שלום לך! ברצוני לפתוח ולאמר שעל פי כל המחקרים שנעשו בתחום ולפי כל (כמעט) המומחים - אין דבר כזה "משעמם" לילד בגיל שאתה מציין!!! הדבר ההגיוני ביותר הינו המונח - טווח ריכוז. לכל גיל יש את טווח הריכוז האופייני לו. ילד בגיל זה לא מסוגל להתעסק עם דבר מסויים (מעניין ככל שיהיה) מעבר ל 10 דקות ואפילו פחות! הוא דורש גירויים מסוגים שונים זה נכון אך אין דבר כזה משעמם לילד בן 4.5 חודשים! נתחיל מזה. אפשר לגוון לו את הגירוים (ולא יותר מידי זה מוביל למצב של OVER בגירויים וגם זה לא טוב)לגירוי חזותי, שמיעתי, חושי. כל פעם מעט. מעבר לכך, לכשיגדל אתה תגלה שחשוב מאוד לתת לילד עצמו למצוא במה להתעסק ולא להוות (אנחנו ההורים) "צוות הוואי ובידור"!! כשהם מגיעים לגיל מבוגר יותר - זה הופך להיות בעוכרינו!! הרבה בהצלחה.

שלום רב! לגבי הפיטמה בה את משתמשת - הפיטמה אמורה להיות טובה עבור תינוק בגיל כזה. משכה את תשומת ליבי העובדה שכתבת שלוקח ליליד שעה וחצי לסיים לאכול. מוכרת לי מאוד התופעה - נתקלתי בה עם ביתי (היום בת 8), שלקח לה המון זמן לסיים בקבוק\ ועד שסיימה - כשעה סה"כ אח"כ היתה ושב רעבה. הדבר שאני חושבת שכדאי שתבדקי הוא לא האם הפיטמה טובה אלא נושא אחר לחלוטין - תבדקי בבקשה את נושא ההיפוטוניות!!!! ילדים עם טונוס שרירים נמוך (כמו ביתי) מתקשים בינקותם לינוק (לכן לא הצלחתי להניק אותה) וכל האכלה של 100 מ"ל לוקחת כשעה וחצי. להיפוטוניות יש עוד סממנים כגון - רפיסות מסויימת של השרירים (כשילד בגיל 3 חודשים מתקשה להזיק את הראש, כאשר משכיבים אותו על הבטן הוא צורח ומתקשה לעביר את הראש מצד לצד...) בבקשה תבדקי! ככל שמאתרים את הבעיה בגיל צעיר יותר, כך משך הטיפול קצר יותר והחשוב מכל - אפקטיבי יותר!! כל זה מתקשר לכך שציינת כי הוא מעדיף נוזלים על פני הדייסה - שוב קושי בפעולת המציצה - שריר הפה חלשים... ולכן מציצת נוזלים כמו מים קלה יותר מאכילת דייסה. המון בהצלחה

רונית שלום! קראתי את מכתבך בנושא המילים הלא יפות... ברצוני לאמר לך מנסיון אישי גם בני וביתי בגילאים שונים היו חוזרים מהגן ומביה"ס עם מילים שנדהמתי לשמוע אותן אצלי בבית... ילד בכתה ב' מסוגל להבין מה זה "לא יפה", "לא מנומס" וכד'. ילדה בת שנתיים וחצי אינה מבינה את המשמעות של המילה היא רק מבינה שהיא אומרת משהו ש"חייב" לגרור תגובה (בין אם מצידכם ההורים או מצד הילד שבגן) ולכן המבט הזה כשהיא אומרת את המילה. מנסיוני - לאמר פעם-פעמיים שהמילה הזו לא יפה, והשיטה שתמיד עובדת - ברגע שהילדה קיבלה את המסר - פשוט להפסיק להגיב. אחד הסיבות השכיחות ביותר לכך שהתנהגות חוזרת על עצמה הינה - הגבה!!! ברגע שאין מענה מהצד השני - לא לכאן ולא לכאן - לא לכעוס ולא לחלופין להתלהב מהמילה, יקח מספר ימים והמילה פשוט תעלם!!!!!!! הילדה תראה שאין תגובה מצידכם ולכן זה פשוט לא "משיג את המטרה" וייכחד מעצמו!!! תאמיני לי שזה עובד עם מילים קשות הרבה יותר... בהצלחה

