בקשה בנושא אחר
שלום לכולם.
יש בשוק מבחר גדול של תוצרת וכולנו נהנים ממנה. גבינות מכל העולם, יין, שמן זית, דגים מצוננים ("טריים") ומה לא. הכל טוב ויפה.
אני מבקש לחשוב על היבט נוסף: התוצרת המקומית שלנו.
אנחנו החקלאים נאלצים להתמודד עם יבוא מארצות שבהן החקלאות מסובסדת. היינו מתים להגיע לרמות תמיכה שמקבלים חקלאים בארצות שמהן מייבאים אלינו שמן זית ויין.
פעם חשבתי שזה לא יכול להיות, שבמחירים הנמוכים האלה השמן הוא שמן איכותי. אבל העובדות הן עובדות. השמן שלהם לפעמים טוב מאוד. מייבאים שמן זית ספרדי ואיטלקי לארץ באיכות טובה ובמחירים רצחניים.
הממשלה הנחמדה שלנו לא עוזרת לנו לקיים כללי משחק הוגן: כלומר, להעמיד מול הייבוא את אותן מגבלות שבהן אנחנו נתקלים כשאנחנו מנסים לייצא לאותן מדינות. פעם, אם היית מתלונן על יבוא בהיצף, דבר ראשון היו עוצרים את היבוא ובודקים. היום לא עושים כלום, אלא מחכים שהיצרן המקומי יפשוט את הרגל, ואז בודקים - אולי. ואולי לא.
הבנק המרכזי שלנו קובע שערי ריבית גבוהים יותר מאשר באותן מדינות, לכן המטבע המקומי יקר יותר. השקל הוא המטבע החזק ביותר בעולם היום. טוב לטייל בחו"ל, רע למכור להם תוצרת, ורע להתחרות ביבוא. לכאורה הצרכן מרוויח, אבל הייצור המקומי נדפק. ובסוף - אתם יודעים מה? בסוף, כשאין ייצור מקומי, גם המחירים עולים. היבואנים עושים עלינו קופה.
זה נכון לכל המגזר היצרני, אבל החקלאים הם תמיד הרגישים ביותר לתנודות בשערי המטבע. מחזור ייצור חקלאי הוא המחזור הארוך ביותר במגזר היצרני - לפעמים עוברת יותר משנה מרגע התשלום עבור התשומות ועד לרגע שבו הקופה מצלצלת. במשך כל הזמן הזה צריך להתפרנס ולפרנס אחרים, ואין ממה.
אנחנו נהיה בסדר - באמת, אני לא מדבר מהמקום של ההתמסכנות. היצרנים יצטרפו לחגיגת היבוא. מי שיפסיד הם - כמובן, העובדים שנפלטים לשוק העבודה, לא רק המועסקים הישירים אלא גם מי שמועסק אצל אלה שמספקים לנו תשומות.
אבל גם הצרכן יפסיד - כי הוא מאבד את הייצור המקומי, שהוא לרוב איכותי יותר, טרי יותר ועומד בסטנדרטים גבוהים יותר.
סתם פילה אמנון שקונים היום בסופרמרקטים ובשוק המוסדי, הוא אמנון סיני. משרד הבריאות בודק את היבוא הזה. הם עושים באמת שתי בדיקות בשנה. כשאנחנו שואלים, למה הבדיקות שאנחנו עוברים הן כל כך הרבה יותר קפדניות, אני נשבע שאני לא ממציא את זה - הם אומרים, "אנחנו סומכים על רשויות הבריאות בסין". ועם זה צריכים להתמודד מגדלי דגים בישראל.
אבל מעבר לזה - הצרכן יאבד את המגוון, את הפוטנציאל שיש בארץ הזו, שהיא ארץ חקלאית לעילא ולעילא.
קל מאוד בנקודת זמן לסגור ענף חקלאי ובעובדה זה קורה כל הזמן. בלתי אפשרי להקים אותו מחדש לאחר מכן. תפקידה של ממשלה הוא לאזן בין התקופות האלה, להקטין את התנודתיות, הממשלות עושות זאת בכל מדינה מסודרת, מה שמסביר באלימינציה, למה זה לא מתבצע פה.
קשה לי מאוד לבקש מכם לקנות שמן זית יותר יקר, או יין שהוא לפעמים פי 2 יותר יקר. אבל אני מבקש בכל זאת. מאוד לא נעים, ובכל זאת: בבקשה, אל תקנו תוצרת חקלאית מחו"ל. אתם יורים לעצמכם בארץ.
תודה על תשומת הלב, המשך ערב נעים
אני כל כך מבינה אותך...
זוכרת עוד את התקופה בה שיווקנו פרי הדר ממשק העזר שהיה לנו במושב.
התשלום המגוחך שהגיע אחרי כמה חודשים טובים, הפך את כל השיווק הזה למשהו בלתי כדאי. אבל - לא היה מה לעשות עם כמויות הפרי.
המסקנה אליה הגיעו לאחרונה להוריד את מחיר המטרה למשקי החלב ממש מקוממת, במיוחד לאור העובדה שבפירמידת מחיר מוצרי החלב למינהם, מירווחי השיווק העיקריי נמצאים במחלבות וברשתות השיווק.
חשוב שהחקלאים יוכלו למכור בכבוד את תוצרתם.
רעיה
... , , , , , , ...
