קרן שמש יקרה, את צודקת אבל
בלתי נתפס גם איך ערב יום העצמאות המלא שמחה וצהלה בא תמיד בערבו של יום הזכרון, יום קשה ונוראי להרבה משפחות בישראל, את צודקת בלתי נתפס.
בלתי נתפסים הספורים על הצעירים במרד גטו ורשה שהרבו לתנות אוהבים ואני מניחה ששבדרכם חלפו על פני גוויות של עוללים, ילדים וזקנים מזי רעב.
בלתי נתפס ...
אבל זה בדיוק טבעו של אדם, רוצה לשמוח ולהמשיך הלאה למרות הכל, למרות כל הדברים האיומים.
עד שזה לא האסון הפרטי שלו, שאז כמו בשיר של אהוד בנאי "הזמן עוצר מלכת".
וגם אני חטאתי היום והתייחסתי לאסון בקצרה ואחרי כמה שעות הרשיתי לעצמי לחזור ולהתבדח בפורום ועכשיו עצוב לי, את צודקת זה באמת בלתי נתפס ... אבל כל יום קורים אסונות איומים והעולם ממשיך והזמן לא עוצר מלכת, עד שחס וחלילה קורה לאדם אסון פרטי משלו ועד שזה חס וחלילה יקרה והלוואי שלא יקרה עוד שום אסון לאף אחד יותר אף פעם, אז מדי פעם אנו חוטאים בקצת קלילות אם יש לנו מצב רוח טוב. כל אחד לפי איך שהוא מרגיש ולמה שהוא מתחבר וכמה שהוא מתחבר ולפעמים אנו רוצים להדחיק לשכוח לעבור מהר הלאה, שאם לא איך נוכל לתפקד ?
אבל השורה התחתונה את צודקת זה בלתי נתפס £18£
בוקר טוב הופ
ה"בלתי נתפס" - ב"תרתי-משמע"
גם לטרגדיה עצמה,וגם לקוח כציטוט מהודעתה של
אבישג
את מערבת מין בשאינו מינו
יום העצמאות שלנו,קשור בקשר הדוק ובלתי נפרד,עם יום הזיכרון = העצמאות ניתנה לנו בזכות אותם חללי מערכות ישראל,שהגנו בגופם על המדינה,ועלינו אזרחיה,למען נמשיך להתקיים כמדינה ריבונית ,למען הדורות הבאים..הקיום שלנו בארץ הזו,על אדמה זו,על חלקת האלוהים הזו
ספוג בדם בנינו,להם אנו חבים את חיינו.
זה לא (ציטוט): "עד שזה לא האסון הפרטי.." (סוף ציטוט)
כל השבוע לא הייתי מול מחשב ומול חדשות בכלל
אתמול בלילה,בשובי הביתה,נכנסתי למחשבי לבדוק
מה חדש.. והזוועה התגלתה לעיני.
אני בהחלט מסכימה איתך שטבעו של אדם,זה לשמוח
וכי יש מי שאינו רוצה לחיות חיים שלווים ומאושרים ?
יחד עם זאת,הסמיכות של אותן הודעות,צרמו לי מאוד,אחרת לא הייתי מגיבה,בטח שלא לאחר תקופה של "היעדרות",ובטח לא כהודעה ראשונה,בשעת ליל מאוחרת
בלתי נתפס.. ושיחת הטלפון שקיימתי עם בתי לאחר מכן,ובלא לדעת את הפרטים,אמרתי לה שהרצח
בוצע ככל הנראה,על רקע נקמה באישה - מזוויע
(אגב,לא קראתי תגובות נוספות..במקרה זיפזפתי בפורום אחר,וראיתי)
שבוע שקט ורגוע
, , , , ...
