חזרתי כבר לפני שבועיים אבל לא יצא לי לכתוב למרות שקראתי, ולצערי אני כותבת בנסיבות קצת מבאסות
יצאתי היום בערב להליכה ולא לקחתי פלאפון ובדרך שמעתי צרחות של חתול, מתוך התפח ניקוז בכביש, זה באמצע האי תנועה אז בין המכוניות בכביש דילגתי לבדוק, לא ראיתי את החמודי אבל שמעתי אותו נורא בוכה וצורח, הייתה שם עוד אישה עם כלב שביקשתי ממנה שתתקשר למוקד כי אין לי סלולרי, אני יודעת שלעיתים קרובות גורל חתולי הרחוב לא מזהיר אבל זה תמיד מעציב אותי לפגוש את הגורל הזה פנים מול פנים
מייד כשהגעתי הביתה (והלכתי מהר מהרגיל) התקשרתי למכבי אש שהפנו אותי לשירות הוטרינרי שהבטיחו לי שיטופל בבוקר כי צריך עזרת העירייה בפתיחה של המכסה, אני יודעת שעשיתי מה שיכולתי אבל עדיין עצוב לדעת שהבנייה של בני האדם ככ לא מתחשבת בחברים שלנו שחיים לצידנו.
(ובלי קשר עדכון- קצת נחמד- חזרתי מהחו"ל הארוך שלי ומיקוש עשתה חיים בקייטנה אצל סבא סבתא והם כולם חברים נורא טובים ובכלל הם חושבים שהיא החתולה הכי חמודה שהם פגשו בחיים- ולפני זה הם לא חיבבו חתולים בכלל! והיא מתה עליהם ישנה איתם בלילה במיטה כפיות, ומאוד אהבה להיות שם ולעשות את השטויות שלה שם ועכשיו סופסוף קיבלתי אותה בחזרה, כי קצת סירבו להחזיר, היא שוב בבית איתי ואחרי שבוע ברוגז אנחנו שוב חברות טובות והיא חזרה לשטיקים שלה ואחרי החתול ברחוב היום נשבעתי שוב שאני בחיים לא נותנת לה לצאת החוצה לרחוב)
