אני יוצרת את מצבי הלחץ לעצמי ברגע שהדרך אינה מובילה אותי חלק.אם יש קשיים שמובילים אותי בדרך אבל לא בקלות כמו תיאומים שעלי לעשות ולא תמיד מסתדרים לי אני לוקחת את זה רגשית ויכולה להרגיש שאין לי כוח להתמוד או ויכוחים עם אנשים בדברים רגילים שאותי מלחיצים ברמות שלא יתוארו.אם אני לא רואה דרך חלקה אני נלחצת מוגזם.ריגשית.מקוה שזה מספק יותר מידע על המצב שלי.הרציונל אומר שאלה שטויות אבל הרגש מפיל אותי למטה. הרציונל אומר לי..אין לך בעיה הבעיה בראש ומישהו מבחוץ יאמר שאני מפונקת שאינני מסוגלת להתמודד אבל כשזה מלחיץ אני יכולה להישבע שזה כאב פנימי פיזי.מה עושים?