הסיבה שאני כותב כאן על השיר הזה היא לאו דווקא כדי לספר לכם עליו (אבל גם: זה שיר נהדר, באמת. אחד השירים הכי יפים ששמעתי השנה. רך ומלטף ונוזל לתוך העור) אלא כדי לספר לכם על דרך השיווק שלו שמצאה חן בעיני. כידוע לכם (א) אין שוק מכירות של סינגלים בארץ. וכידוע לכם (ב) ממילא כשמדפיסים סינגלים עושים את זה בכמויות של כמה מאות, לפחות. אז עמית והחברים שלו פשוט הסתובבו ברחובות תל אביב וחילקו עותקים של הסינגל לאנשים שעברו ברחוב. בכל מקרה בטח נשארו לו הרבה עותקים אחרי שהעבירו לעיתונאים ולשדרנים ברדיו, אז למה לא לפרסם את עצמו ואת המוזיקה שלו בצורה הכי ישירה והכי אפקטיבית? אין לי מושג איך בדיוק מודדים הצלחה של צעד כזה אבל הוא מאד מוצא חן בעיני. קודם כל אני בעד שכולם יעשו ככה, ודבר שני אני ממליץ לחלק סינגלים גם לקהל בהופעות (כדי שלא רק התל אביבים יקבלו בחינם). ועוד פעם אני אמליץ על הדיסק של עמית, כי הוא באמת נהדר.

£127£ ורד קלפטר – שלך לעד (דואט עם יצחק קלפטר) / למרות כל זאת (התו השמיני) לורד קלפטר שורשים שהולכים אחורה עד שנות השמונים, ולמרות זאת היא יצרה מעד מאד, מעט מדי. אם כבר אתם מכירים שירים שלה, אלה בטח השירים שהיא כתבה ליעל לוי או לדנה ברגר. מאז הרוקנרול הלך והתעדן ועכשיו נשארו ממנו 2 בלדות (בינתיים) יפהפיות, אחת מהן עם בן זוגה לשעבר, שאין ברירה אלא להגיד – בכל פעם שהוא מתקרב לגיטרה יוצאים ניצוצות מחשמלים. הנה דוגמה לעוד אומן נהדר שמשאיר אחריו מעט מדי. אני בספק אם לקלפטר יש מספיק אנרגיות כדי להשאיר אחריה גם עכשיו איזשהו מכתש תודעה משמעותי, אבל מי שיקשיב לא יתאכזב. £127£ יהלי סובול, רע מוכיח – חייל להשכיר (התו השמיני) ליהלי סובול כבר רק בקטלוג דיסק סולו אחד. אז הוא עבד צמוד עם אורן לוטנברג והתוצאה היתה שקטה, מופנמת ועדינה, ולקחה את סובול למחוזות הפולק. הפעם הוא מתחבר לרע מוכיח הרב-גוני ורב-כלי (הזדמנות לחזור ל- 11א הפרוע שהוא עשה עם ברי סחרוף). ובאמת, מוכיח מושך את סובול בשערות ראשו וגורר אותו אחריו במסלול מכשולים מטורף של עליות וירידות, של כלי נשיפה והרמוניות קוליות. בד"כ השירים של סובול מתבססים על טקסטים, ועכשיו נראה שהוא עובר טלטלה אמיתית. £127£ בשורות טובות and גיל קופטש – מוסיקת מחאה שירי מחאה הרי לא עושים שום שינוי, בואו נהיה כנים. אין להם שום השפעה ושום אפקט. אז למה עדיין ממשיכים לעשות אותם? אולי כי זה יותר טוב מלא לעשות כלום, ואולי כי ההשפעה היחידה שלהם היא בהצטברות שלהם במרחב המוזיקלי. כי אם יש כ"כ הרבה מהם, אולי באמת משהו פה לא בסדר. הביקורת שיש בשיר הזה לא באמת תזיז לאף פוליטיקאי, אבל שיידעו להם מה חושבים עליהם. ויש גם מוזיקה נהדרת, קצב טוב ובסך הכל אחלה שיר, גם אם הוא לא יפיל את הממשלה.

