survivor
קבוצות:
משתמשים רשומים
שם תצוגה:survivor
86
הודעות שפרסמתי
דרגה במערכת:
survivor
נכתב בנושא: שלום ,צריכה עזרה..
22-02-2010 08:56
ליאתי שלום
למדיי ההסכם מאוד גנטלמני . הוגן לחלוטין מבחינתו למה לא רוצה לתת כסף מזונות והוא מעדיף לפרק אותם לרסיסים קטנים . תקשיבי עזבי אותך מהשטיות האלה . לכי על מזונות לפי הכנסתו החושדית , קבלי מזונות לידיך כי את אחראית על הילדים , תכל'ס משמורת הילדים ברשותך , הסדר הראיה שלכם של יומיים יומיים או סופי שבוע , זה הסדר ראיה בלבד . לכי על הסכם עם תוקף של פסק דין מאושר ע"י בית משפט . מחר מחרתיים את תחיי עם מישהו אחר תראי תנאים משתנים ללא סוף כולל שישוב החיים שלך ע"י ניצול הילדים . מה שהוא חושב בעצם להיות בטוח שהילדים שלו קיבלו מה שמגיע להם ולא דרכך .כאילו שאת לא תקני בכסף בגדים או תפרנסי גבר אחר מכספי מזונות או את עצמך . ראש קרימינלי סליחה על הביטויי , אנהי גבר אבל חושב בשבילך משפטית . אל תגידי שאני תוקפני מדיי כי את תחפשי את המילים האלה בעוד כמה שנים . עלי והצליחי בברכה והצלחה אדיב אדיב
זה נראה כמו הסתה לשמה.
אין שום טעם ליזום מאבקים וחיכוכים. כל מה שמגיעים אליו בהסכמה - עדיף. רק צריך להקפיד לסגור את זה בהסכמים חתומים ומאושרים ע"י בית משפט. כך כל צד יחוייב לקיים את חלקו בהסכם. גם אם תסכימו פה ושם לחרוג מההסכם - זה בסדר כל עוד הכל בהסכמת שני הצדדים.
קחו עורך דין טוב ונסו לכסות את כל האפשרויות. למשל: מה קורה אם אחד ההורים רוצה נופש לחודשיים בחו"ל? מה קורה כאשר מי מבני הזוג הגרושים ימצא זוגיות חדשה? מה יהיה המרחק המירבי במסגרתו יטולטלו הילדים? כשגרים בקרבת מקום אין בעיה. אבל כשהמרחק גדל - יכולה להיות בעיה קשה. ואלה רק דוגמאות.
אני לא מסכים עם אדיב שבסוף כולנו נגיע ליום שלא נסתדר עם הגרוש ונתחרט שלא עשינו את הסדרי ראייה מסודרים.
בניגוד למה שכתב אדיב, לא בטוח שנכון לדרוש מזונות. אולי מבחינה משפטית תיזכי אבל זה עלול לעורר את כעסו והתנגדותו של הגרוש שלך ואז כל ההסכמות הולכות לפח האשפה של החיים ומכאן הדרך למלחמה קצרה. ומי ישלם את מחירה? כולם כולל הילדים.
לא חייבים לקלקל מה שהולך חלק וכל זה אני אומר כמי שמתנגד למשמורת משותפת. אבל אם הכל בהסכמה והכל כתוב וברור - מי אני.....
survivor
נכתב בנושא: זה כבר יותר מידי מוגזם !
19-02-2010 15:13
survivor
יודע מה ? לא,לא למדתי חחחחחחחחחחחח כלומר,אני נשארת נחמדה מטעמי נימוס אבל עד גבול מסויים,מה נראה לך,עשו אותי באצבע ? אני במקום שנקרא :טיז אל נבי,מכיר ? חחח יש מסביב,רק רוחות רפאים בשעה זו לא טקסי ולא נעליים האמת כשהייתי קטנה,לא חילקו לי סוכריות £18£ אני מתחננת לזה ? תגיד לי,לא נסחפת מידי ? £19£ תיזהר במילים שלך,הא ? ליכלכת מה שבטוח שאותי אף אחד לא יכול לאנוס למה ? ככה אני נושכת חחחחחחחחחחח
את חכמה על חלשים.
