13:23 23-12-2012|shayoo01 כתב:

גלי את  מקסימה....   :)

 

תודה:)

13:04 05-12-2012|kermit12321 כתב:

הגיע הזמן לדבר על סקס, אבא פונה לבן שלו ואומר  בני הגיע הזמן שנדבר על סקס,עונה הילד כן אבא מה אתה רוצה לדעת?                                                                                                                             

מצחיק !!!

06:33 23-12-2012| כתב:

אישה הולכת בלילה בחשיכה לבד הביתה ... פתאום היא מרגישה שגבר מתחיל לעקוב אחריה.

היא מתחילה ללכת יותר מהר אבל בשלב מסויים היא עוצרת, מסתובבת ושואלת את הגבר ...

- תגיד, למה אתה עוקב אחרי ? מה אתה רוצה ממני ?

- אחרי שראיתי את פנייך גם אני שואל את עצמי את אותה השאלה ... עונה הגבר.

 

משעשע :)

אני מבינה ממה שכתבת שעדיין לא נכנסת לקשר כזה אלא שזה עדיין בגדר מחשבות.

אז ראשית כל, תשקיע מחשבות רבות בכך לפני שאתה נכנס לזה.

תבדוק עם עצמך טוב טוב האם אין מצב לקחת את כל האנרגיה המרובה ולהשקיע אותה באישה, האם זה יניב פירות.

אני ממליצה על כך לא מתוך שיפוט אלא בשבילך (הרי אני בעצמי בעולם הזה..) 

חשוב שתרגיש שלם עם עצמך ולהמשך הדרך שתדע שניסית הכל..

החששות טבעיים לגמרי ומלווים אותנו גם בהמשך (אנושיות לשמה)

חשוב כמובן לשמור על דיסקרטיות מרובה, לא לשנות הרגלים, לנסות לשלב מפגשים כאלו בזרימה שוטפת עם החיים והשגרה.

מחיקת הודעות כמובן, ונקיטת אמצעי זהירות מול אישה/גבר איתה/ו אתה משוחח .

להתקדם לאט לאט ולא לתת פרטים אישיים מההתחלה אלא רק כשנוצר קשר ממשי עם אמון.

בקשר כזה חשוב להיות עם מישהו שניתן לסמוך עליו. אמון - מילת המפתח.

מקווה שעזרתי ולו במעט :)

מהרגע הראשון היה ביננו חיבור חזק מאוד, נכנסנו לקשר הזה מתוך מודעות מלאה שנכאב בסוף.

בכל זאת החלטנו להמשיך, לא יכולנו לסרב לרגש העז הזה..

הרגשתי אליו מה שלא הרגשתי לאף אחד אחר מימיי..

זה נגמר בגלל שהוא החליט לעשות שינוי בחייו ולהתמקד במשפחתו.

הגיע למצב שבו לא מסוגל לתפקד מינית עם אישתו וזה תסכל אותו.

אני כואבת על כך שנגמר..על העובדה שאותו אדם שאיתו הייתי בקשר אינטנסיבי (כמו בעל שני) לא יהיה חלק מחיי יותר..

בתחילה הגעגועים היו עצומים..הגעתי למצב שלא נהנית מכלום ולא מוצאת עניין בשום דבר..בסבל וכאב תמידי בכל שניה ביום..

היום אני כבר בהשלמה עם המצב..הזמן באמת עושה את שלו וזו לא סתם קלישאה..

היום זה כבר עניין של זיכרון שחרוט בלב..של נוסטלגיה משהו..מתגעגעת לתחושה של לאהוב ולחוש נאהבת..

20:25 16-12-2012|im your man כתב:

 כינוי :im your man

 גיל :37

 מצב משפחתי :נשוי+1

 נמצא/ת בקשר אסור ? :עדיין לא

 באיזה אזור בארץ :תל אביב

 משהו מיוחד שאת/ה יכול לספר על עצמך :רוצה אבל פוחד .....

 שאלה שהיית רוצה לשאול אחרים :מי מוכנה לעזור עם הפחדים ?

באלו פחדים מדובר?

תודה שירלי :)

 כינוי:galigil77

 גיל :35

 מצב משפחתי :נשואה +3

 נמצא בקשר אסור ? : לא

 באיזה אזור בארץ : מרכז - דרום

 משהו מיוחד שאת/ה יכול לספר על עצמך : שאלו ואענה בשמחה :)

 שאלה שהיית רוצה לשאול אחרים : כבר שאלתי וקיבלתי תשובות מקסימות :)

17:36 19-12-2012|בר כתב:

12:34 19-12-2012| כתב:

זה מה שגם אני חשבתי כשנכנסתי לזה ותוך כדי החוויה..זה תמיד היה כמו ענן מרחף - הסוף הידוע מראש אך בחרנו להתעלם ולחוות ולהרגיש בעוצמות הכי גבוהות שקיימות..אך ברגע שזה נגמר הכאב כל כך הרסני שזה גרם לי לתהות..אמנם מצד אחד חוויתי אהבה גדולה מאוד..חוויה של פעם בחיים.

אך מצד שני הסבל..כמו אבל..החלמה קשה מאוד..אין רגע ביום שלא חשה בצביטות הללו בלב..וזה כבר לאחר תקופה ארוכה מאוד של "החלמה" בשלבים מתקדמים יחסית..בהתחלה הייתי ממש כמו זומבי..בלי חשק לכלום..על אוטומט..אני חושבת שכן צריך לחוות ולהרגיש אך לא לאבד שליטה..לא לאפשר לרגש לשלוט בך 

אני מבינה שאת מדברת מתוך נסיון וכאב.. אני אומנם לא התנסתי בפרידה סופית למרות שהיו מריבות קטנות ופרידות קצרות של יום יומיים- וזה היה קשה ובלתי נסבל וכמו להישאר בלי אויר. אני מתארת לעצמי שפרידה ממש כמו שאת מדברת עליה זה כואב מאד למרות שזה משהו די ידוע וצפוי מראש בקשר כזה.

אין ספק שאת צודקת ובשום מצב הרגש לא צריך לשלוט במאה אחוז, צריך להרגיש להנות ולתת לעצמנו לחוות את היופי שבאהבה, וכמובן שהאידיאל זה לדעת איך לשלוט על הרגש, אבל איך עושים את זה שמואהבים כל כך???? זה נשמע יפה ונכון והכי טוב בתיאוריה, אבל במציאות זה קצת יותר קשה לישום, מבחינתי בכל אופן..

הייתי כזו שההיגיון שולט בה מעל הרגש עד שהכרתי אותו..אז הכל השתנה..גיליתי על עצמי שאני הכי לא שולטת..היגיון כאילו לא קיים..הרגש מוביל אותי..כנראה שעד שהכרתי אותו לא הרגשתי באותן עוצמות כפי שחשתי כלפיו

מסכימה אתכם..באמת שאין כמו להיות מאוהב ולחוש נאהב..זו התחושה הכי מדהימה ועילאית שיש..כאילו כל העולם בכף ידך..אני שמחה לקרוא את התגובות הללו זה מחזק בהחלט.

היו ימים שבהם חשתי שעולמי חרב..שסוף העולם הגיע מבחינתי..שהייתי מוותרת על הכל כדי לא לחוש בכאב העז הזה.

אבל היום אני במצב הרבה יותר טוב..רואה דברים אחרת..מקבלת ומבינה ושמחה על כך שחוויתי והרגשתי.