קובי כהן
מנהל פורום שונים דומים (נכים)
61 חברי כנסת מעוניינים להעלות את שכר המינימום ל - 30 ש"ח לשעה והפעילות הציבורית בנושא תפסה תאוצה.
כמה מתוך חברי הכנסת מעוניינים להעלות ובמקביל את שיעור קצבאות הנכות? כמה מתוכם מעוניינים להעלות את השתתפות המדינה בעלות הטיפול הסיעודי ובשיעור זהה לזה שיעלה שכר המטפלים הצמוד לשכר המינימום?
לנו בארגון הפעולה ברור שהעלאת גובה שכר המינימום תגרור בהכרח לעליה משמעותית בעלות התשל...ומים הנדרשים ומכל הציבור ובכל תחום אפשרי.
הציבור ישלם ומצד שני יפוצה בעליית שכרו, אבל מה איתנו הנכים? האם נפוצה על כך שבכל תחום אפשרי יעלה המחיר ושוב אנו הנכים נאלץ בהידוק כואב וחונק של החגורה שכבר היום חונקת אותנו?
שוב נאלץ לשלם את המחיר וללא שנזכה לשיפוי הולם.
אומרים לנו ... צאו לעבוד, אבל מנגד אומרים לנו תשתכרו 9 ש"ח לשעה... או כל שכר חלקי אחר. האם בשכר חלקי שכזה אנו יכולים לממן את ההפרש המלא של קפיצת המחיר או העליה הצפויה בכל התשלומים?
המחוקק רואה את טובת העובדים ובצדק, אבל המחוקק לא רוצה לראות / לא מצליח לראות (בחירת התשובה לפי מידת האופטימיות) את ההשלכות של התמיכה שלו בעליית שכר המינימום על הציבור שלנו.
אנו הנכים מקבלי הקצבאות מזמן הפכנו לשקופים עבורו
שלום אנשים זה קובי, אני נכה מלידה וכבר מעל לעשור בהתנדבות וללא שכר פועל ועושה למען חברי הנכים. נבחרתי לתפקיד יו"ר ארגון הפעולה אלא שכתיבתי אליכם באה מהלב וכאדם פרטי שאכפת לו וחשוב לו.
מחר, יום חמישי אשמח לפגוש כל אחד ואחת מכם בעצרת המחאה בירושלים.
אם אתם שואלים אותי על מה ולמה העצרת?
אז ככה, זו לא עוד עצרת של לקחו לי, לא נתנו לי .. זו עצרת שבאה למחות על מדיניות אי השוויון של המדינה כלפי ציבור הנכים.
לא יתכן שילד שנולד לנכות יגרום לכך שמשפחתו תקרוס כלכלית בגלל העדר יכולת כלכלית למימון צרכי חינוך וסיעוד,
זה לא בסדר שתוקעים ילדים בחינוך מיוחד ולו רק בשל כך שיש לילד נכות קשה (שאינה לקות קוגניטיבית) ושם לא מאפשרים לילדים לפרוח ולהגיע להשכלה מתאימה הכוללת זכאות לתעודת בגרות,
זה לא בסדר שלא מאפשרים לנערים להגיע מבחירה ולשרת שרות צבאי הולם, כי בינינו כל בחור צעיר עם לקות היושב על כיסא יכול לעבוד מול מחשב ולתרום שרות מלא או לעשות משהו אחר שהולם את המגבלה, אבל כחלק מכלל המרקם ולא מחוץ לו.
זה לא בסדר שמרחיקים את הילדים הנערים ואת הנכים בגיל צבא מהחברה לפתרונות לא אינטגרטיביים ולא משלבים אותם כראוי בכלל ציבור בני גילם. ההתנהלות יוצרת ריחוק ולא מלמדת את הציבור לחיות יחדיו עם אנשים בעלי לקויות. אחר כך בגיל עבודה מתפלאים שמעסיקים נרתעים מלהעסיק בעלי לקויות... כל אחד שלא מכיר באופן טבעי נרתע...