בטח שאת יכולה להגיד לי שליכלכתי, שניסחפתי ועוד כהנה וכהנה. אבל הויכוח שלך הוא לא איתי. הרי אין סיכוי שאני אאנוס אותך.
את חושבת שכל המילים האלה יעזרו לך כשנמצא מולך גורילה של 2 על 2, כל כף יד - טוריה. כל נעל נושאת מטוסים ונוסף לכל פתאום "בא לו עליך". נראה אותך עכשיו חכמה וגיבורה. עלי? אני לא פונקציה. לא חוכמה גדולה לענות לי ככה. נסי את התשבה על חזקים ממני. נראה אותך אז.
את נושכת? אצלי אולי זה יכול לעזור אבל מול אנס חרמן - נו... לא בדיוק.
כשאמרתי שאת מתחננת לזה התכוונתי שאת לא עשית כלום כדי למנוע את זה למרות שכל הסימנים המסוכנים היו לך לפני העיניים.
לכמה מקומות עוד הוא היה צריך לנסוע עד שתביני שהוא לא מתכוון לקחת אותך לאן שאת התכוונת? כמה אירועים פורסמו שאשה/בחורה/נערה עלתה לטרמפ ונאנסה או נרצחה חלילה? ישנת בחורף?
דווקא אתמול בלילה היתה לי שיחה עם הקטנה שלי (גם כן "קטנה". בת 18 וחצי) על מניעת תאונות מכל סוג: תאונות דרכים, עבודה, בית, אישיות, אימונים וכל תאונה שרק תרצי. הצלחתי להסביר לה שתאונה זה לא דבר שקורה בשניה. זה תהליך שמתעצם במשך הזמן. הזמן הזה יכול להיות משניות ועד שנים. גורם מצטרף לגורם ועוד אחד ועוד אחד עד שמספר הגורמים גבוה מיכולתו של המסכן להתמודד. אז בא סוף התאונה: הקראאאשש, הפיצוץ, הנפילה, האונס וכו' וכו'. החכמה היא לעשות כל מה שאנו יכולים כדי להוציא מהתהליך את הגורמים שנמצאים בשליטתנו. כל השאר... לא תלוי בנו בכלל. הבת שלי ויתרה על לקיחת הרכב אתמול בלילה למרות שמאד רצתה אבל הבינה למה התנגדתי. הסתדרה בלי. הבינה לבד שיותר מדי גורמים סיכנו אותה. בסיטואציה שלך מה עשית כדי למנוע מראש תקיפה מינית פוטנציאלית? תשובה: כלום אחד גדול.
אל תהיי יותר מדי חכמה. לא בריא.
לא בריא לך.
survivor
נכתב בנושא: זה כבר יותר מידי מוגזם !
18-02-2010 12:18
זה כבר יותר מידי מוגזם !
אלוהים כנראה "אוהב" אותי יותר מידי.. שעה וחצי קודם לכן.. אני יורדת לקנות סיגריות ועוד כמה מצרכים על הדרך עד כאן הכל בסדר,חוזרת לרכבי,מניחה את השקיות ומתיישבת ביש מזל - אין מפתח ,רק שלט הרכב נותר, מחפשת פה,מחפשת שם,אין מפתח £10£ הפכתי את כל הרכב,הלכתי שוב את כל המסלול נכנסתי לחנויות שהייתי בהן,לשווא,המפתח לא נמצא בשום מקום. כמעט אין אנשים בסביבה,לקראת סגירה,ואני יושבת ושוברת ת'ראש מה אני עושה ממול פוסע גבר עם עגלת הקניות,כשבתוכה ישובה בתו הקטנה הוא ועוד אישה,התעניינו מה קורה הגברת,לאחר שיחה בענייני "פריצות,גניבות ואבידות" נוסעת לדרכה,לאחר שהבינה שאני לא לבד, נו מצאת ? הוא שואל אותי,ואני משיבה שלא,בפרצוף מבואס,שלא לומר יותר מזה.. אז תמתיני,אני כבר מסיים ואקח אותך אקח,הכוונה הביתה,לקחת את הצרור הרזרבי,ובחזרה למרכז הקניות,כדי לקחת את הרכב ועל מי "נפלתי" ? לא להאמין,חוקר