אני לא בטוחה שלהתאהב ממבט ראשון זה בהכרח מזל..

כשאתה מתאהב, אתה גם מאבד את הראש, אתה עושה אידיאליזציה למושא התאהבותך, ולא כ"כ רואה את החסרונות.

אני מעידה על עצמי כאן, שכשאני מתאהבת, אני די מאבדת את הראש, ואם האדם שבו התאהבתי לא מתאים לי, אני צריכה לחטוף ממנו כמה "סטירות" כדי להבין שטעיתי..

לכן, אולי אעדיף להתלהב, להתרגש, לא לאבד את הראש, כך לפחות אבחין בראש צלול אם הוא מתאים לי או לא, כי מבחינתי התאהבות גורמת לנו ללכת קצת לאיבוד...

בוקר טוב,

אני מאמינה באהבה ממבט ראשון, שירלי.

קרה לי שהתאהבתי במישהו בשניה הראשונה שראיתי אותו.  זה משהו שעד היום איני יכולה להסביר.

מבט אחד הספיק, כדי שארגיש פרפרים!! ניסיתי במשך המון זמן להבין מה קורה לי. בכל פעם שראיתי אותו, לא יכולתי לנשום. ממש כך.

נכון, הוא נראה טוב, אך יש עוד הרבה שנראים טוב, ועם זאת, רק איתו קרה לי דבר כזה.

כשהתחלנו לדבר, זה "החמיר" .

מאחר ואני נשואה, והוא ידע זאת, הוא שמר על מרחק ולא ניסה להתקרב מעבר לשיחות חולין.

לא אשקר כאן כשאומר, שהפרפרים לא עזבו אותי במשך שנתיים שלמות!! עד שבעצם הוא עבר לעיר אחרת ולא ראיתיו עוד...

23:11 25-06-2013|michaela כתב:

22:39 25-06-2013|ok כתב:

הוא לא - אבל הכותבת "שרית " כן או אולי החברה שלה ! אין לי אגב מושג אם החברה שלה קוראת או לא !

בכל אופן אני מאחל לחברה של שרית שתמצא את פינת האושר שלה ועל הדרך גם לשרית שהיא נשמעת כמו חברה באמת טובה.

שרית,אני רוצה לאחל לחברתך שתוכל להשתחרר מהכבלים הנפשיים בהם היא נמצאת ,וחשוב להפנים כי חיים רק פעם אחת והזמן הוא דבר שחולף!!!

תודה רבה מיכאלה,

חברתי לא יודעת ששיתפתי אתכם בבעיה שלה. היא לא יודעת על קיומו של הפורום.

הסיפור שלה נגע לליבי ורציתי לשמוע מה אתם חושבים, כי נדמה שהיא ויתרה, והיא לא מתכוונת ללכת אחרי ליבה, וכתוצאה מכך היא נקרעת. הלוואי שהיתה יכולה להבין שאכן חיים רק פעם אחת ואני כן בדעה שיש ללכת אחרי הלב!!

אולי, אם יום אחד היא תבקש את עצתי, זה מה שאומר לה, שהגיע הזמן שתתחיל לחיות בשביל עצמה, כי חיים רק פעם אחת. ואם היא תהיה חזקה מספיק, היא תוכל לפתור גם את בעיותיה עם בעלה בדרך מתאימה.

אני מודה לכולכם על התגובות.

יום נפלא ומלא אהבה לכולכם!!

21:39 25-06-2013|ok כתב:

21:32 25-06-2013| כתב:

20:37 25-06-2013|ok כתב:

19:57 25-06-2013| כתב:

תאור וכתיבה מושלמים.

לא נופל מ-50 גוונים של אפור...

לייק גדול מאוד!!!

וואוו איזו מחמאה ענקית !!! פששש

תודה. אך כל הכבוד למחבר שבתאורו, גרם לי ממש להרגיש את החוויה, כאילו אני שם, חווה את זה בעצמי. וזה לא קורה לי הרבה..

גם צנועה וגם מפרגנת בחופשיות ?

אני חושב שמרגע לרגע -רף המחמאות שלך רק הולך ומשתבח שרית :)

גרמת לי להסמיק. וזה כן קורה לי הרבה...

21:20 25-06-2013|ok כתב:

21:10 25-06-2013| כתב:

20:57 25-06-2013|ok כתב:

אני מבין שיש לה בעיה לפרק את החבילה ! לא משנה מה הסיבות כי החיים לא תמיד פשוטים ! זה יכול להיות סרבנות לגט, מאבק רכוש,סחיטות או רחמים ..... כך או כך עצוב כשהלב נמצא בשבי !

 אהבה אמיתית באה רק מתוך בחירה וחירות !

