שלום לך,
המקרה שאתה מתאר אכן מקרה בעייתי מאוד. אני סבור שאם כל הכבוד גם אתה וגם ילדייך כן יכולים להעיר ולהאיר את עיניה של ביתך גם אם הדבר לא ימצא חן בעיניה!!! כפי שציינת, החתן "וודאי לא ישתנה כי הוא לא מסוגל ולא רוצה ולא מרגיש צורך בכך" והוא לא חייב אישית לאהוב אתכם ולכן מיותר להעיר לו, אבל המשוואה חצתה כבר את רף ביתך-חתנך ונוגעת גם לנכדים שסופגים פרט לקמצנות גם סוג של אלימות מילולית או השפלה, כך משתמע מדברייך, תקן אותי אם אני טועה. הבת שלך בחרה במקצוע שמאפשר לה חופש תמידי, בריחה מחיי ההורות והנישואין במקום להבין שיש לה 3 ילדים בבית שזקוקים לה - לפני שמישהו חושב לקפוץ ולרתוח מדבריי, זו דעתי!! - לא אתה ולא אף אחד יודעים מה טיב היחסים בין בני הזוג, אילו משקעים קיימים ואלו סודות לא מסופרים (והמבין יבין) וסביר להניח כי חתנך סובל ממרירות רבה. עדיין אין זה מצדיק את קמצנותו אך בדרגות קמצנות כפי שאתה מתאר, הדברים אמורים היו להיות כבר מהתחלת היכרותם מה שאומר שאם ביתך בחרה להתחתן איתו אז היא מודעת ושלמה עם זה ולכם אין כל דרך לשנות זאת! "היא לא רואה מה הוא עושה ולא יודעת ואינה מערערת על שום החלטה שלו" איך היא תראה אם היא רוב הזמן לא בארץ??? מצאה לעצמה פתרון קסם בדמות פרנסה....
הבעיה מתחילה ונגמרת בה! איפה היא כאמא??? איפה היא כבת?? כאחות?? היא זו שצריכה להתבייש "היא ממילא מייד תכנס למגננה ומתקפה, ואולי גם תנתק אתנו את היחסים"??? אם ככה היא לא ראויה למשפחה שלכם. תתגאה בבנים שלכם שחינכתם כמו שצריך שלמרות ההתנהגות ממשיכים לתת ולעשות, כי ככה צריך לשם המשפחה!!!
לא מתאים לכם שיתנהג ככה בבריכה/מסעדה/ וואט אבר? אל תזמינו אותו!! רוצים לפנק את הנכדים? קחו אותם לבד לזמן איכות, אין צורך גם לסבול וגם לקחת ללב ממישהו שלא רואה כלום פרט לדבשת של עצמו.
קחו את הבת שלכם לשיחה ותנחיתו אותה נחיתת אונס למציאות!!