פלילים חחחח תמיד זה "חייב" להיות אדם המשוייך למקצוע שלי משסיים להעמיס את הקניות,נכנסתי לרכבו ונסענו לתומי חשבתי שלכיוון ביתי,אך הוא הוריד את בתו כשאני מחכה לו,ומשם המשכנו בנסיעה נכון שאתם כבר יודעים את ההמשך ? ברור שלפני כן,שאלו אותי אנשים,האם יש מישהו מהמשפחה שיעזור לי נו מה.. המשפחה שלי במרכז ואני מתגוררת באזור השרון טוףף,זיין לי ת'שכל כל הדרך,אהה,כבר רצה "לעלות לקפה",כבר תיכנן היכרות "מעמיקה" יותר (בילויים וכו'..) "לייתר ביטחון" לקח את מספר הנייד שלי, נו מה אעשה ? עשה לי טובה הבנאדם,ועוד עלול לזרוק אותי באמצע הדרך.. לא השתלם לי :-) ואני שואלת (בפעם האלף) למה כל הלא נחוצים הללו,נדבקים אלי מה כבר עשיתי שמגיע לי עונש כזה נישבעת שלא אמרתי שום דבר מיותר,נהפוך הוא כוסאומו אלוהים,נשבר לי הזיין מכל הטפילים האלה £31£ אה כן,בבית אני מניחה את השקיות,הופכת אותן אחת לאחת המפתח הסורר נמצא תלוי על אחת מהן..נתלש מהחישוק שאליו היה מחובר נחמא פורטא
על זה נאמר שפראיירים לא מתים. הם רק מתחלפים.
לא למדת להגיד "לא". רק שתי אותיות. לא קשה בכלל. לא שמעת על כאלה שעלו "לטרמפ" ונאנסו? לכמה מקומות הוא היה צריך עוד לנסוע כדי שתביני שהוא ממש לא מתכוון לקחת אותך למקום שאת מתכוונת? למה לתומך חשבת שלכיוון ביתך? מישהו הבטיח לך את זה? מה הוא? טקסי? א-פרופו טקסי, מה היה רע לקחת טקסי במקום ולא להמתין לניסים ול"אדיבים?"
לא לימדו אותך כשהיית קטנה שלא לקחת סוכריות מאנשים זרים?
זיין לך את השכל? יש לך מזל גדול שלא זיין אותך.
ועכשיו תשובה לשאלתך - למה כל אלה נדבקים אליך.
תשובה - את מתחננת לזה. לא יודעת להגיד "תודה, אבל לא תודה". יזרוק אותך באמצע הדרך? ואם יילך איתך עד סוף הדרך יותר טוב? גם באמצע הדרך יש טקסי ובטוח שהיה לך טלפון נייד.
זה מזכיר לי שיום אחד אמי הציעה משהו לבתי הקטנה כשהיתה בת שלוש (לפני 15 שנה). את התשובה של הממזרתה הקטנה אני לא שוכח עד היום (גם אמי לא): "הגננת אמרה לנו בגן שלא יפה להגיד 'בלי טובות' אלא צריך להגיד 'לא תודה'. אז לא תודה". אמי החליפה צבעים בקצב מדאיג.
הנה משהו ללמוד, שנאמר: מפי עוללים ויונקים יסדת עוז.
survivor
נכתב בנושא: רוצה להתגרש אך חושש לילדיי.
08-02-2010 21:32
יש לך סלט בראש. תתחיל טיפול לבד.
אין קשר בין יחסיך עם אמה לבין יחס אשתך אליך.
אמה לא חייבת לכם דבר. היא באה לקפה? מה רצית? שתשטוף לכם את הרצפה? שתממן לכם חופשה בחו"ל? שתהיה בייביסיטר לילדים כשמתחשק לכם לבלות? אז היא לא רוצה. SO WHAT? היא את תפקידיה סיימה והיא לא רוצה להיות מטפלת. אז היא לא סבתא משקיענית. זכותה.
האמא אנוכית וסוציופטית? אז אל תיכנס איתה למיטה. הבעיה היא שכאשר אתה נכנס עם אשתך למיטה אתה רואה בעיני רוחך גם אם אמא שלה איתכם. זה מה שמפריע לך. לא שום דבר אחר.
