עצה דחופה
אני בת 39,במשך 8 שנים נהלתי קשר עם גבר נשוי , מזה שנה וחצי הוא מחוץ לבית וחצי שנה גרוש , ביוזמת אישתו והיא זאת שדרשה לפרק את החבילה . דוקא מאז שאישתו ביקשה שיעזוב את הבית והתגרש החל בינינו ריחוק מסויים . כל יום הוא פוקד את ביתו רצ ישירות אחרי העבודה לילדים ,וממש לא מתיחס אליי . קשה לו עם זה שהוא מחוץ לבית ,תמיד טוען שהוא לחזור למסגרת ורוצה שקט ! לי זה מאוד כואב בלב ואחרי זמן מה של סבךל ,וראיתי חוסר יחס ואכפתיות מצידו .עשיתי איתו שיחה , ובשיחה נאמר לי שהוא רוצה שקט ,לא בטוח שהוא רוצה לחזור הביתה אבל גם לא רואה את עצמו חייי איתי ( טוען שאני נודניקית ולוחצת ועם אחת כזו לא יכול לחיות ) . הוא לארואה אותנו כזוג אלה כחברים טובים ,ובכלל כרגע הוא צריך שקט וביקש שאניח לו . כמובן שכולי בדיכאון עז . מרגישה שבזבזתי זמן יקר . ברצוני לציין שאני מאוד רוצה ילדים ולאחרונה העלתי בפניו את האפשרות שהינה עכשיו אתה גרוש אני מאוד רוצה ילד , תמיד זה היה ברמת דיבור ,אולם אחרי שהצהיר את מה שהצהיר , הנושא החל לבעול לי שמה שאשר לבדי עם גילי המתקדם ,והחלתתי לבצע עימו שיחה ולעלות את הנושא . בשיחה אמרתי לו ששנים אני נמצאת בחברתו דבר החסם אותי מלהכיר אחרים ועכשיו מאוד רוצה ילד . תשובתו היתה שהוא מבין את הרגשתי ,ולמרות שהוא אינו כרגע בקטע זה אבל למעני "יתרום את זרעו "למען הבאת ילד .הוא טען שהוא מאוד מצפוני ולא יוכל לחיות אם הידיעה שלא יהיה לי ילד וזה בגללו. כמובן שתשובתו בעיני מאוד אצילית ,למרות הכעס הרב שיש לי כלפיו . שאלתי מה נכון לעשות ? מצד אחד אני כואבת מאוד על כך שהחליט לחזור לאישתו , על כך שפתאום לא רואה בי בת זוג ,ופתאום אנחנו לטענתו שונים . ומצד שני מנגד עומד שעון ביולוגי שאין לו זמן לדיכאונות ,ואני מאוד רוצה ילד . איני יודעת מה לעשות . את האופציה של בנק הזרע שוללת לחלוטין ,וגם האופציה בלהכיר משהו אינה עומדת על הפרק ,כולי בו במחשבות ,וצריכה זמן התאוששות מבחינה ריגשית ,, אשמח לעצה ןדעה בברכה, יפעת
אשמח לקבל תשובה לשאלתי מלפני 10 ימים!!