אלפים ובני אדם
אין ספק שכמעט מכל בחינה, יש לאלפים יתרון על בני האדם: הם יפים יותר, קלילים יותר, גבוהים יותר, רואים בחשיכה והכי חשוב: הם לא צריכים להתגלח....
החיסרון הפיזי הבולט ביותר שלהם הוא העובדה שאין אלפים "בריונים" ושהם צריכים להסתובב עם אזניים של מיסטר ספוק.
היתרון הגדול יותר הוא כמובן אורך החיים המופלא של האלפים (כמה וכמה מאות שנים).
דבר זה יכול היה ליצור למעשה אלפים עליונים ביותר !
ניקח (סתם כך לדוגמא) את רייסטלין. כמה זמן הוא עוסק בקסם ? 20 שנים ? תגידו שהיתה לו עזרה. בסדר.. נניח..
אז בואו נלך לפיסטנדנטילוס או לפר-סליאן: כמה זמן הם עוסקים בקסם ? 40 שנים ? 50 ? 100 שנים ?
עכשיו קחו סתם אלף רגיל ואפילו לא מבריק במיוחד ותנו לו 300 שנים להתמחות בלימודי קסם...
התוצאה אמורה להיות אלף שיכול, בקלות יחסית, לנצח את כאוס ביום לא רע.
שלא לדבר על מומחיות בתחום הרפואה, טקסים, שפות (כמה שפות אפשר ללמוד ב 600 שנים ?), פוליטיקה ומה לא.
אז מה הבעיה ?
הבעיה היא שהאלפים פשוט לא עושים כלום.
הם לא משקיעים זמן בהמצאות חדשות, הם לא מתעניינים במה שקורה בעולם ולכן הם נותרים תמיד בשוליים, הם חסרי מוטיבציה בעליל (כנראה מתוך התחושה שיש להם עוד 500 שנים ומה שלא עושים היום ניתן לעשות מחר) באופן כללי הם מן סוג של ישות שתקועה בתוך עצמו, בלי להתעניין בדבר מלבד עצמם (משהו כמו ברה"מ רק בלי הרצון להשתלט על העולם).
התוצאה היא חברה מנוונת, בלתי חדשנית שלא תורמת כלום לשום דבר ורק עסוקה בתככי החצר.
אם ניח אלף ובן-אדם העוסקים במקצוע התפירה למשל, סביר שבן האדם ימציא מתישהו מכונת תפירה בעוד שהאלף יתפור במשך 700 שנים ולא יבין למה טובה המכונה (ותחשבו כמה פעמים הוא יידקר באצבע בזמן הזה !!!).
בני האדם, בשל חייהם הקצרים נחושים תמיד לנסות ו"לתפוס את העולם" מתוך ידידעה שאי אפשר לדחות כלום שכן החיים קצרים. לכן הם מפתחים, נלחמים ומשנים דברים.
לדעתי להיות חצי אלף זו ברכה כי ניחנים ביתרונות הפיזיים של האלפים אך גם ביתרונות האופי של בני האדם. הבעיה היא (כמו שרייסטלין הבין ברשומות) שחבריך האלפים יחיו אחריך וחבריך בני האדם ימותו הרבה לפניך.
המצב הכי אידיאלי הוא להיות אלף שגדל בסביבה של בני אדם ולכן הוא משלב את אורך החיים עם הפעלתנות והרצון לשפר ולחדש...
007
תוהה איך נראית לאורנה בלי בגדים ולמה רק לתניס מותר לדעת