אם יש לאשתך יחסים מוזרים עם אמה - זה מה יש. היא לא מתלוננת. אז מה אתה מתלונן? גם היא לא מקבלת ממנה עזרה. אתה לא לבד בסירה הזו.
אם אשתך זורקת עליך האשמות שונות ללא בסיס - מה הקשר לאמה? הקשר היחיד שיכול להיות היא שזה מה שאשתך ראתה כשגדלה בבית הוריה והיא מעתיקה את זה לביתכם. זה מה שמסוכן. איך לטפל? גש ראשון לטיפול ותתיעץ עם המטפל. בהמשך נסה להביא גם אותה לשם. המטפל כבר יסביר לך פטנטים לזה. אם אשתך דיכאונית - זה כבר סיפור אחר שדורש בדיקה פסיכיאטרית ואולי גם טיפול פסיכיאטרי. המטפל יוכל להסביר לך איך להביא אותה ושם יסביר לה (אולי גם יצליח) למה עליה להיבדק.
אם כלו כל הקיצין תמיד בגירושין תוכל לדרוש בדיקת כושר הורי שכוללת גם בדיקה פסיכיאטרית (וגם היא תדרוש) רק שבמציאות הישראלית לא בטוח כלל וכלל שזה יעזור לך להשאיר את ילדיכם אצלך.
מה שחשוב לך לדעת - אם היא תוגדר כחולת נפש (דיכאון קליני וכד') - לעולם לא תוכל להתגרש ממנה. אולי ימנו אותך לאפוטרופוס שלה ושל נכסיה, אולי גם הרבנות תאפשר לך לשאת אשה נוספת, אבל לא תוכל להתגרש. חרב פיפיות. תחשוב טוב וכדאי להתייעץ גם עם עורך דין לפני שתפעל.
survivor
נכתב בנושא: קשר של בעלי לגרושתו
08-02-2010 21:15
ברגשות אין נכון או לא נכון - טוב או לא טוב.
זה מה שאת מרגישה. נ.ק.ו.ד.ה.
אבל בואי ונראה את זה בראי ההגיון. בסדר?
ראשית - תודי לאל שהיחסים בין בעלך לגרושתו הם טובים. רק היתה חסרה לך מכשפה שתמרר את חייו גם לאחר גירושיהם. גם חייך היו מרים. האמיני לי. נסיון. יש לכם כמה צרות פחות. זה מזל גדול.
שנית - אל תהיי אובססיבית לגביו. את עלולה להשיג את ההיפך הגמור ממה שאת רוצה עד כדי הברחתו היישר לזרועותיה. שחקי אותה בקצת אדישות.
שלישית - יתכן שזה עוזר לו לשמור על קשר יותר יציב, קבוע וטוב עם ילדיו. חשוב ביותר. ומה שחשוב לו - כדאי מאד שיהיה חשוב גם לך.
עליך לזכור: כשאת קושרת את עתידך-גורלך עם גרוש - זו עיסקת חבילה. את לוקחת אותו יחד עם עברו. היא חלק מעברו. ואם יש לו תירוץ להתראות עוד עם ילדיו על בסיס קבוע - יופי.
יותר מזה - אם ע"י היחסים ביניהם - כולל העזרות למיניהן - הם מצליחים להראות לילדים מה הם יחסים סבירים בין הורים - גם אם הם גרושים, תברכי את שניהם בברכת המשך דרך צלחה. זה טוב גם לך.
כל זמן שזה לא גולש לסקס, להזנחה שלך ושל ביתכם - הניחי. לא כדאי להכנס לקונפליקט.
נכון, אכן יש עוד אשה בחייו. זה לנצח נצחים כי היא היתה חלק מחייו ויש לשניהם ילדים משותפים. זה חלק מעיסקת החבילה. לא התחתנת עם רווק.
יודעת מה? הלוואי שהגרוש שלך היה מתנהג איתך ועם ילדייך כמו בעלך עם גרושתו וילדיו.
במחשבה נוספת כשקראתי את מה הכתבתי לפני שלחצתי "שלח" חשבתי לעצמי - אולי היא קצת מקנאה שהיא לא זוכה ליחס טוב מהגרוש שלה. האמנם?
survivor
נכתב בנושא: האם יש כאלה שהתגרשו וחזרו זה לזו שוב?
