תגידו... אני עדיין חלק ממכם למרות שאני לא פה כמעט רב הזמן? [סתם רציתי להעדכן אתכם בשמחתי...עוד שבועיים למניאקקקקק 12/2 זה קורה]

יש לנו כלב גיזעי פקינז .הוא בן 7 . יש לו סוג בעיה בעור , יש לו התקלפויות עור. הוא מתגרד הרבה ולא מפרעושים. כמו קשקשים קטנים שיש לנו - בני האדם אלא ממש, אין לי דרך לתאר,אך אני יודעת שיש לו שמפו מיוחד לבעיתו,ואנחנו מקלחים אותו פעם בשבועיים. יש לו גם אוכל מיוחד בשביל הבעיה שלו. הוא אומנם לא סובל תאוכל שלו והוא בקושי אוכל... אבל אשמח לדעת עוד דרכים לטיפול. [אני אישית לא ממש מבינה בזה כי לא היה איכפת לי אבל לאחרונה התחלתי להתעניין בו,כי אבי לדעתי לא בדיוק ...מטפל לפי מה שהוטרינר אמר] עוד שאלה. זה נכון שלא בריא לאכיל כלב באוכל של בניאדם? כלומר, שניצל /חזה עוף [2-3 חתיכות] פעם בשבוע?? אם יש סיכון בכך - למה הוא גורם .. ? תודה על כל תשובה והתייחסות. תמר.

[איזה חרא אני, רק שאני צריכה משהוא אני רושמת משהוא,אבל אני קןראת פה מידי פעם ועונה לעיתים רחוקות... אבל אני באמת צריכה אתכם, מקווה שתעזרו לי למרות הכל!! כי זה רעיון נחמד להיות יצירתייים ...] אז.. למי שלא יודע, בע"ה אני משתחררת עוד חודש וקצת [משירות מלא בצבא] אני פקידה מעפנה בגף מסריח עם מפקדת כלבה.. אבל למרות שאני משתחררת ..התכנון זה להביא "מתנת שיחרור" קטנה לכל אחת מהחב'רה שהיו לי. בין היתר למפקדת שלי. הבעיה,מה מביאים למפקדת שהייתה אחראית עלייך במשך שנה וחודש? אנשים אמרו לי דילדו. [כאילו זין] גם אם זה בצחוק,זה לא יפה.. צריך משהו מיוחד. יש הצעות?? ומה לתת לאחרים? כאילו התכנון הוא להביא לכולם משהוא בתוך שק קטן כזה יפה עם ברכה חמודה,אבל משהו סימלי וקטן, מה ניכנס לשם? ויהיה סימלי?? ויהיה חביב וראוי להביא להם...?? אני גרועה ברעיונות כאלה. במיוחד שאני רוצה שזה יצא מושלם .. ואין לי רעיוווון 1 אפילו. תודה לכל מי שעוזר!!