£79£ מאיר בנאי ונגניו - שמע קולי יום חמישי, ברל'ה, להבות חביבה £79£ יוני רכטר ואורחים: יעל נחשון, איתי פרל ויעל צבי- יום שישי, ברל'ה, להבות חביבה בקשות יש לשלוח לכתובת שלי, לא לשכוח לציין שם מלא, כתובת מייל למענה ואת ההופעה המבוקשת

סדרת דרמה חדשה על חייו של כוכב להקת רוק מקומית, עולה היום לשידור בהוט3. בתפקיד הראשי תמצאו שם את גל תורן ממרסדס בנד, בתפקיד שאולי דומה ואולי לא לאיך שהוא רואה את עצמו ואת הלהקה שלו. בתפקיד הפסקול של הסדרה מככב הדיסק השני של מרסדס, שהיה אמור לצאת כבר לפני שנתיים וחצי אבל אחרי דיסק אחד שנגנז ועוד אחד שהתעכב 6 שנים, שנתיים וחצי זה באמת לא הרבה. את שיר הנושא של הסדרה, עד מתי, פשר כבר לראות ברשת. מי שרואה ורוצה, מוזמן לכתוב פה על ההתרשמות שלו מהסדרה.

אילן לוקץ' הוא ראפר מהסוג שאתם לא רואים הרבה, ולא בגלל שקשה להבחין בו. הוא, מה שנקרא, איש גדול. במקום להתבייש בזה הוא הופך את ממדי גופי העצומים לגורם שמניע את המוזיקה שלו. במקום סמים ירוקים רגילים הוא הולך לדילר שמוכר לו חומוס עם פטריות. הוא כותב על אוכל באותה הצורה שבה ראפרים אחרים כותבים על אלכוהול וכימיקלים. את דיסק הבכורה שלו מלווה מוטו קבוע של דובים, בעיקר כאלה שגרים ביער והוא ייקח אתכם אליהם ואז הם יאכלו אתכם אם לא תמצאו חן בעיניו. או משהו כזה. בקיצור, לוקץ' לא לוקח את עצמו ברצינות רבה מדי, שזה כבר דבר שיש לברך עליו, בניגוד להרבה מוזיקאים אחרים (לא רק ראפרים), ששוכחים שהמשימה הראשונה שלהם היא לעשות קודם כל FUN. לוקץ' הוא לשעבר חבר הרכב הראפ PR TROOPERS שהתאפיין גם הוא בהרבה רוח משובה ושאר שיגועים, וכמה מהם אפילו משתתפים כאן בדיסק, כמו פלד ואורטגה ונועה פארן. וכך נע הדיסק בדרך שמתחילה בעולם האגדות (דובים הולכים שם נהדר), עוברת במסלול הרגיל של הראפ למיניו (בחורות, משטרה וחומוס עם פטריות) ונעצרת בגרסה הזויה של הבה נגילה. £127£ לוקץ' – לא דובים ולא יער (היי פייבר) דבש היא להקה שהציר שלה הוא רן חמדי (שירה וגיטרה) וגל דבש (תופים). השניים אחראים לכתיבת השירים של הלהקה והם נעזרים בנגנים נוספים שמלווים אותם. משהו בסגנון של בית הבובות, אולי אם כוונה להצליח כמוהם. ב-EP החדש שישה שירים, בסגנון די אחיד שקצת קשה לי להגדיר אותו. מדובר ברוקנרול בסיסי, כזה שעומד על גיטרות-בס-תופים, לא מחפש ולא נזקק לשכבות נוספות של סאונד. אפשר לשמוע קצת השפעות של שנות השבעים, ובאופן כללי המוזיקה שדבש מנגנים היא אטית, לא רקידה ולא כזו שאפשר לשרוק אחרי שתי שמיעות, היא צריכה יותר זמן כדי לחלחל. בשלב הזה דבש נשמעת כמו הרכב שעדיין מחפש את הדרך, מה גם שב-EP קצר יחסית קשה להגיד הרבה וקשה לפגוע בכמה מטרות. הרושם שלי הוא שהם צריכים עדיין זמן לגבש את הצליל שלהם ואולי אפילו למצוא סאונד ייחודי ומאפיין שלהם, בינתיים זו רק תחילת הדרך. £127£ דבש – דבש EP

יהונתן ויהל דורון- מופע רוק לרגל צאת האלבום החדש "לעוף" קרסון בר,מוצ"ש 22.3.08 22:00,רזיאל 7 יפו. תופים:שי ברוך , בס:דתו שלום בקשות יש לשלוח לכתובת שלי, לא לשכוח שם מלא וכתובת מייל לתשובה