זה לא בסדר שדרך כל התהליך הזה חוסמים אנשים מלהגיע לאפשרות לרכוש השכלה גבוהה ומקצועית ואחר כך מתפלאים שבעלי לקויות מתקשים להשתלב ולהגיע לעצמאות כלכלית וחברתית.
זה לא בסדר שלא מקדמים להשכלה ואחר כך בחוסר השכלה מפנים אנשים לתעסוקה בשכר מחפיר של 9 ש"ח לשעה.. זה שיוצר תלות בקצבאות ומשאיר אנשים במצב של לא לפה ולא לשם.. בלי קצבה - אין משכורת שמאפשרת פרנסה מכובדת ועם קצבה - אין קיום בכבוד.
זה לא בסדר שתוקעים אנשים עשרות שנים "בשיקום" ומתיחסים אל לאנשים כאל עבדים ומנצלים אותם בלי מצפון.
זה לא בסדר שלא מאפשרים לנכים להעסיק מטפלים סיעודיים (למי שזה נחוץ לו) ולגמול אותו אחת ולתמיד ממצוקה כלכלית בשל חוסר בהשתתפות ראויה של המדינה ובכך מונעים שילוב וחיים בכבוד.
זה לא בסדר שדוחים ודוחים את המובן מאליו ולא מנגישים לפי חוק השוויון כפי שהתחייבו ב 1998 ובאופן ראוי ויוצרים לאנשים קשיים על קשיים שמונעים מהם אפשריות לשילוב חברתי ותעסוקתי.
זה לא בסדר שלא מקצים אביזרים, מכשירים רפואיים כסאות גלגלים תותבות הליכונים ועוד לפי הצרכים אלא מענים אותנו בביורוקרטיה שבתהליכי אישור שהורגים את הנפש והכוחות לאט ובטוח.
זה לא בסדר ששנים מונעים מקבוצות מסוימות זכאות לעזרים ואביזרים כמו קלנועיות ועוד, ובכך הורגים ומענים את הגוף ובעיקר את הנפש.
זה לא בסדר שלא מאפשרים ניידות ראויה ומונעים בגללה שילוב חברתי ומתכננים הסכם ניידות חדש שלא רק לא יתן מענה למצוקות של 20 שנה אלא שיפגע קשה בנכים הזקוקים לניידות.
זה לא בסדר שלא מוצאים פתרונות במערך הבריאות שלא ידרדרו אנשים למצוקות רפואיות, לא משקיעים במובן מאליו כמו בתי חולים שיקומיים.
זה לא בסדר שלא מאפשרים פתרונות דיור הולמים בדיור ציבורי, כי הם נחוצים וחשובים להרבה מבעלי הלקויות.
זה לא בסדר שאין סל שיקום הוגן וראוי לבעלי הלקות הנפשית.
זה לא בסדר שלא מטפלים בנכים בגיל השלישי ונותנים להם גם את פנסיית הזיקנה וגם את קצבת הנכות כי זו הוגנות ראויה.
זה לא בסדר שנכי דור העתיד יאלצו לעמוד בתנאי הזכאות של ספר הליקויים החדש והוראות החדשות של חוק הביטוח הלאומי.
זה רק על קצה המזלג - כי פספסתי המון!!!
בקיצור אין שוויון והמצב במקום להשתפר רק הולך ומידרדר!
המדינה משקיעה בציבור שלנו פחות ופחות משאבים - והתוצאה היא שהעתיד של הדור הבא של בעלי הלקויות בסכנה. את קו המחשבה הזה חייבים לתקן ומייד.
המצב הזה נתון בידיים שלכם וזה הזמן לעצור את ההידרדרות הבלתי נפסקת במצב של כולנו.
אז אתם באים לעצרת ? אני יהיה שם ואשמח לפגוש כל אחת ואחד מכם.
על מה ולמה העצרת?
