג היא לנצח אותך תאהב ואתה בסוף תבין שאמא ישנה רק אחת. היא יודעת שאוהב אתה בין כל הצעקות והריבים פשוט תהיה סבלני אתה כי לנצח לא נמשכים החיים. תזכיר לה יום ביומו שאתה אוהב אותה והיא חשובה לך יותר מכולם תראה לה שהיא חשובה לך כי בסוף היום אמא רק אחת ישנה...
משהו שיצא ממש עכשיו...
יש כוכב שם בשמיים מאיר בלילות ובימים שומר את הזכרונות בתיבה נעולה עם עצבות יש אותך שהלכת שם הרחק לשם... לשמיים למרחק ושם הדלקת את הכוכב שלך שישאר לנו לזכרון לתמיד שתדע, שאתה תמיד שם בליבנו לא נעלמת, לא הלכת לי נשארת, זורח, בין כוכבים שנראים בין גלסיות שמגלים בין מילים וזכרונות שאנו שומרים. אי שם בגרמי השמים, אתה שם עלינו שומר תמשיכו הלאה, תחייכו, כך אתה אומר ואנו לך תמיד שומעים כי אנחנו יודעים ששם הדלקת את הכוכב שלך שישאר בליבנו לעד גלעד.
מקום אחר
זכרונותי ממקומות דומים מעבר לנתב"ג רכבות מחוף לחוף, יהיה מה שיהיה מאוחסנים להם עכשיו בקופסאות מלאות אבק בארונות דירה מעץ של מישהו אחר ניסיתי לשחזר אותך, אך לא היה כבר כלום את המרחק בינינו אני סופר ביבשות גם רחוב מלא ניאונים יכול להיות חשוך מיהרתי, לא זכרתי, האם אמרת שלום? אני מיותם מזכרונות כן, כן גם מקופסאות ואור אני מיותם ולא יודע להבדיל מה טוב ומה נכון