בעולם וינדהייבן מלא הסערות המורכב כולו מאיים קטנים וימים עצומים מלאים במפלצות ענק, הקשר הכמעט יחיד בין האיים הם המעופפים- אנשים החוגרים לגבם כנפיים מיוחדות באורך שש מטר העשיות אריג דק וחזק שהסוד להכנתו אבד ודואים על הרוח. למעופפים חוקים משלהם ומסורת עתיקת יומין האומרת שכל מעופף שיורשו הגיע לבגרות חייב להעביר לו את כנפיו ולא לעוף יותר. מאריס, בת מאומצת של מעופף שנפצע ואינו יכול לעוף, צריכה להעביר לבנו של אביה המאמץ את כנפיה. אחיה החורג אינו רוצה בכנפיים והיא אינה רוצה לוותר עליהן. אך המסורת מכריחה את שניהם. בלית ברירה היא ניצבת מול המסורת במטרה אחת- לאפשר גם לפשוטי העם לקבל כנפיים. כל מי שרוצה לקבל כנפיים יהיה חייב לקחת אותן ממעופף אחר בתחרות הוגנת. אחד על אחד.
שבע שנים לאחר מכן: בתי הספר למעופפים נסגרים בזה אחר זה מחוסר הצלחות. בפני מאריס נצבת בעיה לא פשוטה- היא צריכה ללמד תלמידים שיום אחד יקחו את כנפי חבריה ותוך כדי כך מנסה להציל את חברת המעופפים מעימות פנימי בעקבות כניסת המעופפים שאינם מהשושלת. היא תיתן הכל כדי למנוע את הפילוג. אולי אפילו את חייה...
הספר כתוב בצורה הרגילה של ג'ורג' מרטין- תאורים ארוכים ודיאולוגים שנונים. עומק הגיבורים בספר הוא גדול והעלילה מורכבת ומעניינת. סוף הספר אינו סוגר באמת בצורה טובה את הקצוות. סה"כ ספר מעולה.
הציון שלי:9
יום טוב
יוסף