בקשה מבורא עולם

חתן צעיר התהלך חסר אונים בבית אביו, עומד הוא בפני נישואים אך בית ראוי אין בידו להשיג, כספו המועט לא מספיק. פנה החתן לאביו שגם הוא עצמו היה שרוי בדוחק רב וביקש ממנו עזרה כלשהי ולו המועטה ביותר. האב שרצה לעזור ולסייע לבנו בכל יכולתו אמר לו שגם לו אין ואפילו פרוטה שחוקה אחת. החתן שחש מתוסכל עוד יותר החליט לפנות לארמון המלוכה, וכך עשה בהכנעה גמורה ובבושה גדולה פנה לארמון המלך וביקש לפגוש במלך, לאחר תחנונים רבים הכניסו אותו בחדרו של המלך, אך גם שם נחל אכזבה כיוון שהמלך אמר לו "אכן עושר רב יש לי, זהב, יהלומים ומרגליות אין ספור אך אינני מכירך כלל, לו היית בני-אז הייתי נעתר לבקשתך..."

את משל זה סיפר אחד מגדולי הדור בפני תלמידיו ואמר שכך אנו צריכים להתחנן לפני בורא עולם " אבינו, מלכנו הקדוש, רק אתה מסוגל לזון ולפרנס אותנו ולתת לנו כל צרכינו כמו שרק אב יכול לעשות לבנו"

 למאמר המלא לחץ

כפי שעשה בכל יום מימי חיו, הקיץ החוזה מלובלין משנתו הקצרה עם אור ראשון, למרבה הפלא לא ראה את קערת המים שהיה אמור משמשו בקודש להכין מבעוד יום בעבורו. על כן, לא יכול היה לרדת מהמיטה כיוון שלא נטל ידיו. החוזה המתין זמן ממושך אך משמשו טרם הגיע עם המים מיוחלים. משהתעכב אף עוד יותר, חשב החוזה בליבו שאותו המשמש ראוי לנזיפה בשל מעשהו, אך נמנע מלכעוס כמו שאמרו חז"ל , "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה". משהגיע השמש עם המים המטהרים, חשב לעצמו החוזה, "בשביל מצווה מדרבן של נטילת ידיים כמעט ונכשלתי בעברה חמורה מדאורייתא של עבודה זרה". החוזה קיבל את המים בתודה....להמשך קריאה לחץ.

זכותו תגן עלינו, אמן! 

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

פרשת השבוע מגוללת את סיפורו של יוסף בנו של יעקב אבינו. יוסף חולם חלומות שמרמזים על עתידו כמנהיג המשפחה. בחלומו הראשון יוסף חולם על אלומות חיטה, בחלומו אלומות החיטה של אחיו סובבות את אלומתו של יוסף ומשתחוות לה. בחלומו השני, יוסף ניצב במרכז והשמש, הירח ואחד-עשר כוכבים משתחווים לו. אחיו של יוסף רואים בחלומות שלו כחלומות שהולמים את חייו של עשו למרות שיעקב אבינו נותן בהם אמון ומצפה להתגשמותם. בהמשך, הפרשה מספרת על אחי יוסף שיצאו לרעות את צאנם, יעקב אבינו שלח את יוסף לדרוש בשלום אחיו שבאותה העת תכננו כיצד "להיפטר" ממנו...להמשך

דרכון או תפילת הדרך?!?!?

לפני כמאה שנה בצעירותו ובנערותו, הצדיק רבי אברהם הופמן זצ"ל היה חי בעוני מחפיר בעיירתו אודסה  שברוסיה. בימי נערותו ביקש רבי אברהם לעלות לארץ ישראל. ויצא אל המסע המפרך לעבר ארץ האבות. תלאות רבות ומכשולים רבים היו לו בדרכו. רבי אברהם לא התייאש לנוכח אותן צרות, שם מבטחו בה', התחזק והמשיך במסע. רגש עז אחז בו כשנשק לעפר ארץ ישראל. כשנשאל "רבי אברהם, כיצד צלח מסעך לארץ ישראל כשאין ברשותך דרכון כנדרש?", הוציא רבי אברהם פיסת נייר עליה הייתה כתובה.להמשך

