שלום ותודה על פנייתך, שאלתך אינה כוללת אינפורמציה מספקת כמו גיל הילד, האם אובחן וכן הלאה ולכן אנסה להשיב באופן כללי. קודם כל ילד מתקשה יודע שהוא מתקשה..... כל אחד מאיתנו זקוק לעזרה בתחומים בהם הוא מתקשה ואין אחד מאיתנו שלא קשה לו באיזשהו תחום. המסר העיקרי הוא שאין בושה ואין רע בפנייה לעזרה ובקבלתה וכמבוגרים חשוב שנדגים לילדים כיצד גם אנחנו מבקשים עזרה, במה אנחנו מתקשים. הכי חשוב זה לא לחשוש לסייע ולנסות להפוך את העזרה לפעילות מהנה. לא רשמת מה הזיקה בינך ובין הילד אך במידה ואת/ה הורה, בקש מילדך להראות לך מה הוא לומד, מהם שיעורי הבית שלו, שב איתו באווירה נוחה ונעימה, אל תהיה שיפוטי ואל תעביר ביקורת על כך שאינו יודע. במרבית המקרים כשאנחנו מרגישים נוח עם נושא מסוים, כמו בקשת עזרה גם ילדינו מרגישים עם כך נוח... אם מדובר בילד צעיר, קל יותר לסייע לו וניתן ללמד דברים רבים דרך משחק והמחשות. אז גם יש להורים מקום הרבה יותר נרחב, כמובן רק במידה שאין זה כרוך במתחים ומריבות. במידה ומדובר בילד גדול יותר, לא תמיד אנו כהורים מכירים מספיק את החומר ושיטות הלימוד בביה"ס ואז חשוב לבחון את קשייו של הילד ולשוחח בפתיחות על הקשיים. כדאי להיוועץ בשלב מאוחר יותר גם בצוות ביה"ס. החשוב ביותר הוא להיזהר מלקלקל את היחסים הטובים המושתתים על אהבה, הקשבה וחיבה עם ילדינו ולא להפוך לדמויות סמכות של "מורים" היות ואז ניגע בדיוק בנקודות הרגישות. ילדים זקוקים הרבה פעמים להוראה מתקנת, לחונך, למורה ולא להורה שילמד אותם. במידה ותפרט יותר את הגיל והקשיים אנסה להשיב תשובה יותר ממוקדת בהצלחה, מיכל

שלום רב, רכיבה טיפולית על סוסים היא אחת מהדרכים לעבודה עם ילדים שמוכרת כמסייעת להתמודדות גם בתחום הרגשי. ההתמודדות עם קשיים מסוגים שונים, גם כתוצאה מלקות או הפרעת קשב, כמעט תמיד אם לא תמיד מלווה בקשיים רגשיים כלשהם (תסכול, דכדוך, דימוי עצמי שלילי, בטחון עצמי ירוד וכן הלאה) ומכאן נובעת חשיבות הטיפול הרגשי בילדים וההדרכה להוריהם. רכיבה טיפולית על סוסים הינה דוגמה לאמצעי עבודה עם ילדים שיש לו השלכות רגשיות ובעקיפין השלכות גם על התחומים האקדמיים. חשוב לבחון את מידת העניין של הילד וההיענות שלו לסוג התערבות שכזה ובמידה והרכיבה אינה מוצאת חן בעיניו, לנסות תרפיה מסוג אחר (מוסיקה, אומנות, דרמה...). חשוב להדגיש שהצלחת ההתערבות טמונה במציאת מטפל טוב, שלילד ולו יש כימיה טובה. ההבדל בין רכיבה על סוסים לבין רכיבה טיפולית הוא במטפל. המטפל הוא אדם שהוסמך לעבודה שכזו ובעל כישורים להפוך את הרכיבה לכלי טיפולי, כשם שמטפל באומנויות יודע לעשות שימוש באומנות לשם עבודה על צרכים רגשיים ואינו רק מורה לאומנות. העבודה על החלקים הרגשיים יכולה בהחלט לסייע לילד בהתמודדותו עם ההשלכות של לקות הלמידה או הפרעת הקשב, במיוחד לאור העובדה שאינה נעשית במישרין ואינה מתייחסת לחלקים האקדמיים בהם הילד מאד מתקשה ולעיתים אף מתנגד לקבלת סיוע עקב הרגישות הרבה והתסכולים שחווה. כך לדוגמה, מחקריה של פרופ' שכטמן מאוניברסיטת חיפה העלו כי עבודה רגשית קבוצתית עם ילדים שיפרה את הישגיהם האקדמיים יותר מאשר סיוע לימודי שניתן בהיקף שעות זהה. לסיכום, אנחנו מאד בעד עבודה עם ילדים שמתייחסת לחלקים הרגשיים. שיהיה בהצלחה, מיכל