העצרת נועדה להביע מחאה על ההחמרה המשמעותית שחלה ביחסה של המדינה לציבור הנכים בכל תחומי החיים: פרנסה, קיום ותעסוקה, סיוע סיעודי בקהילה, בריאות, ניידות, קורת גג, שירותי רווחה, הנגשה, שילוב חברתי, חינוך וסיוע להורים נכים.
פרנסה, קיום ותעסוקה
בפני נכה בעל מוגבלות קשה עומדות שתי אופציות, שהבחירה בכל אחת מ...הן מובילה לתוצאה זהה.
האפשרות האחת היא להסתמך בחוסר ברירה על קצבת הנכות של המוסד לביטוח לאומי, שערכה מחצית משכר המינימום (סביב 2600 ש"ח במקסימום). קצבה זו לא מאפשרת קיום אלא בדוחק ובגבול הרעב, ומי שאין לו כושר עבודה כלל נגזר עליו ועל משפחתו לחיות חיי דוחק ורעב.
האפשרות השנייה היא יציאה לעבודה, אלא שחוקי הגנת השכר קבעו השתכרות לפי תפוקה וברמת שכר מינימום מותאם לנכים, שערכו נע בין 4.6-18.5 ש"ח לשעה. השכר המותאם לנכים מעמיד את רמת השכר הממוצעת של כלל הנכים על שכר ממוצע של 9 ש"ח לשעה, ולפי מגבלת חוק הביטוח הלאומי על שכר מקסימלי שנע סביב 1720 ש"ח בחודש.
מנגד נקבע תיקון בחוק הביטוח הלאומי (תיקון לרון) המעמיד את גבול ההשתכרות בתקרה של 60% מהשכר הממוצע (5,373 ש"ח ברוטו), תוך גריעה משמעותית ברמת הקצבה (קיזוז של 970 ש"ח מהקצבה). סכום התקרה אינו ריאלי עבור רוב הנכים, שנקבע עבורם שכר מותאם המעמיד את רמת השכר המקסימלית שלהם על פחות מ-2000 ש"ח בחודש והמותיר אותם ברמת השתכרות כוללת מתחת לשכר המינימום ובגבול הרעב.
השיקום התעסוקתי מנותב דרך מפעילי תעסוקה נתמכת בעלי אינטרס לשלב את הנכה בכל מחיר ומהר ככל האפשר, ואלה מעודדים את הנכה בפעילותם לאי השלמת השכלה ומשם ישירות לתעסוקה בשכר מותאם לנכים, שרמתו מאלצת נכים לקיום על גבול הרעב.
סיוע סיעודי בקהילה
המדינה נותנת השתתפות חלקית בסיוע סיעודי בקהילה, סיוע שנשחק בשנים אחרונות ללא היכר, מה שמותיר נכים לא אחת במצוקה קשה לנוכח המציאות שהתהוותה בתחום הטיפול הסיעודי על ידי עובדים זרים, ולנוכח חוסר היכולת של הנכה לעמוד בנטל הכלכלי הגדול שחלקו הגדול מוטל על כתפיו, כדי לקבל טיפול סיעודי וכדי לעמוד בדרישות החוק החלות עליו כמעסיק.
בריאות
מערכת הבריאות הציבורית נמצאת במצב של קריסה. נכים רבים שנדרשים להם טיפולים רפואיים, תרופות, אשפוזים, בדיקות ועוד מגיעים למצב של החמרה קשה במצבם הבריאותי, שהוא תוצאת התורים הארוכים והשירות הלקוי מטעם המערכת הקורסת, כשהטיפולים הם במשורה אם בכלל.
הציוד הרפואי ניתן בדוחק, המדינה מערימה קשיים ביורוקרטים עצומים במתן אישורים לאביזרים, לעתים נדרשת המתנה של שנה ויותר על מנת לקבל ציוד רפואי חיוני כמו כיסא גלגלים ממונע, מערכת נשימה ועוד. בלחץ הסד התקציבי רמת השירות ירודה וישנו לחץ מתמיד על המערכת, המוביל לרכישת ציוד באיכות ירודה והחלפה רק בנסיבות של חוסר ברירה. בשל הקושי התקציבי יש גם שיהוי באספקה של תותבות, נעליים מיוחדות, סדים ועוד. מערכת השירות לבריאות הנפש בקריסה, מערכת האשפוז הסיעודי בקריסה, מערכת השהייה המוסדית בקריסה.
