האמת ששלחתי מלא אימיילים (פחות ממה שתיכננתי, כי כמעט כל יום היה לי מה לכתוב רק לא היה למי, חוץ ממך) אבל חלק חזרו (כי שלחתי לאימייל השני שלך) וחלק לא נענו, אז ישר תקף אותי חוסר ביטחון מסוים... אתה יודע סורי... מה איתך? תכתוב לי לפעמים...

הייתי אצלה והיא מדהימה שווה לראות...

היה לי ממש קשה לקרוא את הרישרוש הזה... הקטע של פגיעה עצמית, משום מה אני לא מזדהה עם זה, אצלי הפגיעה הזאת אף פעם לא התבטאה בצורה של פגיעה פיסית כמו חתכים וכאלה, אלא יותר בצורה של אלכוהול, לקיחת סיכונים מיוצרים, פזיזות, לא לחשוב קדימה על המעשים שלי (ולהתחרט אח"כ) עכשיו זה בצורה הרבה יותר מועטה... אבל אולי זה בעצם אותו דבר "אותה גברת בשינוי אדרת..?" למרות שבאופן כללי אני לא סובלת מדיפרסיה, "מניה" יותר מתאימה לי :) איך מטפלים בדיכאון בכלל (עם כדורים, בלי קשר למחלה עצמה?) כשהמחלה בנסיגה או משהו אז גם הדיכאון מתמעט? או ששני הדברים קיימים בנפרד? או שאחד גורם לשני ומושפע ממנו? זה נראה כאילו לאנורוקסים יש נטייה יותר גדולה לדיכאון... ככה נראה לי מהאנשים בפורום טוב, סתם תהיות... מקווה שכולם ירגישו טוב פיסית ורגשית ונפשית ו..... לאומית (אחרי הפיגוע הנורא, אני מחיפה...)

הי נעמה לא הייתי פה כמה ימים וכשראיתי את ההודעה שלך לא יכולתי שלא להגיב, נשמע כאילו נפלה עלייך תקופה קשה, בעיקר בעבודה, ואז נכנסת למעגל קסמים כזה שבגלל שרע לך זה פוגע בעבודה שלך וכשהעבודה שלך נפגעת את מרגישה רע, (זה מאוד פוגע בבטחון עצמי ובאגו מה שעשו לך, למרות שלא מגיע לך..), אם הבוס שלך כזה אידיוט ולא מעריך אותך כמו שצריך (איך אפשר להוריד מישהי עם וותק מהצוות הכי טוב לצוות הכי חלש??) אז העיקר שלא תוכיחי לו שהוא צדק, אל תתחילי פתאום "לזרוק זין" (סליחה על הביטוי) ההפך, תוכיחי לו איזה טעות הוא עשה ע"י עבודה טובה והוא יתעשט ויחזיר אותך למקום הראוי לך (אבל למרות זאת את יכולה להתחיל לחפש משהו חלופי, לכל מקרה, מקום שיעריכו אותך..) העיקר שתצאי מהמעגל קסמים הזה, ותשקיעי בעבודה את אותו מאמץ שהשקעת עד עכשיו למרות העוול שהוא עשה לך.. לגבי טיפול, אני גם חושבת שאת צריכה לחפש עזרה יותר "אנושית" כלומר, הפורום קצת מוגבל בתמיכה שהוא יכול לתת, הכל מניסיון אישי, ולא מקצועי (למרות שלדעתי זה גם הרבה אבל לא מספיק...) אם את לא יודעת איפה לחפש, תתחילי מזה שתספרי באיזה איזור את גרה ואנשים פה מכירים מניסיון מקומות, ואנחנו חיים בעידן האינטרנט, אפשר למצוא פה הכל, השאלה אם את מוכנה לנסות טיפול או עזרה מקצועית כלשהי? לגבי החברה שלך, וזה מניסיון, יש לי חברה ממש טובה, שיודעת על הבעיה שלי, ואני יודעת שהיא ממש מיואשת כי היא רוצה לעזור אבל היא ממש לא יודעת מה להגיד ואיך לעודד ואיך להוציא ממני מה עובר עליי, זה לא אומר שהיא לא דואגת היא פשוט לא יודעת איך לגשת אליי בכלל (ואני לא הבנתי את זה בהתחלה וטיפחתי רגשות טינה כלפיה כי היא ידעה אבל לא עזרה...) אין מה לעשות אנשים שלא עוברים את מה שאת עוברת הרבה יותר קשה להם להבין ולהזדהות... אבל שלא תחשבי שלא איכפת לה, גם לה קשה כי היא לא מבינה מה בדיוק עובר עלייך מקווה שתרגישי טוב והבדיקות דם יצאו טובות :)