04-02-2010 13:46
סכנה!!! כל האלימים "מתחרטים" בוכים, מתחננים - וחוזרים לאלימות.
לא רק שכל האלימים "מתחרטים" בוכים, מתחננים - וחוזרים לאלימות, יש גם סכנה שהם עלולים לפגוע בך אם תתעקשי להפרד. דיבורים כמו "אני אפגע בעצמי", או "אם לא תהיי שלי לא תהיי של אף אחד" או "אני לא יודע מה אעשה בלעדייך" כל אלה הם תמרורי סכנה.
לא רק שאסור לך לחזור אליו, אלא שאת חייבת לעצמך לבקש מבית משפט צו הגנה ומניעת הטרדה. הוא עלול לעשות את כל הפרצופים הנחמדים בעולם, את כל ההבטחות, את כל המתנות - עד שתכנעי לו. ואז - לא מקנא בך על מה שמחכה לך מעבר לפינה.
אל תרחמי עליו שיפתח לו תיק פלילי (אם אין לו אחד כבר מקודם). תחשבי על עצמך ועל הילדים.
אל תגידי שלא הזהירו אותך כאן בזמן.
survivor
נכתב בנושא: שאלה לי אליכם?!
03-02-2010 19:59
בוקר טוב לך "שורד" יקר....
דבר ראשון אני חושבת שאם מישהי מחפשת "ספונסר" זה יהי קשר מאוד חומרי, כמו שאומרים "אהבה שתלויה בדבר". כמובן ברצון שניהם או שבאיזשהו שלב הוא ירגיש מנוצל... דבר שני אתה מכליל וזה מה שלא מוצא חן בעיניך. אין לך מושג כמה נשים גרושות רוצות לפתוח פרק ב' בחיים, קשר רציני, של אהבה הדדית, שיקבלו את ילדיו אחד של השני, שיקימו בית חדש ואהבה וזוגיות חדשה. במיוחד אחרי גירושין, וזה דבר מאוד מכאיב, משחרר ונותן תחושת חופש, כמובן, כי לא היה טוב בחיי הנישואין אם מתגרשים אבל ישנה הרגשה של מועקה ובדידות וזה קורה לכולם. לא תמיד החופש שאתה מדבר עליו נוגע לכל הנשים ואולי גם לגברים. אוקי, חופש חופש אבל כמה בן אדם יכול להיות לבד? זה גם נמאס מתי שהוא, באיזו שהיא נקודה רוצים מישהו לישון איתו, לחיות איתו. אני לא מאמינה שהבדידות לא מגיעה בסופו של דבר לכל אחד / אחת מאיתנו.... כל אחד / אחת רוצים את הפרטיות, התא המשפחתי הקטן שלנו... רוצה עדות? כתבת בעצמך: "חוץ מזה, אני קולט מהפורום הזה הרבה מלנכוליה ודכדוך. איפה שמחת החיים? הלכה לעולמה? אצלי היא רק מתחילה לבצבץ אחרי היציאה לחופשי" אחרי הגירושין / נמצאים בהליכי גירושין, מדוכדכים, עצובים, מדוכאים, למרות הרצון העז לצאת ממסגרת נישואין כושלת ומייסרת, עדיין יש קושי מהניתוק, מפירוק המשפחה. שמחת החיים "נחה" לה קצת כי אדם שמתגרש עובר משבר ארוך ולא קל. פה בפורום אנשים שופכים את ליבם ולכן זה נראה לך כך, פה אפשר לקבל תמיכה גם באופן אנונימי, ומי שמעוניין מספר פרטים אישיים. אני מאחלת לך ממכל הלב שהאופטימיות תמשיך אצלך וכן שמחת החיים ולא יתבצבץ לך איזו דכדוך או מועקה מאיזה כיוון. יום טוב, חגית
וואי וואי הרמת לי להנחתה ולא מופרע כמוני יכול להשאר אדיש לכך.
"ספונסר"? זה יותר נשמע כמו SUGER DADDY או כפי שאני הגדרתי - ארנק עם אוזניים. לגיטימי, אם יש אחת שרוצה ואחד אדיוט (או עשיר מדי) שמסכים. לגיטימי?! לגיטימי, אבל למה לייפות?
