זה מתישהוא ישמש כמכתב לחבר. (בלי שהוא יודע כן? זה יבוא אליו בהפתעה)
הוא רכב על סוס לבן והיה עטוף בפונצ'ו שלל צבעים שעל ראשו כובע בוקרים. היה ניתן לחשוב כאילו חזר מהמערב.גופו היה שרירי וחסון. עיני ים שעלמות רבות טבעו בתוכם, שיער שטני ארוך ומבולגן.
הפרזתי עם הפנטזיה ונתתי לעצמי לפול לאשליה.
עם כניסתי למציאות התחלתי בחיפוש.
חיפשתי את ה-אחד.
זה שיתפוס את ליבי וימלא אותו באהבה.
לאחר כמה שנים, נתקלתי בבחור יוצא דופן.
משפחתו לא עמידה וביתו אינו ארמון,אך רוך ליבו,רגישותו והבנתו הקסימו את ליבי.
הוא גנב אותי וכעת אחרי כמה חודשיים אני פשוט שבוייה באהבתו ולא איכפת לי מכל מה שסביבו.
ריח גופך עצר נשמתי נצור בזכרוני, אקח אותך לסיבוב רק בעולמי אם תאפשר לי,
חרטתי את שמך על העץ, עוד ממזמן עלה בי הרצון לשתף את העולם באהבה המיוחדת שכזו.
איך שאתה נוגע ומביט, וכשאתה צוחק ומחייך - איך אפשר לא להסמיק.
יום אחד התהלכתי בגן וראיתי ילדים בני 5 אוחזים ידים, אחריםמשחקים בחול - בונים ארמונות וחופרים בארות עטורים צדפות שנסחפו עם הגלים לחוף.
הנוסטלגיה חלפה לי בראש, את הילדות שהייתה ושלא ניתן להחזיר, אפשר אומנם לשחזר -
איתך יקירי רציתי לרוץ ולהתחרות, כמו זעטוטים שהולכים מידי פעם מכות.
לרצון בקרחון שימלא את הפרצוף בסירוף מתוק, ונלכלך את הבגדים בבוץ - בצחוק.
מלחמת מים ובועות סבון, נשתעשע כמו משוגעים ונתחיל במחול.
ניקח מכחול ונצייר ציור רטוב,אצבע את פנייךבצבעי הקשת ואתה תזרוק לעברי לחיים אדומות.
אך אהובי,אתה הרחק כרגע מכאן,
ניפגש בבוא הזמן , בעזרת השם -בשבוע הבא.
הגעגועים סוחפים אותי לים,לאותו ערב מושלם,כשהתהלכנו לאורכו של החוף, הבטנו אחד על השני והחסרתי כמה פעימות,אוי זה היה כ"כ טוב. תצלומים מהבילוי שמרתי וכל פעם שהסתכלתי רציתי לחזור , לעצור את הזמן ולהנות.
אם אתמול נפגשתי עמך - בהווה ניראה כאילו חלפו שבועות.
לרצות אותך לידי כל היום,
לחבק ולאהוב 25 שעות.
~
ידיד שלי אמר שזה התאמצות לכתוב משהוא ושזה ילדותי.
אבל אם זו לא היתה אהבה ,זה לא היה ילדותית. מסכימים?
וואל,אכנס שהוכל לראות את התגובות.
הצבא לוקח אותי לשבוע עבודות רס"ר (עבודות שלא הייתם רווצים לעשות)
, , , , , , ...