יש לי חבר שנה. בתחילת הקשר הכל היה ניראה טוב ויפה,עד שההורים התחילו להתערב[שלו] רצו שאעשה עם החיים שלי משהו [הוא בן 24 ואני בת 20,חיילת] כי כשהוא היה בצבא,הוא עבד,הוא למד,הוא עשה הרבה. אבל לא מספיק. לא הכי אהבתי את ההטפה מצד ההורים שלו שהשפיעו על דעותיו שאתחיל ללמוד משהוא,שאתעסק במשהוא אחה"צ. אחרי כמה חודשים ההורים אמרו הערות והוא כמו קופי - העביר אותם ישר אלי. בתלונוץ,למה אני ככה ולמה אני ככה,בזופו של דבר אני מבינה את ההורים שלו - לחפש בחורה שתתאים לבן שלהם - והיא תיהיה מושלמת,עם הזמן הם קיבלו אותי והעריכו אותי ,אבל האטימות כ"כ הפריעה לי. הקשר ביני לבינו התבססו על פעמיים בשבוע פגישה ולפעמים גם שלוש [סופ"ש] בגלל המרחק,היינו יוצאים מידי פעם לים,לסרט או סתם הליכה,זה היה בתקופה שהוא לא עבד,וכן המשיך ללחוצ כדי שאעשה משהוא,עם הבריאות,עם הדיאטה שלי,שדוגרי בניננו,כן הפריע לי איך שניראתי,אבל לא ממש עד כדי שאעשה באופן שותף פעילות מסויימת כי ביקשו ממני. אנחנו אנשים שונים נורא,אני רומנטית וחייבת בנזוגי רומנטי,כי אני חייבת שיראו לי קצת אהבה,אם זה לקנות לי פרח - בלי שאגיד לו,ואם זה לבוא ולהפתיע אותי באיזה דובי בשקל או מכתב בדואר... משהוא קטן שלא דורש .. הרבה..אבל הוא במשך החצי שנה הראשונה לא עשה דבר כדי להעביר תמסר - אהבה. אחרי שבכיתי לו פעם ראשונה על ההאהבה הוא התחיל להשקיע טיפה אבל אז הפסיק. היו לנו ויכוחים,ריבים אבל לא הכי רצינים. הם בעיקר התבססו על שינוי התכונות של כל אחד מאיתנו. לפני 5 חודש הוא התחיל לעבוד בעבודה חדש שגורמת לו לעבוד בשעות משוגעות לפעמים.הוא עושה עובר,ובקיצר הרבה כסף - שזה מעולה,אך מאז אתה מתווכחים המון,רבים המון ועוד יותר - בכיתי ב10 חודשים שלנו שוב כי אני לא רואה השקעה מצידו והוא הבין מצידו אחרי דיבור עם חבר כי הוא לא יכולללחוצ עלי,שכאילו כל מה שהיה מתחילת הקשר - הלחצ - הוא טעה. מה שאני ניסתי להבהיר לו כל הזמן,שיפסיק ללחוצ. [זה בא ביחד עם העינניין שהוא אמר,שבמחינתו קשר מעל שנה הוא רציני,והשלב הבא זה לגור יחד- שנורא הלחיץ אותי] מאז ה10 חודש האלו,הכל הדרדר יותר ויותר. המשפחה שלו היא משפחת -קשת יום. באמת. אנחנו מעולמות שונים. אפשר להגיד שאני גדלתי "על מגש של כסף" בזמן שאימא שלו חייה על הקצווה של הביטוח הלאומי,כדי לתת לילדים שלה הכל. בזמן שהיא לא עבדה ואבא שלהם נעלם מחייהם [וחזר לפני שנתיים] . הקטע של הכסף בחיים שלו משחק המון. זה למה הוא עובד המון - כדי שיהיה לו הרבה כסף- וזה למה הוא רוצה כ"כ הרבה - כי לו לא היה בילדותו,אבל הוא רוצה כ"כ הרבה בכ"כ מעט זמן שזה לא יתכן,לפעמים אני לא עומדת בזה,אני רוצה בטובתו,אבל... שיכנעתי אותו לפתוח חיסכון,כל חודש לסגור קצת בצד. רציתי להיפרד ממנו כבר פעמיים. כי זה פשוט לא הולך.. אחרי שהוא הבין מה היה בקשר במשך 10 חודשים והוא הבין שהוא פגע והלחיצ - זה די היה מאוחר בשבילי.. כי אני סבלתי את זה בשקט למרות שאמרתי כל הזמן טוב טוב ובסדר. וכן אני יודעת שהוא אוהב..