ניידות
המדינה אינה מעניקה סיוע הולם בניידות והוא נדחק וניתן לקבוצה מצומצמת. מי שזקוק לסיוע בניידות נמצא לא אחת במצב בלתי אפשרי. מצד אחד הסכם הניידות אינו מאפשר לנכים רבים לרכוש רכב ראשון בשל חוסר יכולת כלכלית, ואלו שיכולים ורוצים לרכוש רכב ראשון מגלים כי הסיוע נשחק וצומצם. יש אי התאמה בין הסכם הניידות לבין לצרכים, למציאות ולשינויים במערך המיסוי. אחרים מוצאים את עצמם במאבקים ארוכים להתאמה ראויה של רכב בוועדה להתאמת רכב במכון הרפואי ובוועדות לגודל רכב המתעלמת מצורכיהם המיוחדים של נכים.
מנגד, תהליך ההנגשה של שירות התחבורה הציבורי נדחק לשוליים ויישומו נדחה ומעוכב שנים ארוכות, מה שמותיר נכים ללא אמצעי תחבורה ראויים ובמגבלות קשות המונעות מהם שילוב חברתי ותעסוקתי.
קורת גג
בשנת 2012 החליט משרד הבינוי והשיכון על החמרה בקריטריונים הקובעים זכאות לדיור הציבורי. במסגרת השינוי נקבעו תנאי זכאות חדשים הקובעים שרק נכים שאינם מהלכים ובעלי 100% מגבלה בניידות זכאים להיכלל במסגרת פתרונות נ"ר (נכסי רכישה במסגרת דיור ציבורי). משמעות ההחלטה היא שרק קבוצה מצומצמת ביותר מכלל הנכים תזכה לסיכוי לקורת גג במסגרת הדיור ציבורי. הקריטריון המפלה הזה מסנן את רוב רובם של הנכים, בכללם נכים מהלכים ורוב הנכים המרותקים לכיסא גלגלים ושאינם מחזיקים בזכאות לכיסא גלגלים ממונע מלהגיע לדירה ציבורית. המשמעות המעשית היא שרוב הנכים ייאלצו להעביר את חייהם בפתרונות מזדמנים ובסיוע זעום לשכר דירה מבלי שיזכו לדיור קבע. בחירה זו של משרד הבינוי והשיכון מרחיקה את פתרון הדיור במסגרת הדיור הציבורי מרוב הנכים, בעוד שאלה אינם מסוגלים לגייס הון עצמי כדי להגיע לקורת גג קבועה שתגן עליהם.
שירותי הרווחה
שירותי הרווחה מצויים בקריסה טוטלית, כשפתרונות הסיוע לנכים צומצמו ללא היכר. המדינה סומכת ידה על כספים של המגזר השלישי למימון צורכי הרווחה, והפתרונות הם במשורה. כלל המוסדות, המעונות ומרכזי הסיוע לכלל סוגי הנכויות על גבול הקריסה.
הנגשה
יישום תקנות ההנגשה מעוכב מעל ל-14 שנה ותהליך ההנגשה שאמור לתת מענה ולהסיר מכשולים לכלל ציבור הנכים מעוכב שנים רבות. התוצאה היא שנכים נדחקים מהשילוב החברתי והתעסוקתי.
שילוב חברתי
מערכות התמיכה בשילוב חברתי נמצאות במצוקה קשה, ופתרונות ממשלתיים ותמיכה במסגרות מסוג זה מצומצמים מאוד.
