שי,
אני מבינה אותך עכשיו הרבה יותר טוב ,אחרי שגילית את גילך ואת גיל ילדיך.אלה נתונים חשובים מאוד כשמגיעים להחלטה.
אבל מה שהכי קובע בסיפור שלך "שאי אפשר להכריח את הגמל לשתות" מכאן נובע בעצם שהצד השני לא מוכן לתהליך שיקום או שלא מבין את גודל הבעיה.
הטיפול חייב להיות זוגי,אחרת זה פשוט לא יעבוד.
אל תחשוב יותר מדיי על הפגיעה בגבריות שלך,כי מצבים כמו שלך קורים וקרו לכולם גם לגברים וגם לגברברים,לדעתי אין כאן שום קשר לגבריות,זו בגידה באמון הבסיסי במערכת הזוגית.
אאחל לך בהצלחה וקח את החיים קל יותר,יש מחר ,גם אם תחליט להפרד.
חחחחחחחחחח גם את עירה בשעה כזו ?
....טוב את שוב ....את נוגעת בנקודה מאוד מרכזית וקשה וזה משבר אימון ...מאוד קשה ....אני לא יודע איך משקמים דבר כזה......אולי לפסיכולוג יש פיתרון ....לי זה אחד המיכשולים העיקריים ..את יודעת....אחרי שהמשבר התפתח זה כאילו ....אתה לא נהנה משום דבר שאנחנו עושים ביחד ...ממש כמו בשיר "הכול דבש" מכירה?
ודבר שני ...כנראה היא ממש לא מעקלת את גודל הבעיה ....או לא מוכנה לשתף....יש לי פשוט הרגשה שהיא מפחדת מהתגובה שלי שאולי תהיה פרוק הקשר ...אני אקח מהשייחה איתך משהוא....
אולי שוג של הבטחה שנחליט על שיקום תמורת חשיפה הדדית מלאה ...או פשוט נודה "ששנינו עשינו טעויות " מבלי לפרט....מכאן נחליט על דף חדש ....בדרך נבלע את העלבון.....
אולי זה יעבוד ...
איך אפשר לשקם דבר כזה ?
הפסיכולוג אומר שזה תהליך ארוך.........ולא מפרט.....טוב הוא צריך להתפרנס ממשהו ....
שי,
אני חושבת שאתה ממהר להתגרש.
תזכור תמיד שלהרוס זה הרבה יותר קל מלבנות הכל מחדש,לכן תן צ'אנס לזוגיות ושים את האגו בצד רגע.תעשה חושבים לפני שאתה
מחליט על פרידה סופית. הרי יש כאן משפחה עם ילדים שחווים טראומה מאוד גדולה על לא עוול בכפם.
מה שאת אומרת מאוד נכון
מיצד שני יש אמרה "אפשר להביא את הגמל לשוקת אבל אי אפשר להכריח אותו לשתות "..... בטיפול הזוגי אני קודם מנסה להבין את הפגיעות שלי ואת המניע שלי לאחר מיכן למה שאת מגדירה בצדק תגובה הרסנית ....מצד שני גם בת זוג צריכה לבוא לפגישות שאפילו לא ביקשתי שתהיה איתי אפילו שתלך לבד ותסביר מה מניע אותה "לחפש פירגון" מחוץ לבית ....ואם זה יכול להשתנות.
עד אתה היא לא הסכימה לבוא לפגישות אני בתגובה הפסקתי להתלוות אליה לכל האירועים הפסקתי להזמין חברים או להתארח מעיין "שביתה" ואפילו סירבתי להתקרב אליה במיטה .... עד שהיא הבינה שאין ברירה ....ואני אומר שוב שיהיה ברור ...אם את לא יודעת אני עוד מעט בן 46 ...שזה גיל שבו אין לך יותר יכולת "להכיל" - לי בכל אופן התנהגות כזו... הילדים שלנו גדולים ...אני לא משלה את עצמי יהיה להם קשה אבל תאמיני לי לפעמים אין ברירה במיוחד כשהצד השני עושה טובה ...זה לא בדיוק מה שאת מגדירה אגו...זה לא אגו ...זה פגיעה בך כבן זוג לחיים באדם שבך בגבריות שלך או לחליפין כאישה בנשיות ...זה לא עיניין של מה בכך....קשה לקבל שאתה לא "מרגש" יותר לא מהווה מספיק עיניין ....אני חייב לומר לך שהפגיעות הזו ממש עולה לי בבריאות
מישום מה לייחסים מחוץ למסגרת אין שום השפעה מטיבה לפחות אצלי בתחושות האלה ....זו הסיבה שהתחלתי בטיפול כשלב מכין או לשיקום או לפרידה ....
לסיום w41 בגלל שאני"מוצף" - כתוצאה מתהליך הטיפול יוצא לי "מניפסט " ארוך
איתך הסליחה
שי
... , , , , , ,
