ומענין לדעת מה אומרים אנשי השטח (אנחנו) בנושא. אנא הגיבו.
לדעתי שלוש שגיאות עשתה המשטרה בעת הכנסת הדוחו"ת הנ"ל ועכשיו היא הולכת לעשות כמה שגיאות נוספות.
השגיאה הראשונה: הנחיה שניתנה להעדיף תמיד דו"ח אזהרה - אם ניתן. לא מעט נהגים התייחסו לכך בתפיסת "לא קרה כלום. הכל בסדר. לא היה דו"ח, אין קנס והכי חשוב - אין נקודות". כאן המקום להזכיר שגיאה של משרד התחבורה שהפחית את מס' העבירות המנוקדות מ-270 (בערך) ל-70 בלבד. השגיאה השניה של המשטרה - שהיא ראתה בכך אקט חינוכי ושכחה שלא מתפקידי המשטרה לעסוק בחינוך אלא בארכיפה והרתעה. השלישית - המשטרה חשבה על שיפור תדמית וזה לא בדיוק קרה.
ומה הולכים לעשות עכשיו? להעלות את סף השימוש באזהרה רשומה (דו"ח) לבלתי ניתן להשגה כמעט ע"י רוב האוכלוסיה. 10 שנים ר"נ וחמש שנים "נקיות"? כמה נהגים כאלה כבר יש?
לדעתי - חמש שנות ותק - שישאר. השנים הנקיות - לא יותר מ-3 אם עבירות העבר היו "רגילות" וחמש שנים נקיות מעבירה שתוגדר כחמורה (וכאן יש להגדיר רשימה של עבירות חמורות, כמו נסיעה בשולים או על מדרכה, מהירות מעל 40 קמ"ש מעבר למותר). מעבר לכך, יש לבטל את ההנחיה להעדיף דו"ח אזהרה ולתת יותר שיקול לשוטר. האמת - כך אני נהגתי תמיד, כלומר שאני מודה שלקחתי לעצמי את שיקול הדעת. אני אפילו יודע על שוטרים שכעיקרון לא רושמים אזהרות. אם אני רואה שנהג מתחנן לאזהרה - זה בדיוק מי שלא יקבל אותה, אלא אם יש לו עבר נקי של 5 שנים לפחות. אבל מי שמקבל על עצמו את העונש (הקנס והניקוד) ומודה בעבירה, אם הוא זכאי לאזהרה (שנתיים), אני מפתיע אותו עם אזהרה. כך גם אם אני מתרשם (ואני מודה שזה סובייקטיבי) שהעבירה נעשתה בשגגה, ללא כוונה או זילזול, או אם הצלחתי להשחיל אקט חינוכי (אבל באמת). מקרה כזה היה לי בשבוע שעבר. שלושה זוגות אופניים שהסתירו לחלוטין את לוחית הרישוי האחורית. משפחה שיצאה לטייל בשבת. המסכן היה צריך לעבוד חצי שעה כדי לסדר את זה כי הוריתי לו חד משמעית שככה הוא לא ימשיך בנסיעה אפילו מטר אחד.
בנוסף אני טורח להסביר מה המשמעויות וההשלכות של דו"ח אזהרה. אני עושה זאת פעמיים. פעם אחת כשאני מודיע לו שיקבל דו"ח אזהרה (שיבין מה זה הדו"ח הזה ומה משמעותו) ופעם נוספת כשהוא מקבל את הדו"ח ליד. שיזכור. כששואלים אותי "מה זה? כמו על תנאי?" אני אומר שאכן כך הוא ויודע שהמסר ניקלט ומקבל התייחסות נכונה.
אם העבירה נעשתה בכוונה (כמו נסיעה בשולים למשל) - אין סיכוי לאזהרה גם אם מגיעה לו אזהרה. כך לגבי אי חגירת ילדים (אלא אם היתה חגירה אך היא לא היתה נכונה - על פי החלטת ביהמ"ש בעבר. על זה אני כן מזהיר).
אשמח לדעת עוד דיעות.
וח האזהרה בכתב נועד להחליף את ה"נו-נו" בע"פ.
תארו לכם שכולם היו כמו אריק, לא נותנים אזהרה, (כאשר הנהג הבין את האזהרה), מה היה קורה ?
נהג היה מבצע עבירות, השוטרים עושים לו "נו נו נו" מבלי שנרשם לו אפילו דוח אחד.
אני לא רושם דוחות אזהרה: או דוח רגיל או ללא דוח.
היה מקרה בו רשמתי דוח על אי מתן זכות קדימה להולך רגל.
הנהג טען: מגיעה לי אזהרה, תבדוק במסוף ותראה, עשיתי עברה לפני חצי שנה, בדקו אותי וראו שמגיעה לי אזהרה"
עניתי לו:
1. אם מגיעה לך אזהרה או לא, זה שיקול שלי.
2. אם לפי דבריך עברת עבירה לפני כחצי שנה, אינך בכלל בקריטריונים של מתן אזהרה.
לגבי זה שעיכב רכב בגלל לוחית מספר מוסתרת: אם אתה בוחן רכב, מותר לך לעשות זאת, אם אתה שוטר תנועה, אסור לך. כמו שאמר לי פעם קצין התנועה שלנו: "אתה יכול לרשום דוח, אתה יכול לא לרשום דוח, אבל אסור לך לעכב נהג בגלל מספר לא תקין ברכב." מזלך שרוכב האפניים לא הגיש תלונה נגדך עקב עיכוב לא חוקי. בדוק ותראה.