נודניק - זה אחד שכאשר שואלים אותו לשלומו - הוא באמת עונה....
ההתנחלויות הן מכשול לשלום עתידי ומובילות בברור למדינה דו לאומית. ההתנגדות להן הם המעשה הציוני ביותר.
אני מתנגד לכל התנחלות קל וחומר שהן נעשות בגזל
וזה קאופמן - אם תרצה וגם אם לא - הבדל התפיסה העיקרי בין שנינו.
כי לתפיסתך - הרעיון הציוני הסתיים בהסכם רודוס, ואם לפני אותו הסכם ובעיקבותיו נעשו מעשים לא מוסריים - זה בסדר, אבל מכאן והלאה אנחנו חייבים להיות דתיים יותר מהאפיפיור ואם זה אומר הסתפקות בגטו שבין חדרה לגדרה - אז זה בסדר.
מה גם שהגטו הזה מוקף בעוד ועוד חומות וגדרות...
אני לעומתך טוען שבדיוק כמו שהמושבות הראשונות הוקמו בתיחמונים כדי לעקוף את חוקי השילטון התורכי, בדיוק כמו שרוב עמישראל שחי בגלות לא אהב אותן, ההתנחלויות של היום הן המשך של אותו הקו, ובדיוק כמו שנביאי הזעם (והשקר) של שלהי המאה ה 19 היו אוכלים היום את הכובע, כך גם כל המשתמשים בדחליל המדינה הדו לאומית והתמימים המאמינים בשלום תמורת שטחים - יאכלו את הכובע מתישהו.
כי כמו שנאמר - הכלבים נובחים והשיירה עוברת.
וגם אם מפעם לפעם השיירה הזו נתקלת בחסימה - כמו החלטת הבג"צ ועמונה - בסופו של יום ההתיישבות לא תעצר, יהודים ימשיכו לנהל את חיי היומיום שלהם באיו"ש - וממש לא משנה אם העולם "הנאור" יכיר בכך או לא ואם השמאל האנטי ציוני ימשיך לקרוא לזה גזל - ולנהל את חייו הטובים על אדמות שהרבה פחות מוסרי לשבת עליהן.
אלו מסוג הדברים שהיסטוריונים לא בדיוק כתבו לנו אבל יש לנו די והותר נתונים להיווכח כי מעט מלכים ומלכות חיו חיי טהרה נזיריים.
הגישה הליברלית שלי לא רואה כל בעייה מהותית באנשים שמקיימים בינהם יחסי מין מרצון ואין בזה שום חרפה ושום גועל. אין שום יחס ישיר בין שליט מוצלח לבין גישה מתחסדת וצדקנית כלפי מין ומיניות. וחרפה וקלון זו גישה של נזירה או חסידת גור הסבורה שיחסי מין הם "פריצות" ולא של ליברל.
קלינטון וקנדי היו נשיאים אהודים ולפי דעתי מוצלחים. שלמה המלך נחשב למלך המוצלח בתנ"ך ויקטרינה הגדולה הייתה מלכה מהוללה ברוסיה.
זה לא קנדי שהכניס את האמריקנים לבוץ של וויטנאם ?
מעניין שאף אחד - לא כאן ולא בשום מקום אחר - לא נותן את הדעת על כך, שאם חיי האדם, בלי קשר לניסיון הרצח שלו היה שותף, היו חשובים לאותו צלם מטעם "בצלם", שקנה את עולמו בזכות הצילום האומלל הזה - במקום לצלם הוא היה מנסה להגיש עזרה, או לפחות לדרוש שתוגש עזרה, למחבל הפצוע.
רק שחיי האדם, כל אדם - הם הדבר האחרון שמעניין כנופיה של סייעני אויב ששמה "בצלם".
כרגיל זו לא הסתה כרגיל זה חופש האומנות אבל זה בהמשך להסתה של תקיעת דגל לתחת חירבון על דגל המדינה
http://www.iba.org.il/bet/bet.aspx?type=1&entity=1200028&page=292
כווווווווווווווווולה פרובוקציה של איזו טיפשה - שאילמלא הכרזה המגעילה הזו - מי בכלל היה שונע עליה.
