לא קיים

00:59 15-01-2007|c_c_1 כתב:

האמת שחשבתי...

שכבר עשיתי מספיק, שכבר שבתי לעצמי, אבל למה זה לא נותן לי מנוח. למה הכאב עוד ממשיך להטריד? בסדר אז היא כבר לא שייכת לי, אבל מה זה החלומות עליה? חשבתי שאם היא תצא מחיי תפתח דף חדש, אוכל להיות שוב אני, אבל לא ממש אני סחוט מלהרגיש ככה, סליחה עם לא מובן פשוט אני לא מבין גם את עצמי עכשיו, זה לא מתיישן זה טרי כל יום מחדש, מבינים?

כל יום

היי טל אשמח להכיר אני מי-ם

21:39 19-03-2006|nb125 כתב:

מחפשת.....

אני בת 42 לצערי הרב אני אלמנה.עדיין לא פנויה רגשית .אני גרה ביהודה ושומרון מחפשת חברה שאוהבת לצאת ולבלות בעיקר בימי שישי ומי יודע אולי ביחד נמצא בני זוג. אני מרגישה מאוד בודדה למרות שיש לי שני ילדים גדולים ומקסימים. אשמח לקבל תגובות.

את יכולה לכתוב לי למייל

19:47 09-01-2007|rgforce1 כתב:

הגיל עושה לנו משהו...

שאלת כאן את שאלת השאלות. אנשים ככל שמתבגרים,הופכים להיות יותר הססניים,חוששים ומנציחים ניסיונות עבר כושלים. אני מעדיף לצאת עם בחורה צעירה ממני,כיון שאמנם בגיל אני בן שלושים ושמונה למצוות,בנפשי אני צעיר מאוד! אני מסוגל לנהל איתך שיחה רצינית ומאידך להשתטות כמו ילד ולא כל אדם מסוגל להתחבר להומור שלי. אינני יודע מהו גילך ואני ממליץ לך לקרא ספר שנקרא "שאדיפוס גדל" בהוצאת אריה ניר. מחיר מומלץ שלו 84 ש"ח. הספר עוסק בכל השוני בין המחצית הראשונה של חיינו למחצית השנייה. שוני בפסיכולוגיה של הנפש,בראיית העולם,במודעות לסופיות. אני הגעתי אל הספר בהמלצתה הרדיופונית של ורדה רזיאל ז'קונט.

תודה

18:42 09-01-2007|asherek כתב:

מי שלא מעיז - לא מתיז£6£

תאמין לי שמעיזים יוצאים הכוונה היתה אחרת

01:15 09-01-2007|rgforce1 כתב:

יש לי אותה בעיה...

מעולם לא הייתי אדם שהיו לו המון חברים...ולרוב הסתדרתי יותר טוב עם נשים... אני מודה שאת צודקת. אנשים נשואים,כל סדרי העדיפות שלהם משתנים. רובם גם בחובות של משכנתה ומחשבים כל שקל,ואין באפשרותם להוציא כסף על בילויים. אם הם גם הורים,אז בכלל חבל על הזמן בתשע בערב גג עשר,הם כבר במיטה. אין ספק שלאדם נשוי יש יותר מחויבויות ולא רק כלכליות,אבל הם אינם יודעים,שכאשר הם חוסכים מעצמם בילויים,(כמובן לא בתדירות של רווקים)הם פוגעים בזוגיות שלהם! אינני מכיר אותך או יודע מהו גילך ומהם הכישורים החברתיים שלך,אבל ככל שאתה מתבגר יותר קשה למצוא חברים ולא רק בן זוג. נסי למצוא מסגרות ששמה,תוכלי למצוא חברים חדשים וזאת לא חייבת להיות מסגרת כל כך מחייבת כמו צבא או בית ספר. הרשמי לחוג לריקודי עם,סדנת יחסי אנוש,חוג דרמה. אני פעם נרשמתי לחוג דרמה. מה שלא אהבתי,שהיה שם חתך גילאים די רחב,אבל הרוב היו חבר'ה או חיילים וחיילות או חבר'ה משוחררים טריים והרבה בנות צעירות. אין לך מושג,מה זה עושה לך כגבר כאשר בחורה (נערה) בת 20 לובשת מכנסי טייץ ומנענעת את הגוף החזה והטוסיק בגמישות מדהימה לכל הכיוונים (במהלך האימפרוביזציות) ויש לה גוף שפשוט חבל על הזמן. אנשים שם השתחררו חופשי מכל כבלי הביקורת העצמית... חזרתי הביתה עם לב שבור (על בדידותי) ואשכים מעוכים... אחרי שני מפגשים,החלטתי שזאת לא המסגרת המתאימה לי. קשה היה לי לשחק את הצמח שאט אט צומח...לא יכולתי להתחבר לזה במיוחד שהרגשתי שאני דורך במקום...על אשכיי!!! הפואנטה היא,שהרבה פעמים צריך להרשם לחוגים וסדנאות וזה יפתח אותך מכל הכיוונים כולל הכישורים החברתיים ויטע בך תחושת בטחון! בהצלחה ובאהבה! רונן :-)

תגובה