עשיתי הכללה? נכון. אבל היא מציאותית לגמרי. כי "מה רוצה אשה"?
במילה אחת - הכל.
בשתי מילים - מעמד משפטי (שנותן לה הכל בבתי המשפט שלנו).
הראי לי אשה שלא רוצה מעמד משפטי. כל סוג של קביעות כבר נותן לה מעמד משפטי. רק תגיד לה שאין לך כוונות להעניק לה קביעות כלומר היא לא תקבל מעמד משפטי - (אפילו של ספק ידועים בציבור או יוצאים קבוע) והיא נמוגה מול עיניך כמו בסרטים מצויירים. אשה רוצה בטחון במחר - כלומר: מעמד משפטי. מה אני? משרד הבטחון? מחלקת הרווחה? אשה - אם אמרת לה בוקר טוב יומיים ברציפות - היא כבר רוצה קביעות. אחרי שבועיים - היא כבר רוצה התחייבות לעתיד, אחרי חודשיים - היא כבר דורשת מזונות, אחרי ארבעה חודשים היא כבר רוצה חלק ברכוש ואחרי חצי שנה היא כבר רוצה חלק בירושה. חס וחלילה תגיד לה לא - מיד היא מגישה תביעה על הפרת הבטחת נישואין (שלא היתה ולא נבראה).
הבעיה היא שכל בית משפט יתן לה את זה. מנסיון. במקומות שאני מסתובב רואים את זה דבר יום ביומו. פסקי דין שערורייתיים. לעובר - בטרם לידתו יש יותר זכויות משפטיות מאשר לגבר במשפחתו או לגבר מול אשה.
אשה גרושה שאני עובד איתה (וממש חמודה) אמרה לי שהיא רוצה "פרק ב'". שאלתי מה זה אומר - השיבה: חתונה. שאלתי למה. ענתה שלא רוצה לבזבז את זמנה ובסוף הוא יגיד לה שלא נראה לו (בטחון במחר כבר אמרתי?). שאלתי אותה אם היא מוכנה שזה מחייב אותה להפוך אותו לשותף ברכוש שלה בדיוק כמו שזה הופך אותה לשותפת שלו. כאן היא נבהלה "הו, מה פתאום. מה ששלי נשאר שלי. לא רוצה שותפים". אם זו לא צביעות וזה לא חיפוש של "פנקס צ'קים עם רגלים" אז מה זה?
אשה אחרת שאני מכיר שנפרדה מבן זוגה היתה מוכנה לכל דבר לפני הילד. רק שיעשה לה ילד. לא רוצה מזונות, לא תמיכה, כלום. הכל עליה מעתה ועד עולם. עכשיו כשנפרדו ויש ילד - תראי אותה. ממררת לו את החיים. איפה כל המילים היפות. לאן נעלמו? להאמין לאשה? כשזה יקרה צריך לאשפז אותי בכפייה דחופה.
כתבת "אין לך מושג כמה נשים גרושות רוצות לפתוח פרק ב' בחיים, קשר רציני, של אהבה הדדית, שיקבלו את ילדיו אחד של השני, שיקימו בית חדש ואהבה וזוגיות חדשה." נכון. והכל ביטויים מיופייפים ומתחסדים ל... קביעות. וקביעות = מעמד משפטי. לא אצלי. Not in a million years.
אל תספרי לי על הסכם ממון. לא שווה את הנייר שעליו הוא נכתב. יש לי פסק דין מאד מעניין על כך. בקצרה: אותה שופטת שבעבר נתנה תוקף של פסק דין להסכם ממון, אותה שופטת ביטלה אותו כעבור זמן מה כשהוגשה תביעה לביטולו. טענתה היתה שההסכם לא היה סביר מתחילה. אם כך - למה אשרה אותו בתחילה. הרי בסמכותה לבדוק, לחקור ובסוף גם לא לאשר. אם אישרה - למה ביטול. הרי אנשים הסתמכו על זה. לא חשוב אם גבר או אשה, אם תאגיד או כל ישות משפטית אחרת.