עדי שלום רב, להלן תשובתה של ד"ר מיכל לוסטיג, מנהלת היחידה להפרעות קשב בקרב מבוגרים באגודת ניצן. עימך הסליחה על העיכוב במתן התשובה עקב החגים: זוהי הטעות החמורה בביצוע מבדקים ממוחשבים שונים, ללא בדיקה קלינית ולאחריה החלטת רופא באם לבצעם. המבדקים אינם מאבחנים הפרעות קשב וריכוז. הם יכולים לתת רק מדד לפרמטרים שונים של קשב ריכוז זיכרון עובד וכו. (במקרה דנן , מבחן "טובה" הוא מצומצמם ובודק רק קשב מתמשך, אימפולסיביות ומהירות תגובה ), הקשב עלול להנזק כתוצאה מסיבות שונות ולא בהכרח להוות עדות לקיומה של הפרעת קשב וריכוז. אומנם אין קשר בין מתן ציפראלקס לתוצאות מבדק "טובה" אך בהחלט יתכן כי ישנו מצב חרדה/מתח/דכאון, העלול לפגוע בקשב , ובעטיו חשב הרופא לטפל בהפרעה הראשונית. בברכה, ד"ר מיכל לוסטיג

המכונים הללו לא מוכרים לנו. בברכה, מיכל

שלום רב, דיסלקסיה ודיסגרפיה הם הסוגים הנפוצים ביותר של ליקויי למידה. דיסלקסיה היא לקות בקריאה המתבטאת בקושי ברכישה תואמת-גיל של הקריאה, באיטיות בקריאה, בשיבושים ובקושי בהפקת משמעות מן הנקרא. מקצת לקויות הקריאה נגרמות בשל קשיים בתחום השפה, כגון קושי במודעות הפונולוגית (מודעות ליחידות הצליליות הבסיסיות שמרכיבות את השפה), קושי בשיום וקושי בתחום מבנה המשפט. איחור ניכר וליקויים בהתפתחות השפה מנבאים, לעיתים, התפתחות דיסלקסיה. קשיים אחרים בקריאה נגרמים בשל קושי בעיבוד המידע החזותי, כגון זיהוי הבדלים בכיוונים והבחנה בין צורות ועוד. דיסגרפיה היא לקות בכתיבה, היכולה לבוא לידי ביטוי בקושי גרפומוטורי כמו לחץ רב מדי או מועט מדי על כלי הכתיבה, באיטיות בכתיבה, בשגיאות כתיב רבות, בניסוח שגוי של משפטים, בהימנעות מכתיבה או בשימוש בתשובות קצרות, כדי להימנע מכתיבה מרובה. רמת התוכן שהתלמיד מבטא בכתיבה נמוכה לעתים מזומנות מרמת התוכן שהוא מביע בעל פה, וזאת בשל השקעת המאמצים בצד הטכני של הכתיבה וקשים בניסוח. בחלק גדול מהמקרים, קשיים אלו באים על רקע של קשיים במוטוריקה העדינה (כגון קושי באחיזת העיפרון), קשיים שפתיים (כגון קושי בהבחנה בין צלילי שפה וקושי בקישור בין צליל לאות), קשיים בתפיסה החזותית (כגון קושי בהבחנה בין אותיות) ו/או קושי בתיאום בין העין ליד. מידע נוסף תוכל למצוא באתר ניצן תחת "שאלות ותשובות" ותחת נושא "לקויות למידה". בברכה, מיכל

שלום רב, מתיאור הדברים נשמע שאכן קיים קושי משמעותי . תפקודם של חלק מהאנשים עם לקויות שונות משתפר כשהם זוכים לתיווך המתאים. בלתי אפשרי וגם לא מקצועי לתת אבחנה כלשהי דרך פורום. מומלץ לפנות לאבחון במרכז אבחון המתמחה באבחון מבוגרים. נשמח לעזור לך גם באגודת ניצן באיתור הקושי ובטיפול. בברכה, מיכל

שלום רב, ההתמודדות עם ילד עם הפרעות קשב ובעיות התנהגות פעמים רבות מתישה וקשה. עם טיפול מתאים ונכון הילד יוכל לתפקד בצורה טובה יותר וכל מי שבסביבתו יחוש הקלה. אינני סבורה שהפתרון הוא מסגרת של צהרון, אלא אם קיימת בו סביבה תומכת וטיפול בקשיים של הילד שלך. כך יהיה ערך מוסף לשהיית הילד במסגרת זו מבחינת הטיפול המוצע בו. בהנחה ומדובר בצהרון רגיל, ייתכן שההורים יחושו הקלה, אך לא יהיה בכך טיפול בבעיות של הילד. אני ממליצה לפנות לעזרה מקצועית בכדי לבנות תכנית עבודה חינוכית וטיפולית עבור ילדכם. תמיכה להורים הינה הכרחית, אם באופן קבוצתי אם באופן פרטני או זוגי, לשם הבנת הקשיים ויצירת דיאלוג פתוח ונכון עם הילד שלכם ועם הסביבה החינוכית בה הוא לומד. נשמח לעזור לכם גם במסגרת אגודת ניצן. בברכה, מיכל

שלום רב, על מנת להשיב לשאלתך ארצה להבין למה כוונתך ב"מרכזי למידה"? מרכזי למידה קמים בבתי ספר שונים בארץ ובכל בית ספר הם מקבלים ציביון שונה בהתאם למדיניות בית הספר. האם ילדך אובחן? האם התכנסה ועדת שילוב שדנה בעניינו? אם תספקי לנו קצת יותר אינפורמציה נשמח לנסות לעזור. בברכה, מיכל