קודם תגמור לקרוא את מכ"ה...

אה, כן, באמת תהיתי לאן נעלמת.

תבקר יותר. רק שנדע שאתה עדיין קיים.

בסיס המעריצים של שם הרוח גם רחב יותר וגם מתבסס מייד עם הספר הראשון. למאלאזן יש בסיס מעריצים יותר נאמן, כי היא מאוד הארד קור, אבל המעריצים הקשים שלה הם בדרך כלל כבר כמה ספרים בתוך הסדרה, ואלו בכל מקרה כבר קוראים אותה באנגלית אז התרגום לא כל כך הכרחי עבורם (זאת מכיוון שההערצה האמיתית לסדרה מתחילה להגיע, בהתבס על סטטיסטיקה מאוד גסה וניסיון אישי, בסוף הספר השני/ אמצע השלישי)

אז לא פעמיים. גם בסיס מעריצים לא רחב מספיק וגם הבסיס שכן קיים מורכב ברובו מקוראי אנגלית שכבר נמצאים בתוך הסדרה, ולא זקוקים לתרגום.

למרות שההאדסטארט של שם הרוח הובל על ידי מתרגם ותיק ולקטור של אופוס וולמרות שהוא התחיל אחרי שהייתה מחאה די רחבה של קוראים נגד כינרת זמורה ביתן על זה שהיא לא מוציאה את ההמשך (דבר שלא קרה עדיין עם מאלאזן) הוא נכשל. כישלון חרוץ.

הייתי אומר שאין סיכוי.

נכון, מלחמת הברבורים! קניתי את השניים שיצאו לפני מעל לחצי עשור והשלישי לא הגיע מעולם...

כמו שכתבתי כבר...היה ברור שתוציאו אותו מתישהו. גם כן 'סוד'.
אבל כן הפתעת אותי בזה שכבר סיימת לתרגם אותו. לפני שנה. אז בגלל *זה* היית כל כך לחוץ.

אם מותר לשאול, למה אתם מחכים מעל לשנה בין סיום התרגום להוצאה? לוקח כל כך הרבה זמן להגיה ולערוך אותו, ולטפל בגרפיקה, או שמדובר בשיקולים יותר מסחריים? (נאמר, שבשנה שעברה הוצאו כבר מספיק ספרים ורציתם לשמור אותו למועד שיהיה רווחי יותר)

כמובן שאני אשתדל להשיג אותו ברגע שהוא יצא :)

מסעות טאף לא מסעיר. הוא גם לא אמור להיות מסעיר. הוא מגניב וחמוד, כזה שאפשר להתכרבל איתו במיטה גם לקריאה שלישית ורביעית. הוא כמו חתול צמרירי :)

אני חושב שגם אני צריך לחזור על בשורות טובות. כשקראתי אותו לא הבנתי בערך חצי ממנו, אבל הוא עדיין היה מגניב.

דווקא ארבעת ספרי המורשת היו די נחמדים. השאלה היא באמת באיזה שלב "הרפתקאות הלוחם הנהדר והסייר הנפלא דריזט" מתחילות להימאס עליך.

נאלצתי להחזיר בסוכות את השמיני של מאלאזן לספרייה. כעת הוא חזר לרשותי. אני מקווה שאצליח לסיים אותו לפני שהספרייה תדרוש אותו שוב. (ספרנית חדשה...חוקים קשוחים...)

אבל אני בספק שאני אצליח במיוחד שהסמסטר התחיל ..:(

מממ ליל כל המכשפות היה אצלי בבית ולא נגעתי בו כי חשבתי שגם הוא חיקוי חיוור של דמדומים. אם נהנית ממנו אולי אנסה אותו גם כן.

וכן, זה כל כך מטופש להוציא ספרי פנטזיה בכסות של סיפורת רגילה. מה הרעיון? חסרים ספרי סיפורת טובים? ואם באמת הפנטזיה יותר טובה (כאילו דא) אז שההוצאות יפסיקו להתבייש בזה...

(אגב, כשהתכלתי על הספר גם אני הייתי בטוח שהוא בדיד)

נ.ב. ההמשך של שם הרוח כל כך טוב! את מוכרחה לקרוא אותו! (נו כבר תעברי לאנגלית...)

כן נצר באמת מעניין ששכחת להזכיר את האהמהפסד שלכם. משכתב לי כאן היסטוריה אה?

טוב, נראה כמה אני אצליח לכתוב.

הגעתי לעזריאלי. ציפיתי שאנשים יחכו לי שם על מנת לקבל את פני. הם לא. היחידים שטרחו להגיע היו מיסטי וחברו סרגורס (או משהו כזה) שכותב בפורום לעתים נדירות. נועם ישנונית אז הלכנו לבד אל אייקון, ובדרך הסברתי למיסטי למה זה מוסרי מצד פיזיקאים חסרי עבודה לרדת מהארץ. באשכול פגשנו את נצר, נועם, צור, נתנאל, שקד ובת אל (לא בהכרח בסדר הזה) ועוד כמה אנשים שכנראה שכחתי. צור היה שם (הידד!) אז כמובן שהתפתח במהירות דיון מפותל. אח"כ שיחקתי עם צור ובת אל איזשהו משחק די לא הוגן כי הסיכויים לנצח בו קטנים אקספוננציאלית ככל שאתה מתחיל מאוחר יותר, ואני, כמה לא מפתיע, הייתי אחרון. טוב, בלהבלהבלה ארוחת צהריים, בלהבלהבלה המשחק עם החייזרים שהופסק לכבוד הגעתם של צפריר ואייל (לאכזבתו הברורה של המנחה)  משחק על הדשא- ניחשתי די מהר שבת אל ונצר מרגלים (אם כי חשדתי קצת בנאור) אבל כמובן שמיסטי דווקא היה משוכנע שאני המרגל כי , כדבריו, הייתי 'נלהב מדי'. הלכנו לאכול גלידה אבל לא אכלנו כי תעודת כשרות, התפתחה שיחה על איירבנדר (אואטר) שדי שעממה אותנו אז פרשנו. משחק אסוציאציות שלא הצלחתי לנחש בו כמעט כלום. טיול הלוך חזור לרכבת עם שקד וזהו.

(ועוד הרבה דברים ששכחתי אבל אתם כתבתם כבר)

היה ממש כיף.

אממ...מה? לא הבנתי מה לא בסדר במכונת הלחץ הנוכחית.