אני די מסכים איתך.כנסי בבקשה וקראי,כולם מוזמנים לקרוא.
.."אמנם אמת,כמו בכל האנשים מסוגו,היו כל זעזוע,כל דאבון לב,כל מצב חיים ביש מזל,מעוררים גם בו מיד את התשוקה לבקש לו מפלט בזרועות המוות.ברם נטיית לב היא זו שאיפשרה לו דווקא לסגל לעצמו,קמעה קמעה,פילוסופיה שוחרת חיים.התרפקותו המתמדת על המחשבה,כי אותה יציאת חרום פתוחה לפניו בכל עת,נסכה בו כח,גירתה את סקרנותו למצות עד תום יסורים ומצבי ביש,ובצר לו היה עשוי היה לעיתים,בשמחה זעופה,במעין שמחה לאיד,להרהר בליבו:
אני באמת סקרן לראות,עד היכן,בעצם,כוח סבלו של אדם מגיע.הן כאשר תמלא הסאה עד בלי שאת עוד אין אני צריך אלא לפתוח את הדלת-וניצלתי.
אכן,רבים המאבדים עצמם לדעת,שמחשבה זו מאצילה להם כוחות נפש בלתי רגילים.
מאידך יודעים כל המאבדים עצמם לדעת את טעמו של המאבק עם פיתוי ההתאבדות.אי שם בחביון נפשו יודע אל נכון כל אחד מהם,כי אף שיש במעשה ההתאבדות משום מוצא,אין זה אלא פתח חרום עלוב ובלתי ראוי למדי,כי ככלות הכל נעלה יותר הוא,ונאה יותר לאדם,להניח לחיים עצמם להכריעו,ולכלותו מלעשות זאת במו ידיו.
מוסר זה,יסורי מצפון אלה,הניזונים מאותם המקורות כמו למשל יסורי המצפון של אלה,במכונים מפיקי סיפוק מעצמם,דוחפים את מרבית המאבדים עצמם לדעת למאבק נצחי,למען יעמדו במסת הפיתוי...