הולך להיות פה ממש מרתק כי אני מספרת את כל קורות האינדסטריאל שלי...
ב16.3 עשיתי את פומפדור, האינדסטריאל שלי.
הוא נעשה כולו בבת אחת, ישר עם החדרת המוט ויופי לי.
טיפלתי וטיפלתי במי מלח ובפנטן לפי הספר.
ב1.4 נסעתי לאילת, ומתוקף היותי צוללנית מאגניבה, לא יכולתי להתאפק וברוב טפשותי הלכתי לצלול. אחרי הצלילה כמובן חיטאתי את הפירס באופן מאסיבי והכל..
בשלב מסויים, אני חושבת חודש וחצי אחרי שעשיתי את האינדסטריאל פשוט נמאס לי לטפל בו, והטיפול הפך להיות שבועי (טעות גדולה, כה כה..)
כמובן שכמו לכל ילדה טיפשה עם חור בסחוס בתנפחו לי על החורים בועות מכוערות כאלה.
הלכתי לרופא, הוא אמר להוריד. אני אמרתי לא. מלחמה. ניצחתי. קיבלתי משחה (bactroban אם מותר להגיד) והוא אמר לי למרוח את זה פעמיים ביום ולבוא עוד 3 שבועות לביקורת.. אחרי ביקורת הורדנו את זה לפעם ביום.
אחרי ביקורת נוספת הורדנו את הטיפול בחור אחד, ואני מטפלת במשחה רק בחור העליון מבין השניים)
בקיצור, היום האינדסטריאל כבן בן כמעט 4 חודשים, הבועות כבר לגמרי נעלמו ולא הופיעו מחדש..
אבל!!
החור התחתון (זה שבמרכז האוזן) כבר לא ממש כואב ומראה סימנים להחלמה..
לעומתו, החור העליון שגם השתפר פלאים והיה גם היותר בעייתי מבין השניים עדיין כואב ומציק.
אני מטפלת בחור התחתון בבפנטן על בסיס יומי ובחור העליון לפי הוראות הרופא.
האם זה הגיוני ששני החורים לא מתוזמנים ולאחד לוקח יותר זמן מהשני להחלים?
אוף, מייעו.. זה פשוט מבאס.