פרשת וישלח היא הפרשה השמינית בספר בראשית, פרשה זו מגוללת את סיפור יעקב אבינו במסעו בחזרה מארם לארץ ישראל. הפרשה פותחת בידיעתו של יעקב שאחיו עשו בא לקראתו ואיתו ארבע מאות איש על מנת להתעמת איתו. יעקב מנגד שולח לאחיו משלחת של מתנות, חוצה את מחנהו, מתפלל לה' ומתכונן למלחמה. קודם פגישת יעקב ועשו, יעקב אבינו נאבק עם אדם מסתורי – שרו של עשו, יעקב אמנם ניצח אותו אך זה פצע אותו ברגלו. יעקב דרש מהמלאך שיברך אותו, אז המלאך מבשר לו ששמו עומד להשתנות ל'ישראל'. עשו נרצה נוכח המתנות הרבות שהעניק לו יעקב. בהמשך הפרשה עוסקת בחטיפת דינה על ידי שכם בן חמור מעשה שגרר תגובה קשה מאוד של שמעון ולוי, לאחר ששכנעו את תושבי שכם למול עצמם ובהיותם מחלימים הרגו .....להמשך

קוראים תורה -דברי תורה על פרשת השבוע

פרשת השבוע, פרשת ויצא היא הפרשה השביעית בספר בראשית, הפרשה מתחילה בסיפורו וקורותיו של יעקב אבינו, הפרשה פותחת בצאתו של יעקב אבינו מכנען לעבר ארם על מנת למצוא אישה. יעקב אבינו נושא את רחל ולאה לנשים ולוקח גם את שפחותיהן בלהה וזילפה. כעבור עשרים שנה יעקב רוצה לחזור לארץ ישראל ולבסוף עושה זאת בהסתר, הוא בורח עם משפחתו וכל רכושו מחשש שמא חתנו יתנגד למהלך. לאחר צאתם של יעקב ומשפחתו, לבן חותנו רודף אחריו, משיג אותו ולבסוף שניהם כורתים ברית.

"וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר: 'אִם יִהְיֶה אֱלֹקִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי, וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹקִים" (בראשית כח, כ- כא)

בדרכו לארם מבלה יעקב לילה אחד בהר המוריה, בלילה כשישן הוא חולם חלום ובחלומו הוא רואה סולם ארוך שקצהו האחד בארץ וקצהו השני בשמים ומלאכי ה' צבאות עולים ויורדים בו.

כשמתעורר יעקב, הוא מבין שהמקום בו הוא נמצא – מקום קדוש הוא ונודר נדר לה' שהוא יהפוך את המקום הקדוש לבית ה' במידה והוא ינצל בדרכו ובשהותו בארם....להמשך קריאה באתר לחץ

"ויעקב איש תם..." (בראשית כ"ה, כז)

רש"י אומר: מי שאינו חריף לרמות קרוי תם.

לקריאה  באתר

אדם צריך להיות מושל על מידותיו, על מנת שיוכל לנצל אותן במקום הראוי ובאופן הראוי. שכן, לעיתים יש להשתמש במידה רעה לשם-שמים, כפי שאמרו חכמינו, "כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי לבסוף נעשה אכזר במקום רחמני" (קהלת רבה פ"ז). מכאן, שאין די רק ברכישת מידה של רחמנות, אלא יש גם לשלוט על מידה זו ולנצלה כראוי. לפיכך יעקב אבינו נקרא "איש תם" – לפי שהיה איש, מושל ואדון על תמימותו, הוא ידע כיצד לנצל את תכונה זו – התמימות כראוי, וכיצד לסלקה לצדדין ולקיים עם עיקש תתפתל. זוהי כוונת דברי רש"י: "מי שאינו חריף לרמות" – מי שאינו מסוגל בכלל לרמות קרוי תם- רק תם ולא "איש תם", לפי שבאמת מסוגל היה יעקב להשתמש במידת החריפות והערמומיות בשעת הצורך ואף על פי כן הייתה בו מידת התמימות זוהו פירוש "איש תם"- איש ואדון על התמימות (הרבי הקדוש מלובלין)

האבל על חורבן ירושלים

רבי אברהם "המלאך", בנו של המגיד ממעזריטש זצ"ל היה חש בצער חורבן ירושלים ובית המקדש בכל שנה כשחל תשעה באב. החל עם שקיעת החמה של ליל תשעה באב, היה רבי אברהם נכנס בצעדים כושלים לבית המדרש והיה אומר בניגון עצוב ובבכייה את "איכה". בעודו יושב על גבי הקרקע, כשראשו מונח לבין ברכיו, הזמן היה עובר לאיטו ואט אט המתפללים עזבו את בית המדרש. למחרת בבוקר כאשר שבו המתפללים לבית המדרש להתפלל את תפילת שחרית, נדהמו היו לראות את רבי אברהם עדיין יושב באותה התנוחה, אבל וחפוי ראש כפי שעזבו אותו בלילה...

לקריאה  באתר