חינוך
מערכת החינוך לא ערוכה לתת מענה לילדים נכים, ורבים מההורים מוצאים עצמם נאבקים שנים ארוכות למען השגת חינוך הולם לילדיהם הנכים. ההסעות ללימודים הם במשורה ותחת רפיון מערך הרשויות המקומיות, בתי הספר תחת סד תקציבי, ורמת הלימודים במערכת החינוך המיוחד מקטינה את הסיכוי של רבים מהנכים בעלי סיכוי לרכישת השכלה מלהגיע למימוש הפוטנציאל.
סיוע להורים נכים
הסיוע להורים נכים מצומצם ומביא לקריסה כלכלית של משפחות רבות שבהן יש ילד בנכות קשה.
ראשית ברכות והמון מזל טוב.
לצערי המדינה מסייעת במענקים למתחתנים רק לסקטורים ספציפיים כמו נכי צה"ל למשל. להבנתי ולצערך אתה לא בסקטור הנכון ולכן לא תזכה לשום סיוע. בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה, כי תזדקק לזה.
ישנם חברות שעוסקות בקלנועיות המשכירות קלנועיות
פנה לחברינו היקר גוגל ורשום בו "קלנועיות להשכרה....מבטיח שתמצא תשובה מתאימה
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת קבעה היום פה אחד כי מוגבל בניידות שנעזר באופן יומיומי בקרוב משפחה לצורך הסעות, יקבל הטבות כגון הלוואה עומדת לרכישת רכב ומימון התאמת הרכב לצרכיו, אם קרוב משפחתו מתגורר במרחק של עד קילומטר וחצי בקו אווירי ממקום מגוריו, ולא 500 מטר כפי שהיה נהוג בהסכמי הניידות של המוסד לביטוח לאומי עד כה.
השבוע התבשרנו כי חמש חברות פרטיות להשמה תעסוקתית פועלות תחת משרד הכלכלה לשילוב תעסוקתי של בעלי לקויות. כמעט שצהלתי משמחה למשמע הבשורה... לוח דרושים חדש ועוד... אלא שבשניה האחרונה עצרתי את עצמי והרמתי גבה בדאגה - כל המהלך הזה נראה לי מאוד מוזר, ביחוד שמשרד הכלכלה מפעיל מטעם המדינה את שרות לשכות התעסוקה הממשלתית?
האם לשכות התעסוקה הנותנות שרות לכלל הציבור אינן יכולות לטפל באזרחים בעלי לקויות? ומדוע בעלי הלקויות זקוקים לשרות בדלני ומאבחן? מה הכבוד הזה שבגללו זכינו לכך שאנחנו בעלי הלקויות נקבל טיפול " VIP" מגורמים פרטיים?
בפעם האחרונה שניסו למכור לי שרות VIP ברחתי כמו מאש, לאחר שהתברר שמנסים להפיל אותי בפח. האם זה המצב גם במקרה הזה?
האם הסיבה למיוחדות היא שהחברות הפרטיות מפעילות במסגרות הפעילות שלהם פתרונות שבהם הן מציעות שכר ניצול לנכים (שעתון מתחת לשכר המינימום)?
האם זה בגלל שהמדינה לא רוצה "ללכלך" את הידיים בפתרונות ניצול של בעלי לקויות?
בשום מקום באתר החדש לא קראתי שמדובר בתעסוקה שוויונית הוגנת וראויה.
גם לא קראתי שלא מדובר בפתרונות שלא על פי מסגרת "התעסוקה הנתמכת" - זו שמזרימה מס גולגלות בעבור הראש של החברים שלנו לחברות ההשמה ... 1500 ש"ח לגולגולת ובעבור זה שינצלו אותנו....
ואתם חברי היקרים ...היזהרו ושאלו את כל השאלות וקודם לכל מגע ..
זוכרים את הסרטון על החבר של החברה .... גם פה אתם מחויבים לזהירות, חלילה שלא תיפגעו ותבכו ... ואחר כך תגידו שלא אמרו לכם....
הפניה לסל שיקום היא פניה של יחידת השיקום שבמשרד הבריאות המציעה לעבור שיקום הכולל שיקום תעסוקתי.
אין חובה להענות לפניה.
