הבילויים בסינדרום - ביקורת הופעה £75£
לאט [מהר?] אבל בבטחה הופך הסינדרום בירושלים למקום ההופעות הכימגניב שיש. ואם עד עכשיו התרגלתי לראות שם רק הופעות קטנות ואקוסטיות, אז היום, בפעם השניה השבוע [הראשונה היתה מני בגר עם סטלה מאריס] התברר שהוא מתאים ועוד איך גם ללהקות עם כלים חשמליים. ולא סתם, אלא הבילויים, שהצליחו למלא את הסינדרום [הקטנטן] עד תומו, כולל אנשים שעמדו ממש בחוץ ונאלצו לשרבב צוואר ארוך כדי לשמוע משהו.
ולא סתם הבילויים, אפילו קיבלנו הרכב הופעות כמעט מלא, עם מאיה דוניץ הנהדרת על קלידים [וגם על קופסת אורז]. ארבעת השירים הראשונים היו כאלה שלא נכנסו בכלל לדיסק [שעוד לא הספקתי לדווח לכם עליו, אולי מחר], מה שמראה שיש כבר תשתית לעתיד, וזה מעודד, כשהרמב"ם, כרגיל הוא השיר הפותח. זה לקח מעט מאד זמן עד שהם הפסיקו סתם לנגן ופתחו בדו שיח עם כל מי שרק אפשר, כולל ילד אומלל אחד בקהל ששתה קצת יותר מדי וביזה את עצמו על הבמה. מזלו שהוא לא יזכור כלום.
היה חם נורא בסינדרום, המיזוג פתח בשביתה איטלקית כפי שהוסבר וימי נאלץ להסתפק במאוורר ש"בא והולך", עד שהלך ולא חזר. חקירה קצרה ומאומצת גילתה עקבות מחשידים לעברו של כרובי, שהכחיש מכל וכל. נעם, מצדו, ניסה לארגן את הקהל לרקוד [מי שלא הבין: לא היה מקום להכניס אפילו ראש של סיכה] או לפחות לעמוד על הכסאות, מה שהביא להיענות חלקית אם כי פחדנית של 3 אנשים שמיהרו לחזור בהם.
הסולדריות המפוקפקת בין חברי הלהקה התגלתה שוב כשימי גנב למאיה את סולו הקלידים ב"מרוסיה", וכך נאלצה המסכנה לנגן את התפקיד שלה שוב לאחר שהשיר הסתיים. גם בהדרן האחרון, מטבח אל-יהוד, לא הצליחו ימי ונעם להחליט ביניהם מי צועק את ה"היי!!" האחרון, וכך נאלצנו לשמוע את הבית האחרון 3 פעמים, כשבפעם הראשונה נעם שוכח לצעוק, בפעם השנייה הוא גונב את הצעקה מימי, ובפעם השלישית ימי כבר נעלב ולא הסכים, ומאיה קיבלה את הכבוד. בסופו של דבר גם ההדרן הסתיים, לא לפני שכרובי הציג "שתיקה בישיבה" בהצלחה גדולה שזיכתה אותו בתשואות [כן, זה דבילי כמו שזה נשמע].
כאמור, דיווח על הדיסק, מאוחר יותר. שבת שלום.
טופי
גם לי יש מה לומר על הבילויים...
נכון, הם חורשים על "אני הרמב"ם" כשיר פתיחה, ועל סולויים מוזרים ומאאאאאגניבים למינהם, ועדיין, הם פשוט מפתיעים!!!
למען האמת ביעסתם אותי עכשיו לגמרי, כי גמני הייתי אמורה להיות שם אבל בנסיבות מצערות (באמת...) בילתי את השישי שלי בבי"ח ולא בהופעות, כמו שתכננתי.....
מה שכן, ביום חמישי הייתי בניצנים... היה נחמד פלוס,
...במיוחד שהייתי בין החצי תריסר היחידים שהכירו אותם.
ממשממשמשממשמשמש ממש ממש ממש אהבתי את השיר ההוא על הבחורי ישיבה...
(בסוף צרחתי: "גם אני רוצה להיות בחור ישיבה...")
היה מצחיק....
כרובי החליט שהוא לא מדבר איתי כי גמרתי לו את כל הבקבוק מים.... (הייתי צמאה, אחרי הכל, א-נ-י זו שרקדה כמו צרעה לא?!?)
לא נורא, אני אשרוד........ עד העונג הבא... (אגב, הם שרו את השיר של המכשפות...)