והוא משקיע כמה שהוא יכול ואי אפשר לשנות בנאדם אבל לפעמים הדברים הקטנים הללו- הם הכי חשובים. ההורים שלי לא היו במצב בכי טוב,ובחודשים האחרונים זה התגבר,לפני שבועיים הם החליטו שזהו,הם מתגרשים,והיו המון איומים בבית והסתבכויות וקיצר - אני לא יכולה ללכת ולעזוב תבית כי אימא שלי חולה והיא לבד בעסק,באותו ערב שבו הם החליטו ,היה זוועה,ואומנם סיפרתי לו פחות או יותר מקרה,הוא שלח הודעה לקראת חצות ועניתי,ואחרי 15 דקות טילפנתי אליו והוא לא ענה,כ"כ הייתי צריכה אותו,שמישהוא ירגיע אותי,טלפנתי אליו 8 פעם והוא לא ענה. דיברתי בהודעות כל הלילה עם ידיד שהיה בכלל בבסיס..הוא נישאר ער רק בשבילי,בזמן שהייתי צריכה את החום והאהבה מהחבר שלי... בבוקר למחרת הוא [החבר] התחיל להגיד שהוא היה עייף מכדי לענות..והוא כן ראה את נשיחות אבל ב2 בלילה. אבל חשב שאני ישנה אז הוא התעלם. פאק,חברה שלך נשברת ,מטלפנת 8 פעם איך אתה מעיז לא לענות?!?עם זה מעל פעמיים זה מקרה חרום,למה לא להחזיק תצמך במיוחד בשבילה. זה היה אחד המבחנים הללו,להראות כמה הבחור שם.. כמה הוא נכשל בו.כמה...הוא לא היה שם. אתמול,2/11 היה התאריך שלי ושלו - הפגישה הראשונה. תאריך חשוב כזה. שנה. אומנם אנחנו "סופרים" לפי ה11,אבל תכלס התאריך הוא ה2. לא רק שהוא אמר שהוא עובד בבוקר באותו יום - והוא לא,אלא שהוא לא התקשר כל היום...עד שהחלטתי ב4 שננסה לראות מה איתו. הבחור ישן. ב6 הוא מתעורר ומתקשר . "אני מצפה ממך למשוא אך לשווא"..."מה ? אני אוהב אותך" .."לא,לא לזה"..."אני מתגעגע אליך"..."זה יכול להיות נחמד אבל תתפלא,גם לא לזה".."לא,לא שכחתי"..."אה באמת? אז מה אתה עושה בבית?!" התחלנו להתווכח על העיניין שהייתה לו הזדמנות טובה לבוא מיוזמתו ולהפתיע.. אבל הוא לא יכול והוא צריך להעביר כסף אלי ביום שני,אז הוא לא רצה להחזיר לי חצי ונישאר בבית ,כי אין לו כסף חוצ מיזה..ואמרתי לו שבשביל חברה שלך אני חושבת שיותר חשוב שהוא יקח מהכסף הזה ויבוא להפתיע אותה כי זה יעשה לה יותר טוב על הלב מאשר לקבל ת1000 שקל האלו שלמים. הוא אמר שהוא עדיין יכול להגיע אבל בקשתי ממנו שלו - אל תגיע כי אני אמרתי לך. כי אני נתתי לך הצעות לדרכים חילופיות. האשמתי אותו,ואז הוא התחיל להגיד "כן,אני אשם בזה שהקשר הזה מתפרק,אני אשם בזה שההורים שלך מתגרשים.." באותה השניה אמרתי לו "בי" הוא אמר בי וניתקנו. זה היה אתמול. מאז לא דיבברנו. הוא שלח לי 2 הודיות,אחת שכן,הוא אמר לי לשריין את ה11 ביומן,ולפנות אותו- אבל זה לא אומר שצריך להתעלם מה-תאריך הזה..ועוד לערב את הכאב שהכי מכניס אותי לייסורים כאלה לויכוחים... ואז עם גם אני לא רוצה לדבר איתו,אבל אז כמה ישנתי... לא יודעת.. מה אני אמורה לעשות? הקשר מתפרק.או שאפשר לומר שהוא כבר התפרק. יש עוד מעט רגשות כלפיו..והמון געגוע,לקשר שהיה... ואני נותנת צאנסים ומכינה לו דברים קטנים.. כל פעם משהוא אחר.. ו... הלב שלי נשבר.. :(