ב"ה
ראש השנה ויום הכיפורים.
השנה נפתחת בעשרה ימים- ראשיתם היא ראש השנה- וסיומם יום הכיפורים.
ראש השנה – כולל הרבה סימנים- אשר דרכם אנחנו מציינים את דרכנו לשנה החדשה- תקוה לטוב ומתיקות , מוכנות לקבל מלכות ה', תקווה לקבלת שופרו של משיח,
יום כיפור כולל התעלות מעל מגבלות העולם- מגבלות החטא והחוטא, אל עבר מקום התשובה, מקום הסליחה אחד לשני, הסליחה מבורא עולם, מקום ששם אין מקום לאוכל ושתיה- ובמילא גם אין מקום לחטא ועונש,
ומשם מתוך עשרה ימים אלו – של מוכנות להמשיך את הסמנים הטובים, עם ההשראה של התעלות מהיום הקדוש- אנחנו ממשיכים בעזרת ה' לשנה טובה ומתוקה.
מה יש לנו לעשות?
אז יש כאמור כל מיני מנהגים בנוגע לראש השנה, בין השאר מנהגים מה לאכול ומה לא לאכול מה לומר ואיך לתקוע בשופר, אולם מצוות היום היא תקיעת שופר- שבעיקרה היא קול פשוט ללא מוזיקה מכל סוג שהוא, רק צליל פשוט הצועק לה', ושובר את מחיצות לבנו, מחיצות ביננו לאלוקים, ובין אחד לשני,
קול של תקוה לגאולה שלימה בקרוב ממש אמן,
מהתקוה והתפילה לשנה טובה ומתוקה, אנחנו ממשיכים לשבוע של עבודה בנפש – להחליט כי השנה אנחנו נדבר עם אלוקים ברמה אחרת- לא יותר כמו קבצנים- שעושים למלך טובה ומנקים לו קצת את הארמון עם איזה ברכה יפה, או מטבע לצדקה, השנה אנחנו נמלא את חיינו ממש עם קשר מתמיד עם הבורא- בין אם זה בלימוד תורה או תפילה, ובין אם זה בקיום מצוות, ובין אם זה ביחס הנכון לבריות, יחס של כבוד ואהבה, ובין אם זה התנהגות יפה של לא לשקר – לומר אמת, לשמור על צניעות וכשרות ועוד כל מיני מידות טובות, לכבד הורים וחברים, להודות לה' על דבר , לשמוח בשמחת חתן וכלה, או ברית מילה, לעזור אחד לשני – ולדעת שתמיד אנחנו עם הבורא
אחרי כל ההחלטות החזקות האלו, אנחנו כבר בעולם שכולו רצון להיות בן בית של בורא עולם, אז מגיע היום הקדוש- בו אנחנו רק עוברים בארמון- עם תעודה של בן בית, ואז כמו בן בית – מוחקים לנו את העבירות- הרי אנחנו בני בית- ומן הסתם אין בכונתנו להזיק- אם לכלכנו מעט את הארמון בודאי שלא היה זה בכוונה- כנראה קרתה לנו איזה טעות- אז מיד סולחים לנו,
ומיד מתחילים את השנה- עם מצוות ומעשים טובים- בפועל- קישוט של ארמון המלך- עם שבוע של ישיבה בעולם שכולו טוב- מוקפים שבעת ענני הסוכה, מיוחדים עם הבורא ועם כל עם ישראל על ידי 4 המינים של הלולב ואתרוג,
וכמובן שאז מגיעה השמחה הגדולה בקשר שלנו עם הבורא בשמחת תורה- כי אחרי הכל אנחנו בני בית שלו לא בתאוריה- אלא במציאות אחרי שבוע של חגיגה בסוכה, אנחנו יודעים שגם כאשר נצא לעולם הגדול ונעזוב את הארמון למשך השנה- הרי שנשאר קשורים עם הבורא כי הוא חיבר אותנו אליו על ידי התורה- שהיא שטר החתונה שלנו.
ומיד מתחילים מהתחלה את החיים המחודשים בהם יודעים אנחנו כי השנה נהיה יותר טובים- טובים לבורא וטובים לסביבה, נהיה קשורים יותר לבורא יום ולילה כאמור בין אם זה בתורה או תפילה או מצוות, או הנהגות טובות- או מידות טובות או נימוסים- בכל עת נרגיש בבית של המלך – כי המלך איתנו תמיד כל השנה
שנה טובה ומתוקה לכולנו אמן