אל תדאגי, האופטימיות אצלי תמשיך וגם שמחת החיים. אבל אשה למסגרת חיי - לא תיכנס (כמו בפרסומת של רנו וסוסך). לא תיכנס. רק שהפעם המוסכניק לא רוצה. וגם אם יהיה בדרך דיכדוכון או שניים - לא תיכנס.
survivor
נכתב בנושא: שאלה לי אליכם?!
02-02-2010 20:02
נראה לי שגב' טוביאס לא מחפשת גבר.
לא כל כך מחפשת זוגיות.
נראה יותר שהיא מחפשת ארנק עם אוזניים או פנקס צ'קים עם רגלים.
בדיוק תואם את התאוריה שלי "מה אשה רוצה" (ואני יכול להראות שזה נכון ל99.999% מהנשים), מה שתואם את התפיסה שלי שזוגיות חדשה לא באה אצלי בחשבון. 25 שנות סיוט תמו לפני שנתיים וחצי. ואנונו ישב פחות על יותר. במאסר עולם יושבים פחות וגם מקבלים שליש על התנהגות טובה.
חוץ מזה, אני קולט מהפורום הזה הרבה מלנכוליה ודכדוך. איפה שמחת החיים? הלכה לעולמה?
אצלי היא רק מתחילה לבצבץ אחרי היציאה לחופשי.
survivor
נכתב בנושא: מממ מזועזעת.
31-01-2010 17:04
...
ממ מכל אוכולסיה יוצאים אנשים חריגים = פושעים פשוט אצל המוסלמים מי שלא פושע זה החריג !!! זה ההבדל... הלכתי ללמוד
הכל תלוי בנקודת המוצא של ההשקפה.
כל אדם רואה את הקהילות השונות מהקהילה שלו כמשהו הומוגני. יהודי-ישראלי רואה את "הערבים" כמקשה אחת ולא מבדיל ביניהם למרות שהם עצמם מחולקים ומפולגים (אפילו המוסלמים אינם מקשה אחת) ויכולים לאכול אחד את השני בדיוק כמו שחילוני רואה את החרדים/הדתיים כמקשה אחת למרות שביניהם יש אלף ואחת קבוצות וחצרות שיכולות לטרוף זו את זו עד כדי כך שאם אשה מקבוצה אחת תתחתן עם גבר מקבוצה שניה (במקרים הנדירים שזה קורה) - המשפחות יחשיבו את שניהם כמתים, תשב עליהם "שבעה" ותתעלם מהם.
עד כאן אפשר להבין (אפילו ימני כמוני).
אבל כשזה מגיע לסכסוך הלאומי (יהודי פלסטיני), אני ממש מתקשה לראות את ההבדל בין הקבוצות הערביות בגישה שלהן לישראליות ולציונות, בין שהן ישראליות או עזתיות או מיו"ש, מוסלמיות או נוצריות. ומה לעשות, ידידותי וידידי, שאני יהודי, ישראלי, ציוני, פטריוט וימני ואינני מתבייש בכך. עוד לא שמעתי שבמסגרת הסכסוך הלאומי שקבוצות הערביות מבדילות עצמן זו מזו. אז אולי הערבים הנוצרים לא קנאים כמו המוסלמים אבל תפיסת "הנכבה" היא אותה תפיסה הרואה בקיומה של הישות הציונית אסון (נכבה = שואה) לערבים. לא ראיתי שערבי-נוצרי יראה במדינה הציונית את מדינתו עד כדי גיוס לצה"ל למשל (ואני יודע שיש גם מעטים כאלה כמו שיש גם מוסלמים כאלה ואגב - יותר מוסלמים מתגייסים מאשר נוצרים).
הדת "שלכם" מעודדת אהבה ושלום עד שזה מגיע לסכסוך הלאומי.
המוסלמים רוצחים את "אחיהם" רק כי אלה אנשי חמאס ואלה אנשי פתח. זו תרבות של כח. מי שיש לו יותר נשק - שולט. הנוצרים הם מיעוט בערביי ישראל. אבל אם הם היו רבים יותר וחזקים יותר.... לא בטוח שהם היו כאלה רגועים.
survivor
נכתב בנושא: סקס - ההבדל בין נשים וגברים ולמה ?