טוב היו עושים מירי רגב וכל היצר אם היו מתעלמים מחסרת הבינה הזו, שוקראת לעצמה אומנית.
תודה. תחשוב על כך. לאן אנו הולכים......ואולי גם על פתרון הגיוני.
שלטעמי הוא אחד, ביחד ולחוד,קונפדרציה, שתי מדינות לשני עמים,עם גוף עליון שדואג לאינטרסים של שני הצדדים.. לטובת כולנו, פלשתינים וישראלים. ערבים ויהודים. כפי שיש את ערביי ישראל,יהיו יהודי פלשתין.....מי שיחליט להשאר ביישוב בו גר בגדה.
ופיצויים עבור כל שהתרחש, בהתאם לחוק הבינלאומי, ינתנו ליהודים שבתיהם נלקחו/נבזזו/נשדדו, כמו גם לפלשתינים שאיבדו את רכושם.
הקונפדרציה שאתה מתאר היא חלום, שהסיכוי שיתגשם דומה לסיכוי להתגשמות החלום שלי - שבו כל הערבים/מוסלמים החיים בין הים לירדן עוברים לחיות בחצי האי ערב, לא כפליטים אלא כאזרחים שווי זכויות.
הגיוני כדאי שתבדוק כמה מאנשי הימין הקיצוני המתלהם שרתו שירות קרבי. זה כמו ההוא שאיחל לאברמוביץ הצלשניק הלוחם מוות והתברר שהיה פקיד בקריה. דווקא אנשי בצלם ושוברים שתיקה מתהדרים כל הזמן בשירותם הקרבי .
במקום ללהג -תבדוק. קח עשרים איש מכל ארגון כזה (כולל הפרחחים של נוער הגבעות שבטח לא שרתו ולא ישרתו שירות קרבי) ותגיע לבד למסקנות.
כי כידוע הפטריטו.יזם הוא אכן מפלתו של הנבל.
גם אם אני לא מסכים עם החתימה של חברינו על כך שהשמאלנות זו חולירה (במיוחד כאשר שמאל אמיתי זה צדק חברתי, שבינו לבין אירגונים כגון שלום עכשיו, יש גבול ובצלם אין דבר וחצי דבר), גם אם לא אהבתי את האידיוט שאיחל לאברמוביץ מוות בשריפה, אי אפשר להתעלם מהאחוז הגבוה של חובשי כיפות סרוגות ביחידות העילית.
מה גם שסייעני האויב משלום עכשיו וכל היתר - מציגים עצמם כלא פחות פטריוטים שרוצים להציל את המדינה - מאשר נערי הגבעות - למשל. וכאשר מתבררים מקורות המימון של אותם האירגונים - אי אפשר שלא לחשוד שלא אהבת המולדת מניעה אותם, אלא הכסף הקל והכיבודים, שהאיחוד האירופי שופך עליהם.
לפני כשבועיים יצא לי לרדת את "מעלה צאלים" - המקביל למעלה שבו נהרגו ביום שישי האחרון ד"ר עמרי ניר ובנו עילאי ז"ל (שמת אמש מפצעיו בסורוקה).
את המעלה שבו מצאו השניים את מותם יצא לי לרדת וגם לעלות יותר מפעם, אבל לא על זה רציתי לספר.
הסיפור הוא עוצמת הנפש של המשפחה הכואבת, אשר איבדה אב ובן באירוע קשה - ועם כל זה, הם החליטו לתרום את איבריו של הילד עילאי זצ"ל לילדים הזקוקים להם ובכך להעניק להם חיים.
ניצחון התיקווה והטוב שבאדם - הייתי קורא לזה.
מי יתן ומשפחת ניר ומושב כפר ויתקין לא ידעו עוד צער ותהי נישמתם של האב והבן הצדיקים צרורה בצרור החיים !!!
קראתי את מה שכתבת
וזה גרם לי לכתוב את המילים הבאות:
עמרי ועילאי, וגבורת האם...
קטונתי מלכתוב על האישה הזאת
לא שוט רעם אני מחזיק בידי
גם לא יללת חצוצרה
כדי להחריד אבני לב
אוכל רק לבכות עימה
חרש...
