למה אנחנו הולכים לקולנוע
לגבי היינלין- קראתי 3 ספרים שלו והסתפקתי בזה (ששת, גברים בחלל והחתול הועבר דרך הקירות- שלא סיימתי כי הוא שיעמם והרגיז אותי).
אני לא יכולה לומר לך שמבחינה עלילתית מלחמת הכוכבים טרם משהו לעולם. אבל אני חושבת שכל סרט או ספר צריך להישפט בתוך ההקשר שבו הוא יצא. יכול להיות שאם הייתי רואה את הסרט הזה לראשונה כיום לא הייתי מתרשמת במיוחד כי מה הוא כבר מחדש? אבל אני ראיתי את הסרט הזה לראשונה כשהייתי בת 6 ולא ישנתי שבועות אחרי שראיתי אותו. זו הייתה חוויה אדירה!
העניין הוא שהרבה אנשים שראו את הסרט הזה כשהם היו ילדים/ נערים גדלו והפכו להיות מכתיבי הטון בשנים האחונות ובשבילם זה לא סתם עוד סרט, זו אבן פינה בכל היצירות שלהם אם לא אבן הרוזטה. קח לדוגמא את קווין סמית' (הבמאי) שמודה שהוא אכל נשם וחי מלחמת הכוכבים כשהוא היה ילד והסרט משפיע עליו עד היום.
גם המטריקס לדוגמא, היה מאוד חדשני כשהוא יצא ואתה לא יכול להכחיש את ההשפעה העצומה שהייתה לו על הסרטים שבאו אחריו. אני ראיתי את המטריקס ב99' כשהוא יצא והייתי בהלם מהסרט הזה.
אח"כ כשיצא מטריקס 2 אנשים כבר פיהקו בקולנוע כי מאז הסרט הראשון עברו שנתיים והקרבות המעופפים האלה כבר כל כך מוכרים שהם יצאו מהאף.
אבל בחזרה למלחמת כוכבים: הסרט הזה למרות שהוא כבר בגילי (כמעט 30) לא מפסיק להיות מרתק, מצחיק ועדכני- בקצב שלו ובאפקטים (וכן, אני מדברת על הטרילוגיה הישנה). יש לסרטים האלו ערך רגשי עצום בשביל אנשים וזה כשלעצמו מספיק כדי שגם אלו שלא אוהבים את הסרטים יכבדו אותם. לא חייב להיות איזשהו מסר מרחיק לכת כדי להפוך סרט לאהוב, הסרט צריך להיות מוצלח וסוחף ומלחמת הכוכבים הוא בדיוק זה.
אני לא יודעת אם אתה אוהב פנטזיה אבל תסכים איתי שרוב ספרי הפנטזיה המוכרים עובדים על הרעיון של מלחמת הרע בטוב, כנראה שהנושא עצמו לא מפסיק להיות עדכני (מה שחשוב זה כיצד נעשה בו שימוש)
דוגמא נוספת מעולם הפנטזיה הוא שר הטבעות כמובן. בשבילי הספר הזה הוא האבא והאמא של כל מה שעושים היום ואני משוגעת על הספרים האלה. יש להם ערך רגשי עצום בשבילי. כל פעם שמישהו אומר לי "אלו ספרים משעממים" בא לי לבכות אבל אני יכולה להבין למה אומרים את זה, הקצב שלנו היום הוא אחר ושר הטבעות הוא ספר איטי להחריד וכל שניה עוצרים שם להקריא איזה סיפור או שיר.
מצד שני יש את אלו שבשבילם "רומח הדרקון" הוא האושייה הזאת, הספר הזה שמסמל בשבילם את הילדות או הנערות, את מה שהיה בזמנו חדש ומסעיר. אני קראתי את הספרים האלו לפני שנתיים ולא נהניתי בכלל.
אז מה? כשאנשים מדברים על רומח אני קופצת ודופקת להם בראש? לא!
זה הם, ואני זה משהו אחר. איש באהבתו יחיה.
שוב, אתה לא חייב לאהוב, אבל לפחות תכבד את האהבות של האנשים סביבך.
, , , , , , ...