31-01-2010 12:28
לדעתי עשית הכללה
מוגזמת לגבי נשים, אתה לא חושב? לגביך כולן פותחות רגליים?, כולן מנצלות? אני חושבת שהגזמת ובגדול!! חשבת אולי על התופעה שיש גברים "בוקים", אטומים, חסרי אינטליגנציה רגשית??, הם אלה שגורמים לנשים לבגוד!!!
תודה לכל המגיבות - ואענה.
לסתיו שוהם.
לא תאמיני, אבל הייתי מספיק זריז. זה היה המזל שלי. אלא מה, מתברר שזה לא תמיד נכון וטוב. חוץ ממקרה בו האשה הוכרזה כמורדת, בכל נושא איזון המשאבים עדיף לגבר בית המשפט האזרחי ולא בית הדין הרבני. את זה הסביר לי אב בית הדין ושלח אותי לאזרחי לפתור את הבעיה הרכושית.
ואגב, דבורה מתה לאחר שעוקצת רק אם הנעקץ בעל מירקם חזק מהאברים הפנימיים שלה. אחרת היא לא מתה. השאלה כרגיל היא - מי יותר חזק.
hope67.
ממורמר? שכחתי את פירוש המילה. ביקורתי? בהחלט כן. אבל לא על הנשים. הן עושות זה מה שהחוק ובתי המשפט מאפשרים להן. הטענות שלי הן כלפי החוק (והמחוקק) ובתי המשפט שבחלק מהמקרים פוסקים ממש בניגוד לחוק ואפילו מוצאים הסברים למה כך צריך להיות ואפילו למה זה טוב, רק שחשבתי פעם שכמו שאני כבול לחוק - כך גם בית המשפט. מתברר שלא.
כשאני רואה מה עובר על גברים מתגרשים או גרושים אני יכול לומר במלוא הכנות שהגירושין שלי ממש לא היו קשים. מה שהיה קשה זה הנישואין. הילדים שילמו מחיר על הנישואין. לא על הגירושין. לגירושין הם שמחו יותר ממני והקטינים נשארו איתי. זהנ שאני מותש כלכלית (כי אשה לא משלמת מזונות לילדים, לא מדור ולא הוצאות מיוחדות - במסגרת האפליה נגד הגברים) והיצור שקורא לעצמו "אמא" לא נותן להם גרוש, לא ממרמר אותי. מקשה? מאד. וכמו שאומרים בפסח: יצאתי מעבדות לחרות, מיגון לשמחה, מחושך לאור ומאבל ליום טוב. זה לא הופך את תנאים ליותק קלים או יותר נוחים. הקשיים נשארים אך הם עדיפים לי בהרבה על מה שעבר עלי.
ולענין שדרוג הניצולות וכיון שאינני ממורמר, אלא פוחד (ויש לי ממה - מהמעמד המשפטי של הנשים) - חומה בצורה עדיפה, כי קשר זוגי מהסוג שאני הייתי רוצה - פשוט לא קיים לדעתי במערכת המשפטית הנוכחית.
אבישג.
עשיתי הכללה? יכול להיות. אם להגיד שכל הדבורים עוקצות, כל החמורים נוערים, כל הנחשים זוחלים זו הכללה, אז גם להגיד שכל הנשים פותחות רגליים מתוך ראיה קדימה, שכולן מנצלות - גם זו אותה הכללה. תראי לי אחרת ואולי אשתכנע. אני לא מדבר על פריחות, פקצות וזנזונות. אני מדבר על נשים ברמה סבירה שפעם הייתי רוצה להתחבר איתן.
נכון שיש גברים "בוקים", אטומים, חסרי אינטליגנציה רגשית. אבל מכאן ועד להגיד שהם אלה שגורמים לנשים לבגוד, נו... באמת. שום דבר לא יכול לצמוח כשאין שם זרעים. בגידה צומחת במוחה של האשה רק אם היא זרועה שם קודם.
היתה לי שיחה עם אשה שאני מכיר היטב וגם מעריך. נפרדה מבן זוגה (לא יכול לומר התגרשה כי לא היו נשואים אבל נחשבים לידועים בציבור ואפילו יש ילד). שאלתי אותה מה היא רוצה מהזוגיות הבאה. יודעת מה ענתה לי? לא רוצה גבר. רוצה "ארנק עם אזניים". אני משאיר לך להבין לבד מה היא רוצה.