בכי, בכי נא , אישה יקרה
עצרת דמעותייך בגבורה
עת הניתוח
עת לקחו לך את הלב
ואת הכבד
ופעמיים של כלייה
שבו לקחו לך את הילד
מרחמך, מרחמייך...
וכעת, באין רואה, ישבו עימך
ילד ואיש,ועוד איש, ועוד אחד
עם לב וכבד וכליה וכליה
ויבכו עימך
ויודו לך, ויודו
שאף כי לקחו לך חיים
עוד היו לך חיים רבים
לתת...
חזק !
ובנוסף - בניגוד למקובל במקומותינו בשנים האחרונות, האם והאישה האמיצה, יחד עם החברים שהשתתפו בטיול שהסתיים באסון הנורא, לא חיפשו אשמים ובמקום זה הודו לציוותי החילוץ ולצוותי הרפואה.
כשהייתי צעיר ובלתי מנוסה, החלטתי יום אחד לעשות לבד כל הדרך מערד לעין גדי ובחרתי לרדת לים המלח דרך נחל צאלים. זה היה טיול מרהיב וישנתי ליד עין נמר, כשבלילה הקודם לנתי ליד ירידה לוודי. בבוקר עבר רכב צבאי וחיילים שאלו אותי מה אני עושה שם לבד. גם כשירדתי מהוודי ונכנסתי לשביל לכיוון ים המלח פתאום פגשו אותי חיילים בדואים ושאלו אותי מה אני עושה שם. התברר שהם ראו אותי מרחוק, כי הם הוצבו שם לשם שמירה. הם אירחו אותי יפה ואני לעולם לא אשכח את טעם התה שלהם ומאז אני מעריך אותם מאוד. את לילה שלישי עשיתי במרחצאות עין גדי לגדות ים המלח, כמובן בשק שינה. זה היה טיול נפלא ומאז הייתי נוהג לבוא כל חורף עם הקטנוע וללון באוהל ליד יציאה מנחל צאלים, לבד כמובן עד שעכשיו אני הזדקנתי. הלביאה בטח תגיב כהרגלה שאני משוגע ובאמת הייתי משך טיולי בסכנה מתמדת ופשוט היה לי מזל שיצאתי מזה חי, במיוחד בסביבות המכתש הקטן שם ירדתי פעם בלי שבילים כאילו הייתי איזה אייל בר. אם הייתי כושל ונופל, אף אחד לא היה יודע ובא לי לעזרה. כזה אני אנטוליו.
בימים שהייתי צעיר ורווק - עשיתי כמוך ונהגתי לצאת לטייל לבד במקומות שכוחי אל, בעיקר בדרום הארץ.
אם כי - החברים בקיבוץ שיכנעו אותי שאשאיר בחדר פתק במקום גלוי - שבו אפרט את המסלול שאני מתכוון לעשות, שידעו איפה לחפש אותי במיקרה שישימו לב שנעדרתי.
כי האלטרנטיבה הייתה שיגיעו אלי בסוף לפי הריח....
אבל אחרי שהקמתי משפחה גבר רגש האחרויות והפסקתי לטייל לבד במסלולים שיש בהם משום סיכון.
כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה למשוך זמן...
והדתיים, למשוך את הבולבול בזמן...
והלביאה --להפסיק לנשוך את הבולבול, כל הזמן...
ובא לזיון גואל...
אין לי מושג מה גובר על מה כאן - הטיפשות, הטמטום או הרוע לשם רוע.
סייעני האויב מבית, המכנים עצמם בטעות החוזרת על עצמה "שמאל" - התברכו מכל אלה גם יחד.
אבלללללללללללללללללל -
אין לי מושג מי האידיוט שציווה לחקור את האומנית המגעילה ואולי אפילו לעצור אותה. והרי בכך שיחקו לידיה של אותה חסרת הבינה, שבינה לבין אומנות אין דבר וחצי דבר, ועכשיו, בזכות הכרזה המגעילה - כל מצורע וזב חוטם ידע שהיא בכלל קיימת.