"כשאוהבים מישהו באמת צריך לשחרר אותו לחופשי אם יחזור הוא שלך, אבל אם לא יחזור משמע שהוא מעולם לא היה שלך "

הבחורה חייבת לקבל החלטה ! לא משנה מה היא תבחר מישהו ייפגע - במצב שכזה אני הייתי הולך על הלב שלי מכיוון שמילא לחיות לצד מישהו שאני לא אוהב אבל לקייים יחסי אישות עימו זה אכזרי מנשוא ! היא לא צריכה להקריב את עצמה עבור אף אחד היא לא רכוש והיא צריכה להיות נאמנה ליבה , בעלה איננו באמת אוהב אותה אהבת אמת כי עם כל הצער שבדבר היה עליו לשחרר אותה לחופשי שהרי היא מיוסרת והוא מודע לכך, 15 שנה וליבה לא התמסר אליו אז כמה זמן הוא מתכוון לגזול את אושרה ? החלטה לא קלה ובטח לא במציאות המורכבת ובכל זאת  שנה 15זה דיי והותר ואני הייתי מסתכל כל כך כמחיר שהיא כבר הקריבה עבור בעלה ! ולכן הייתי בוחר להמשיך לחיות לצד האהוב בשארית חיי

אני חושבת כמוך ואלו בדיוק הדברים שאמרתי לה.
היא לא יכולה לעזוב את בעלה. היא אמרה לי שהיא מאמינה שהוא מסוגל לשלוח יד בנפשו (צדק DALAY כשאמר שיש לו בעיה נפשית. עצם העובדה שהוא לא משחרר אותה, אכן מעיד בעיני על איזושהי בעיה נפשית). ואם הוא יעשה כך, היא לא תסלח לעצמה. אני לא שופטת אותה. היא פשוט לא מרשה לעצמה להיות אנוכית. כאן היא לא חושבת כלל על עצמה ומכאן סבלה. גם טיפול עלה על הפרק, אך בעלה לא מוכן לשמוע. הוא אדם קשה, עקשן ודי פרימיטיבי. שאלתי את עצמי איך? איך הוא יכול לחיות איתה כשהוא יודע שיש לה אהבה אחרת? זה כ"כ משפיל בעיני. ובכל זאת, הוא לא מוותר. דילמה רצינית.

עם כל הכבוד אלייך שרית :) ועם הכבוד לחברה שלך ! אני חושב שזה צריך לבוא ממנה הרצון וההחלטה לקום ולעשות משהו בנידון !

15 שנה לא באים ברגל ! מה גם שיש שם כוח של הרגל, השאלה המתבקשת בצורה כנה היא - האם קולך שלך נשמע כאן או קול החברה שלך ? אם החברה מאמינה שבעלה ישלח יד בנפשו אז מה המרחק שיישלח יד בנפשה ? להקריב 15 שנה זה לא מספיק עבורו ועבורה ? אני הייתי מפתח שינאה עזה אם היו סוחטים ממני 15 שנה של להיות בכוח !!! וזה מה שמפליא אותי למה היא בכל זאת מהססת ? בקצב כזה הוא ייקח את נשמתה איתו היגון שאולה ! מתי היא תממש את אהבתה ?מתי היא תמצא נחת ופינה קטנה של אושר ? היא חייבת לקבל החלטה אמיצה בכוחות עצמה עם רצון לעזור לעצמה אחרת אף אחד לא יכול לעזור לה ! גם המאהב עצמו נשמע כאילו הוא בין הפטיש לסדן, אמנם לא פירטת עליו אבל היא באה אליו בטענות על החלטה שהיא צריכה לקבל ? מחר היא תבוא אליייך בטענות בתור חברה שלה שלא עזרת לה ! לי נשמע שהיא מאוד מבולבלת ואני בהחלט מבין את סערת הרגשות שלה אבל אם זה עוזר מבלי להסמיך את עצמי לפסיכולוג אלא כאדם פשוט מן המניין -אני לא הייתי מסוגל להקריב 15 שנה מחיי עבור אדם שליבי איננו עימו !

האמת שהיא לא פנתה אליי בבקשה לעזרה. היא שיתפה אותי בסודה, אך ללא בקשת ייעוץ. היא מצידה ויתרה. היא חיה כך הרבה זמן ונראה שהתרגלה למצב.

לי קשה היה לשמוע את הדברים. אני לא מסכימה עם הדרך שלה. היא מאוד סובלת, אך לא אתערב ולא אייעץ לה, אם היא לא מבקשת. רציתי לשמוע את דעתכם, לכן שיתפתי אתכם בזה.

20:37 25-06-2013|ok כתב:

19:57 25-06-2013| כתב:

תאור וכתיבה מושלמים.

לא נופל מ-50 גוונים של אפור...

לייק גדול מאוד!!!

וואוו איזו מחמאה ענקית !!! פששש

תודה. אך כל הכבוד למחבר שבתאורו, גרם לי ממש להרגיש את החוויה, כאילו אני שם, חווה את זה בעצמי. וזה לא קורה לי הרבה..

20:57 25-06-2013|ok כתב:

אני מבין שיש לה בעיה לפרק את החבילה ! לא משנה מה הסיבות כי החיים לא תמיד פשוטים ! זה יכול להיות סרבנות לגט, מאבק רכוש,סחיטות או רחמים ..... כך או כך עצוב כשהלב נמצא בשבי !

 אהבה אמיתית באה רק מתוך בחירה וחירות !

