לא יבשושי כמו ספקולטיבית, אך זה מזכיר יותר מדי את מדע בדיוני. מה דעתך?

"ד"א מה זה סוג שחקנים? כל השחקנים הבאים אלייך אמורים להיות מתחילים שכן מנוסים לעולם לא ילכו לדבר כזה אם יש להם ברירה." ולא על זה הויכוח כל מה שאני אומר זה שלא כל מה שמוצג כנוצץ, הוא זהב

למעשה, סדרת הדרקונים של מקקאפרי מתרחשת בעתידנו וזו סדרת פנטזיה התייחסתי לז'אנר. אם תקרא לזה מדב"פ, את אומר שזה סכום אינטגרלי של שני דברים שונים. אך האם אתה יכול לצרף שני מונחים אם אתה לא בטוח מה הוא כל אחד מהם?

שמעתי שהיא ממש טובה, אבל אני עסוק בזלאזני ומבחנים בזמן האחרון אז לא יצא לי. אני אשמח לנסות

אין לי שום דבר נגד החוגים הללו כחוגים.זה טוב שהם קיימים. יש לי בעיה שמציגים עובדות לא נכונות כמשהו טוב. הגבלה של 10 אנשים זה אמנם טוב מלא כלום, אבל עדיין לא דבר טוב. ומחירים זה דבר שולי. כמו כן הוא מציג את זה כאילו זה עדיף על משחק עם החברה. זה לא. אלה כל הטענות שלי

"ספרי חוקי המשחק עולים כסף, כמה שעות מאמץ והשקעה לקראת כל מפגש וכן זמן המפגש גם נכנסים בנוסחה של זמן=כסף." - ספרי משחק – אם דוקא מבוכים ודרקונים אז המחיר הוא 470ש"ח והספרים נשארים לכל החיים. כאשר כל החבורה מתחלקת בכסף זה יוצא 78.33 ש"ח לאיש (אם נצא לפי הנוסחה שלך של 10 איש אז 47 ש"ח לאיש) בניגוד ל1400 ש"ח שאתה מציע זמן = כסף? מדובר על ילדים. אני לא יודע בקשר אליך אבל רוב הילדים שילכו לחוג כזה, לא עסוקים בבעיות קיום ואין להם בעיה של לבזבז כמה שעות, מה שכן, לא בטוח שכך הדבר בשכיר שעושה זאת למען כסף ולאו דוקא למען הנאתו האישית. "אם יש מנחה בעל תעודת הוראה וניסיון של שנים בהנחיה שמוכן להעביר כזה חוג בחינם שיקום. אז באמת אל תהיו תמימים ותחשבו על ההשקעה שמתווספת לאחר יום עבודה מלא." – קוראים למנחה כזה, מנחה מהחברה. מנחה עם נסיון בהנחיה עדיף פי כמה מונים ממנחה בלי נסיון, אבל עם תעודת הוראה. כמו – כן, משחקי תפקידים זו פעילות של כיף טהור, לא שיעור. לא משנה אם מי שמעביר את זה הוא מורה עם תואר שלישי בהוראה. מה שחשוב זה שהאנשים המעורבים יהנו. "אני מעוניין להגיב גם על מספר המשתתפים. אצלי יש הגבלה ואצל אחרים אין! זה בתור התחלה. חוץ מזה, מי שיש לו ניסיון בהוראה מסוגל גם להריץ משחק עם כמות גדולה אף יותר." – סבבה שיש לך הגבלה. אבל הגבלה כזאת אבסורדית? ההגבלה של 6 איש לא נובעת מכך שלמנחה אין תעודת הוראה. היא נובעת מהמכניקה של המשחקים. המשחקים מיועדים לסופרימום של 6 אנשים. אתה מעוניין שמחלקה שלמה תצעד לתוך ההרפתקאות שהמנחה מציב? זה לא קשור להוראה. הדמויות יתחילו להתערבב בביניהן, במיוחד אצל שחקנים מתחילים. הדמויות יתחילו להיות דומות ויהיה שחקנים דומיננטיים ושחקנים ששם סתם. אם מנחה בעל נסיון בהוראה יכול להתמודד עם 10, למה לא 30? למעשה "הגבלה" מוזרה כזאת אומרת שאתה מנסה לחסוך בשכר של מנחים ע"י שכירת פחות מהם והצבתם כאחראים על מס' גדול יותר של משתתפים. "מספר המשתתפים האפשרי בקבוצת משחק אינה מספר אבסולוטי אלא מספר התלוי ניסיון וכישורי המנחה וסוג השחקנים." – משום מה רוב המנחים בעלי הנסיון, כולל אותי עם 12 שנות ההנחייה שלי לא יסכימו איתך. ד"א מה זה סוג שחקנים? כל השחקנים הבאים אלייך אמורים להיות מתחילים שכן מנוסים לעולם לא ילכו לדבר כזה אם יש להם ברירה. אז יש לך הסוג ה"נחות" ביותר - אפשר לומר – של שחקנים. לסיכום, הטענות שלך מופרכות לחלוטין. הדבר הטוב היחיד שאני רואה מפעילות כמו שלך, היא שהיא נותנת לסטודנטים כמוני תעסוקה, ועלולה לגרום לכך שחלק מהילדים יחליטו להמשיך לשחק בכוחות עצמם.

טוב: זה מציג את משחקי התפקידים לאנשים אחרים, ילדים שאחרת לא היו מכירים את היופי במשחקי תפקידים. רע: עד 10 איש כדי שייתנו טיפול אישי לכל אחד? אפשר לומר את זה על עד 6 איש. מעבר לזה זו סתם גזילת כסף.

במקרה של פראצ'ט שמסתמך הרבה על כפלי משמעויות באנגלית המתיחסים לעולמנו אנו בין השאר - התרגומים כותשים אותו. אני קורא את "אחיות הגורל" עכשיו שכבר בשם הרסו. ומי מתרגם hedgehog כחזיר בר? מה עבר על המתרגמת (אם אפשר לקרוא לה כך)? אני מצטער על השפה הקשה בה אני מתאר את זה אבל יש גבול לכל תעלול.