שלום,אני אמא ל-3 ילדים.בן 9 וחצי,בת 3 וחצי ובן שנה ו-8 חודשים.בני הבוגר אובחן בסוף כיתה א' ע"י ניורולוג כבעל הפרעת קשר וריכוז,אחרי שניסה קונצרטה שהשביתה אותו קומפליט,ולא היה אוכל דבר,מדוכא,חסר חשק ומצב-רוח,הוחלט לעבור לריטלין LA שנמצא בקפסולה שניתן לחלק לחצי מנה,על מנת שיחזור לו התיאבון בשעות אחה"צ,וההשפעה תהיה בזמן בי"ס והריכוז בכיתה.איני יודעת כיצד להתמודד עד עכשיו.לא יודעת למי לפנות...הטצמדה לו חונכת בכיתה ג',שנה שעברה,ובכיתה המחנכת מושיבה אותו קדימה,מדגישה עבורו דברים עיקריים וכל מה שניתן לסייע לו מבחינה לעזור לו-קיים. אני,מבחינתי,לא יודעת כיצד להתמודד בבית,בשעות הבקר,לפני שהוא נוטל את הריטלין,בבית,עוד לפני שיוצאים לבי"ס,הוא "מתפרק" מציק לאחיו,זורק מילים פוגעניות,ויש אווירה עכורה בבית....בעלי לא הכי מעורב,מפני שיוצא מוקדם ואני זו שנאלצת להתמודד איתו. אני עובדת חצי יום,משק-בית,וקשובה לו אחרי בי"ס,מסייעת לו בשיעורי הבית (שלא תמיד מעתיק וזה גורר הלוואת מחברות מחברים לכיתה...והשלמה...מה שגורם לו בכי,ומתנהג אליי כאילו אני מתסכלת אותו...) אני פשוט בלי מצב רוח,לא יודעת למה עד עכשיו לא למדתי כיצד להתמודד,שהוא כבר מטופל מסוף כיתה א....הייתי אומרה כבר להיות "מומחית ובעלת שיטות וטיפים בעניין,לא? אציין שבזמן חופשות מבי"ס,חגים,שבתות איני נותנת לו את הכדור,על מנת שיהיה לו תיאבון רגיל ויאכל עם חשק ויהיה לו מצב רוח.(ולפעמים אני מתפללת שיחזרו ימי בי"ס על מנת שיחזור לכדור...כי ההתמודדות איתו קשה)אני אפילו אכתוב דבר קשה מאד:הוא לפעמים אומר לי:"הלוואי ולא היית אמא שלי","אני שונא אותך"....ואני נפגעת ולא מראה לו,ובסתר ליבי מקווה שיגדל ויהיה בפנימייה.....לא יודעת..מסגרת שתתאים לו.אני יודעת שאני כותבת כאן דברים קשים,ובתור אמא אני אמורה לאהוב אותו כמו שהוא ולהשלים עם מצב קיים,אבל אני לא יודעת! אין לי כלים! יש לו עוד אחים שצריכים ממני יחס ותשומת לב..ההתעסקות בו גורמת להם להשלים עם זה ....וחבל לי.השנים האלו לא יחזרו...אני לא רוצה שינטרו לי טינה.....אשמח לתגובות,טיפים,מה שניתן....מעודד אותי לקרוא את הפורום הזה,ואני מוכנה לאמץ הצעות שתציעו עבורנו. תודה מראש והמשך שבוע טוב! אמן!

שלום. אני בת 28,אמא ל-3 מקסימים.אני שוקלת 112 ק"ג,גובהי-1.68 ס"מ. ה-bmi מעל 40!!! עברתי סידרת בדיקות על מנת לקבל מרשם מרופא המשפחה ל-רדוקטיל. הכדור הזה ממש עזר לי. והצלחתי להימנע מלנשנש סתם. מאז שיצאה הנחיה להוציא את הכדור מהמדפים-הרופא החליף לי בכמוסות שלוקחים 3 פעמים ביום,וממש לא עזרו....רק הקושי בבליעה-ייאש אותי מליטול אותןם. הן לא מנעו כל תיאבון,והפסקתי ליטול אותן...בקיצור-זרקתי 500 ש"ח סה"כ לפח! האם יש כדור/כמוסה טבעי או לא טבעי-שאפשר לבקש מרופא המשפחה? אולי משהו מהסופר פארם/ניו-פארם? אצלי זה הפיתרון העיקרי בנוסף להליכות שאני עושה בשעות הערב. אני גם עובדת במשק בית,אז אני בפעילות פיזית לארוך כל השבוע... לפי הבדיקות הכל תקין-רמת סוכר,כולסטרול וכו'.....עשו לי גם בדיקה של הבלוטת תריס-ואין מניעה מבחינה בריאותית לרדת.... הרדוקטיל ממש סייע לי! אם יש כדור שעשוי לתת אותן תוצאות-אני אודה אם תכתבו לי. תודה רבה לכולכם, ושבת שלום.