"כשאוהבים מישהו באמת צריך לשחרר אותו לחופשי אם יחזור הוא שלך, אבל אם לא יחזור משמע שהוא מעולם לא היה שלך "

הבחורה חייבת לקבל החלטה ! לא משנה מה היא תבחר מישהו ייפגע - במצב שכזה אני הייתי הולך על הלב שלי מכיוון שמילא לחיות לצד מישהו שאני לא אוהב אבל לקייים יחסי אישות עימו זה אכזרי מנשוא ! היא לא צריכה להקריב את עצמה עבור אף אחד היא לא רכוש והיא צריכה להיות נאמנה ליבה , בעלה איננו באמת אוהב אותה אהבת אמת כי עם כל הצער שבדבר היה עליו לשחרר אותה לחופשי שהרי היא מיוסרת והוא מודע לכך, 15 שנה וליבה לא התמסר אליו אז כמה זמן הוא מתכוון לגזול את אושרה ? החלטה לא קלה ובטח לא במציאות המורכבת ובכל זאת  שנה 15זה דיי והותר ואני הייתי מסתכל כל כך כמחיר שהיא כבר הקריבה עבור בעלה ! ולכן הייתי בוחר להמשיך לחיות לצד האהוב בשארית חיי

אני חושבת כמוך ואלו בדיוק הדברים שאמרתי לה.
היא לא יכולה לעזוב את בעלה. היא אמרה לי שהיא מאמינה שהוא מסוגל לשלוח יד בנפשו (צדק DALAY כשאמר שיש לו בעיה נפשית. עצם העובדה שהוא לא משחרר אותה, אכן מעיד בעיני על איזושהי בעיה נפשית). ואם הוא יעשה כך, היא לא תסלח לעצמה. אני לא שופטת אותה. היא פשוט לא מרשה לעצמה להיות אנוכית. כאן היא לא חושבת כלל על עצמה ומכאן סבלה. גם טיפול עלה על הפרק, אך בעלה לא מוכן לשמוע. הוא אדם קשה, עקשן ודי פרימיטיבי. שאלתי את עצמי איך? איך הוא יכול לחיות איתה כשהוא יודע שיש לה אהבה אחרת? זה כ"כ משפיל בעיני. ובכל זאת, הוא לא מוותר. דילמה רצינית.

סיפור אמיתי של מכרה שנגע לליבי מאוד.

יש לה מאהב 15 שנה.

בעלה יודע שיש לה מאהב 15 שנה.

היא לא אוהבת את בעלה. היא אוהבת את מאהבה, כבר 15 שנה. "האהבה האמיתית של חיי" כך היא מכנה אותו.

היא מתחננת כל יום מחדש לבעלה שישחרר אותה, שיתן לה ללכת והוא לא מוכן. אומר לה כל פעם מחדש שאם היא תלך, גם הוא ילך (לעולם הבא) וזה ישב יום יום על מצפונה. היא לא אוהבת אותו, אך היא דואגת לו והמצפון מציק, בכל זאת, 22 שנות נישואין + ילדים.

15 שנה שהמאהב שלה לוחץ מתחנן שהיא תעזוב את בעלה למענו. הבטיח לה חיים מאושרים ומעושרים (הוא ללא זוגיות).

15 שנה שהיא נקרעת. 15 שנה שהיא מהלכת כמו אריה בכלוב. מגדירה את עצמה חיה-מתה.

שניהם טוענים שהם אוהבים אותה מאוד.

שאלה את בעלה: "למה אתה לא משחרר אותי? 15 שנה שאני לא אוהבת אותך ולא שוכבת איתך"

בעלה ענה: כי אני אוהב אותך.

שאלה את מאהבה: "למה אתה לוחץ שאעזוב את בעלי, הרי אתה יודע שהמצפון לא נותן לי"

מאהבה ענה: כי אני אוהב אותך.

ואני שואלת: האם זו אהבה? לדעתי זו אנוכיות/אהבה עצמית.

אם אתם אוהבים כמו שאתם טוענים, שחררו אותה לחופשי. תנו לה להחליט מה ואת מי היא רוצה.

שניהם לא מוותרים. שניהם מושכים, כל אחד לכיוון שלו.

היא לא מסוגלת לעזוב את בעלה. היא ניסתה לעזוב את המאהב אין ספור פעמים, אך הוא לא מוותר, והיא הרי אוהבת אותו אהבה עזה.

מה אתם חושבים חברים יקרים? מה עליה לעשות? פניתי אליכם כי היא סובלת. המאהב לוחץ, בעלה מאיים ואין שלווה בחייה.

תאור וכתיבה מושלמים.

לא נופל מ-50 גוונים של אפור...

לייק גדול מאוד!!!

09:54 25-06-2013| כתב:

בכל מקרה סקס על השולחן של הבוס, בלי הבוס, זה מאד מומלץ ...

מומלץ מאוד. מנסיון.

למרות שזה קרה לי די מזמן, עדיין, כל פעם שאני נכנסת לחדרו של הבוס, זה תמיד עם חצי חיוך, כי אני נזכרת בחוויה שהיתה לי על שולחנו (לא איתו) ומתמוגגת..