תשובה: הבעיה דיי רצינית, בשביל להסדיר את האוזן, החבר'ה של הקבוצה שלי ניגשו למועצה שהיתה כעת ביולי. כלומר נשאר לי לגשת ל- 6 קורסים השנה ( שבעצם דחיתי ) ואז להתחיל שנת השלמה בסימסטר קיץ. זה בהנחה שאעבור את הבחינות וזה לא פשוט כי ממועד למועד מעלים את הרף.
אני מרגישה שקשה לי ללמוד לבחינה כי בדיוק אז הראש קופץ למחוזות אחרים... אני כל הזמן מודאגת.
ראשית, אין לי עבודה טובה ביד כך שאם אפסיק לימודיי לא אשאר בה. זה קשה לשלב עבודה עם לימודים מבחינת דרישות המעסיקים! כמו לקחת זמן לבחינות או לא להגיע יום אחד בשבוע לעבודה בגלל יום הלימודים. השכר זעום ולא תורם לי לשום רזומה מתפשרת על סתם עבודה. זה גם קשה כלכלית. הרעיון היה שזה "רק" שנתיים. אבל זה לא!
החשש, כפי שכתבתי, אני בעצם רוב הזמן סטודנטית תואר 3 שלי. עבדתי לפני ואחרי אבל בכל זאת... זה לא מראה על חוסר יציבות? ועבדתי בעבודות שלא רציתי אבל זה מה יש.
אני מתביישת בעצמי שאני לומדת עדיין.. חוץ מזה שאני לא ממש חיה ואין לי זמן גם להשקיע בדברים אחרים.
אני לומדת בשביל יציבות תעסוקתית מקצוע ביד! וגם יציבות כלכלית ומחפשת עבודה ראש גדול, עניין. אם לא הייתי לומדת העבודות שיש זה פקידות כי כביכול אין לי הכשרה מקצועית כלשהי.
מצד שני, ככל שהגיל עולה, לא קשה להשתלב? ופה מתחיל הלופ הזה של מה יהיה אם.והמשכורת הרעב שלי, והעבודה שאני לא אוהבת לקום אליה בבוקר.
אני ממש לא רוצה לעזוב כי אני לא רואה אלטרנטיבה חלופית ( דווקא מסתכלת במודעות דרושים ואין חדש תחת השמש)ולעבוד כסתם פקידה / עוזרת אישית או איך שלא קוראים לזה, מתוסכלת כל החיים בחוסר מיצוי ועוד שיהיה קל ולהעיף אותי כשלא צריך?
מצד שני, הזמן עובר הגיל עולה הלחץ גם עד כשי כך שלא ישנה בלילות..אני יודעת שהייתי צריכה להתחיל בגישה אחרת אבל כשקפצתי למים לא חשבתי שיהיו לי חרדות כאלו, נהפוך הוא חשבתי שיש לי חלון קצר של הזדמנויות לשינוי ואז כשהתחלתי כולם מסביבי גורמים לי להרגיש לא בסדר ,מורידים את המוטבציה, גם לגבי המקצוע עצמו..
מה דעתך בנושא?
, , , , , , ...
