אם דעתי בכל זאת מענינת אותך...:-)
אז אני חושב שיש צורך להתמקד בעיקר כאשר מדובר בפתרון בעיות, וכאשר בודקים ורואים בדיוק מהו העיקר, אז לרוב קיימת מוכנות רבה יותר לפשרות שלפתע צצות.
כלומר, הדבר החשוב הוא שאת אוהבת אותו והוא אוהב אותך. אתם חיים יחד וכיף לכם, והבחור עדיין מאוהב ומצהיר על כך בכל הזדמנות (לא כל הגברים מראים ומתגאים בכך) ואת הצהרת שליבך שלו בכל מובן אפשרי. כלומר זה זה! ואם לא יהיה איזה זעזוע בלתי צפוי אין שום סיבה שלא תמשיכו להיות מאושרים ביחד.
כעת ישנן מספר דילמות:
1. האם תתחתנו בשנה הקרובה או כשאר הוא יסיים את הלימודים (מתי זה?)? 2.להמשיך לגור במקום הנוכחי, בת"א או בנ"י 3. מספר הילדים שיהיו לכם.
1. שרון, ישנם גברים שלא מעונינים להשען על הוריהם יותר מדי ולכן מעונינים בעבודה ופרנסה רצינית מספיק כדי להחזיק כלכלית את התא המשפחתי (עם או בלי ילדים), וכאשר אותו גבר הוא סטודנט קשה להגיע למצב בריא זה, ללא תמיכת ההורים או בת זוגתו. אני משער כאן שזו התנגדותו ויכול להיות שאני טועה, אך אם את מתנגדת לכך שהוא יקח כסף מהוריו את רק מחזקת את ההתנגדות הזו. האופציה היחידה שלו (במידה וההכנסה שלו לא מספיקה דייה גם להחזיק איתך דירה, גם לשלם עבור הלימודים וגם עבור הוצאות אישיות שלו) היא לקחת ממך את הכסף עבור כל אלו, וזו אופציה שיכולה להתפס פחות אטרקטיבית מלקחת כסף מהוריו. זה יכול להשמע מאד שוביניסטי ואולדפאשן, אך זו תוצאה של חינוך וגאווה עצמית ולא קל לשנות את התפיסה הזו, אם כי לא בלתי אפשרי.
לדעתי, אם את תתפשרי על הנקודה של "לא לקחת כסף מההורים" והוריו יוכלו לעזור לו לפחות עד שיסיים את התואר, חברך יהיה מוכן להתפשר על תאריך קרוב יותר של החתונה, בתנאי שלא תאלצו לעבור דירה עד שהוא יסיים את התואר.
2. אני יכול רק לשער שמגורים במקום הנוכחי יותר מתאימים לאופי שלך מאשר לאופי שלו, מאחר ולא ציינת מדוע הוא רוצה לעבור ואת ממאנת. בכל מקרה ישנם אזורים רבים במרכז ת"א ובצפונה שיותר מזכירים את רעננה מאשר את אלנבי על כל סגולותיו (אזור שאני אישית מעדיף על פני רעננה..) כך שבהחלט אפשרי שתוכלי להתפשר על שכונה פרברית ונקייה אך עדיין לתת לחברך הרגשה שהוא קרוב לכל מקום, מבלי להתקע בכל פקק אפשרי בבוקר.
מעבר לניו יורק, במידה והוא לא צורך של עבודה או הזדמנות חד פעמית שלא כדאי להפסיד, הוא אכן שאלה עקרונית של שייכות לאזור, רצון לחוות חוויות חדשות והיכולת להסתגל למצבים חדשים. כמו כן יש בכך הדמנות לחוות עם בן זוגך חוויה והתבגרות משותפת בפתרון בעיות, ואולי אף לשיחת מרחק מהורים שלפעמים נכנסים לוורידים ורצון לעצמאות. בנקודה הזו חשוב שתתעמקי עם עצמך ונסי לפענח מהי בדיוק אבל בדיוק גורם לך להתנגד לרעיון. כלומר מהו הצורך שלך להיות קרובה ל-X שאינו יכול להתבטל למען נושא החשוב לבן זוגך. אפשר שהצורך שלך פשוט לא מאפשר פשרה (טיפול בהורה חולה, לדוגמה) אך חשוב יותר שתעלי את זה מול חברך כדי שיבין מדוע הוא מתבקש לותר על המעבר לנ"י. אולי כל מה שנדרש זהו רק דחייה בשנה...?
3. מספר ילדים, לאחר שני הריונות ושתי לידות ועלייה וירידה מאסיביות במשקל, הנקות, חיתולים, בייביסיטר, גני ילדים, אומנות, חוגים ושות' אולי תחשבי אחרת על עוד שלושה ילדים. אך עד אז, שניכם תתבגרו יותר, תחוו יותר, תדעו כמה הכנסה פנויה יש לכם ותיהיו ממוקדים יותר לגבי צרכי הזוגיות, המשפחה והמגורים.
בהצלחה,
חן.