שלום לכם.
אני לא ממש יודעת מאיפה להתחיל אבל אני מרגישה שחרב עלי עולמי.. ואין לי עם מי לדבר.
קשה לי כל כך , אפילו עכשיו אני בוכה.
יש לי כל כך הרבה מטענים ריגשים מכל מיני דברים שעברתי.
אז ככה לפני שנה אמי היקרה הלכה לעלומה תנצ"בה , לאחר שהיתה בקומה שלושה חודשים. שבהם ההיתי לידה רוב היום וקיוותי שתצא מזה , אבל היא לא ומשם אני כבר לא אותה בחורה.
אני מרגישה שלקחו לי את הנשמה יחד איתה.
לאחר שלושה חודשים אבא שלי קיבל אירוע מוחי ומאז הוא לא אותו האבא שהיה לי , היום הוא משותק בכל צד שמאל.
עוד לא עיקלתי את מה שקרה לאמא כבר ההיתי צריכה לדאוג לאבא, שזה אומר שיקום שלו ,לראות אותו ככה לא קל בכלל.
היום הוא, תודה לאל ,מתפקד , הולך עם מקל ,היד לא מתפקדת בכלל .אבל הוא הכיר בשיקום אישה שהיום הוא חי איתה אצלה והיא באמת מטפלת בו יפה ונראה לי שטוב להם.
בשנה הזו אני עברתי הרבה כמו שסיפרתי אך בנוסף לכל זה פיטרו אותי מהעבודה לפני 4 חודשים אני לא מוצאת עבודה.
כלומר לא מקבלים אותי לעבודות משום מה אני מרגישה שמשהו בי לא בסדר , אני עבדתי כל החיים ולמדתי ויש לי תחושה שאני לא מתאימה לשום עבודה.
ובנוסף לכל זה יש לי גם בעיה עם בחור שאני בקשר איתו כבר 3 שנים , קשר כזה שהולך ובא , ואני רוצה להיות איתו בקשר רציני והא לא רוצה , הוא רוצה ידידות.
לפני שבועיים נפרדנו סופית .
ועכשיו אני ממש מממש בדכאון , לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
אין לי עבודה. אין לי חברים . כל היום אני בבית וחושבת מה לעשות. יוצאת פה ושם אבל כנראה לא מספיק.
אני פשוט מרגישה בודדה , לבד . שאף אחד לא רוצה אותי .
ואני גם מרגישה שאני פוגעת בעצמי ,מעצם העובדה שאני בבית , אוכלת,יושנת,רואה טלויזה,מחשב,ומחפשת עבודה.
אני מפחדת שאני לא יצא מזה, ולא ימצא עבודה או בן זוג לחיים. אני מחכה שהוא יתקשר ,אבל הוא לא מתקשר ואני יודעת שעדיף לי בלעדיו ,אבל קשה לי ,אולי בגלל שאין לי אף אחד חוץ ממנו???
בגדול אני ממש זקוקה לעזרה , לצאת מכל החרא הזה.
ומכל הסבל שעובר עלי ,כי נמאס לי כבר לסבול ,אני רוצה כבר לחייות , אני לא חייה כבר שנה ומשהו , ופשוט אין לי למי לפנות .
אני רוצה לצאת לבלות להכיר אנשים חדשים אבל אין לי עם מי . מה לעשות?? אני בת 28 רוצה כבר חיים משלי, בחור רציני ועבודה טובה.
אז בבקשה עם מישהו יכול לעזור לי אני אשמח לקבל עצות .
