אחלה נושא :-)
לגבי הכריכה - אין לי שום בעיה עם אף עיצוב של כריכה (למשל הכריכה הזוועתית של הטרילוגייה המקסימה ראי-קירא), ומשום מה אני אוהבת יותר כריכות קשות (למרות שהרכות זולות יותר, לכן ברור שיש לי הרבה יותר כאלה בספריה שלי), הן הרבה יותר יציבות ויותר נוח לי להחזיק את הספר ככה. והדפים גם לא מתעקמים.
אם הספר ישן או חדש - יש לי נטייה להעדיף חדשים, אבל זה באמת לא משנה לי. אם יהיה הבדל מחיר משמעותי בין הישן לחדש, אני אקנה את הישן.
ואותו דבר לגבי לכלוך. כשהייתי בתחילת השירות שלי במוצב שכוח אל, מריחה כל בוקר את הכפרים מלבנון, היה חייל מסכן, סמל של שריונרים, שקיבל ריתוק במקום הזה - של 65 יום. 65 יום להריח את לבנון. זה לא סימפטי במיוחד... אז כשחזרתי הביתה סיכמתי איתו שאני מביאה לו מה לקרוא, והוא אמר לי שהוא אוהב ניל גיימן אז הבאתי לו את "אלים אמריקאים". הספר הלבן והנוצץ חזר אלי מהטנק שחור ומנופח. כן, באסה, אבל זה היה למטרה טובה!
אם יש משהו שכן גורם לי להפסיק ספר באמצע זה פשוט העלילה. אני שונאת ממש להפסיק ספרים באמצע ולפעמים אני אפילו מכריחה את עצמי לסיים, אבל היו כמה ספרים שלא סיימתי כי פשוט הרגשתי שזה נמשך ונמשך ונמרח, ופשוט כי השתעממתי. חלקכם כבר יודעים וחלקכם כנראה ירצה להרוג אותי, אבל ביניהם שרה"ט (מה לעשות, טולקין חופר רצח...), גם "אשתו של הנוסע בזמן" (הרגיש לי כמו פורנו על נייר שמרדים את השכל), "כישופ" (נראה לי שפשוט הייתי כבר מעל לגיל המיועד של הסדרה), "הסיפור שאינו נגמר" (מקסים, מקסים, מקסים, עד הנקודה שבה הסופר לא ידע להפסיק), ועוד איזו סדרה שאני לא זוכרת שגם כן הייתה מיועדת לילדים יותר קטנים ולכן זה לא עניין אותי.
כמעט שכחתי - השאלה. אין לי בעיה, כל עוד הספר חוזר אלי כמובן...