היי,כבר כתבתי בפורום הזה בעבר...בקשר לבני הגדול,היום בן-8 וחצי,כיתה ג'. הוא אובחן ע"י ניורולוג כסובל מהפרעת קשב וריכוז אחרי מבחן טובה ועוד איבחונים שנערכו ע"י בקליניקה המפוארת שלו. הוא נתן לי חוברת עבת-כרס עם תשובות של המבחנים שערך,המלצות לצוות בי"ס,ודרכים להתמודדות בבית. הוא קבע שיש צורך שבני יטול קונצרטה,הילד ירד במשקל,איבד תיאבון,היה מדוכא,איבד שמחת חיים,הפך לילד לא שלי....ממש ככה! כבר לא הכרתי אותו.... פנינו לניורולוג שהסביר שזה מובן,שאלו תופעות לוואי נורמליות לקונצרטה וזה המינוטן הנמוך ביותר שקיים.לכן נתן לי מרשם ל-ריטלין LA.שזה -כדור שניתן לפתוח את הקפסולה שלו ולתת לילד חצי מהכמות. ואני אפילו לא אזכיר את הקשיים בבקר לתת לו ולשכנע אותו לקחת אותו. בבית הספר מבסוטים,הילד שקט מידי,עובד בשקט,לא מצייץ אפילו לעזרה בפיתרון שאלה/מבחן..... שכחתי לציין שהוא אינו נוטל את הכדור עקב בעיות התנהגות ספציפיות. אינו אלים,בבית אמנם מציק לאחותו הקטנה,אך בבית הספר היה לא מרוכז,היה צריך להכניס אותו לפוקוס,לא הבין מה קרא בספר ומה לעשות...היה אסטרונאוט.... בבית הספר קראו את ההמלצות של הניורולוג-הושיבו אותו בקידמת הכיתה,מול המורה,נתנו לו תוספת זמן במבחנים,הוסיפו לו שעות לימוד במסגרת שיעורים-פרטניים,הצמידו לו חונכת-סטודנטית 3 שעות בשבוע....הם באמת באים לקראתו.... מה שמפריע לי כ"כ-זה התלות בכדור... אני פניתי לכל מיני שרלטנים לצערי,שהבטיחו טיפול הומופאתי,קניתי כל מיני תכשירים בבית טבע.....מה לא?! כולם מבטיחים ניסים ונפלאות-אך שמתחילים ממש להיכנס לזה...התוצאות שנויות במחלוקת.. אני ובעלי עובדים עבודה פיזית. בעלי מכונאי ואני עובדת במשק בית-6 שעות ביום בלבד.כדי שהילדים לא יהיו בצהרון ואוכל להקדיש להם ולהיות איתם. יש לי עוד 2 ילדים מלבד הגדול. ילדה בת אוטוטו 3,ותינוק בן 10 חודשים. אני משתדלת להקדיש גם להם-אבל נאלצת לתת לגדול את ה-200% שאני מנסה להמציא... ממש קשה לי...אני בטוחה שהורים לילד כמו שלי יזדהו איתי... כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי.... אם אני לא נותנת לו את הכדור-הוא מתחצף יתר על מידה,עונה בחוצפה שלא מאפיינת אותו....מוציאה ממנו בוטות שלא התקלתי ממנו. אני לפעמים יושבת עם עצמי ומנסה לחשוב-מה עשיתי לא טוב.....זו בטוח טעות שעשיתי,משהו שלא עשיתי כמו שצריך...אולי אני גרמתי לזה בדרך כלשהי שהילד שלי יזדקק לכדור כדי לתפקד בכיתה ולממש את היכולת שלו ב-100 %? לפעמים אני אוהבת את השקט ממנו.ולפעמים אני מחכה שיחזור לשמוח,לצחוק....שיחזור להיות ילד חייכן... במקום זה הוא חסר מצב רוח,לפעמים מתעצבן ומתחיל לבכות........... אני מפחדת שיפוך למשהו שמוגדר בעיה -נפשית..... אני לא מכירה פיתקונות אחרים מלבד מה שציינתי......... אשמח אם תגיבו,תחלקו איתי,ותציעו מנסיונכם...... תודה רבה לכולם.