היי! קראתי את מכתבך לגבי בנך בן ה 9 חודשים. קודם כל אני מבינה לליבך - לי יש שני ילדים, הגדולה בת 8 כיום והקטן בן 5. כשהבת הגדולה שלי החלה לישון שנת לילה קצופה זה היה בדיוק 3 שבועות לפני הלידה השנייה... והבן שלי היה נודניק בלתי נלאה - כל 20 דקות היה קם ופשוט צורח בלי קשר לאוכל, גזים או כל דבר אחר. כך שלא ישנתי לילה רצוף בערך 6 שנים!!! הוא החל לישון לילה שלם בערך בגיל 3 (מ 7 וחצי בערב עד 6 וחצי בבוקר, מקסימום עם קימה ב - 1-2 בלילה לאכול וחוזר לישון). הלכתי לרופאי ילדים בוכה ומתחננת שיתנו לילד משהו כדי שירדם למשך שעתיים רצופות ונאמר לי בשום פנים ואופן לא ! הם כנראה חשבו שאני עובדת עליהם או משהו כזה. רק מי שלא ישן רצוף כל כך הרבה זמן יבין את מה שעבר עלי... לא נהוג לתת לתינוקות משהו כדי שירדים אותם, אלא אומרים בד"כ "סבלנות זה יעבור עוד כמה חודשים..." אין לי אלא להשתתף מעומק ליבי לגבי חוסר השינה שלך. אולי ישנה אפשרות לתת את הילד ללילה בשבוע לסבא/סבתא ופשוט לישון כמו שצריך, או "לגנוב" שעה פה ושם כשהילד ישן אחה"צ... הלוואי ותמצאי פתרון!!!! ביי ובהצלחה

היי ! קראתי את מכתבך בנושא ואני ממש מבינה לליבך... יש לי כמה עצות עבורך - יש קלטת לילדים שעוסקת בצורה מקסימה בנושא זה עם חני נחמיאס. שני הילדים שלי נגמלו הרבה בעזרתה. הקלטת נקראת "בלי חיתולים" ממולץ מאוד לשים לילדה את הקלטת ולראות האם היא מבינה את מ ה שמתרחש שם ואת התהליך עצמו. גמילה זה שלב מאוד קריטי ומאוד חשוב, צריך לקחת בחשבון שזה לוקח זמן וגם הרבה סבלנות (ואקונומיקה...). אני הייתי מציעה לך בנוסף - להתייעץ עם הגננת בגן (במסגרת בה היא נמצאת במשך היום) ולשאול איך אפשר לעזור לך בנושא זה - הילדה נמצאת שם רוב שעות היום ולכן כל התהליך צריך להיעשות בשיתוף פעולה עם הגן ובאופן רציף. אני מקווה שעזרתי - ספרי מה קורה... ביי ובהצלחה ו - הרבה הרבה סבלנות (אמא שלי תמיד אמרה כשקיטרתי "אף חייל לא הולך עם חיתול לצבא...)

שלום לך! קראתי את מכתבך המרגש, וברצוני להמליץ לך על מרינדה לשישליק המדובר: בקערה לא גדולה שימי- כ - 2 כפות פפריקה מתוקה 1 כפית (או יותר לפי הטעם)פפריקה חריפה 2 כפות שמן רגיל (טעמו ניטרלי יותר מזה של שמן הזית) 2-3 כפיות שום כתוש (אם את אוהבת וזה מומלץ בחום!) קצת מים (רבע כוס) 2-3 קוביות של כוסברה/פטרוזילה קצוצה (מהקפואות) 1/2 כפית כורכום (נותן צבע יפיפה) ערבבי את כל החומרים. הכניסי את הבשר - ערבבי היטב כך שכל הבשר יהיה "מצופה" והשאירי כך במקרר עד לרגע האמת!!! החוכמה בבשר ומרינדה - משך ההשרייה. זה הזמן בו כל המיצים והטעמים מתערבבים יחד ונספגים! לגבי בשר בקר - כל אחד וטעמו כלומר - לדעתי סטקים טובים אינם זקוקים לטיבול רב - נהפוך הוא - ככל שמטבלים אותם יותר כך טעמם נעלם והופך לטעם של קציצות תעשייתיות. בצידה ואת רוצה - ניתן להשרות את הבשר בהרבה בצל קצוץ דק, 1/4 כוז שמן בית וכוסברה קצוצה. כפי שציינתי - להשרות לפחות ללילה לפני הצליה!! בתאבון ובהצלחה - אשמח לעזור בעוד "מקרים דחופים" בנושא אוכל ובישול. ביי ובהצלחה

היי רותי! הבנתי שמאוד מפחיד אותך להכניס את הילד לגן שכזה. אני חושבת שתמיד עדיף לחשוב על צרכי הילד ואיזה מרום יכול לקדם אותו הכי טוב, הכי בטוח והכייעיל. הייתי מציעה לך לברר בעירייה היכן שאת גרה, איפה יש גן שפתי בעירך, ללכת לשם מספר פעמים בשעות שונות, להסתכל, לשוחח עם הגננת, הסייעות, להתרשם ממה שקורה שם לא להתבייש לשאול שאלות אם צריך. דבר נוסף לדעתי חשוב לקחת את הילד לפסיכולוג אשר יוכל לנסות ולקבוע איזו השפעה תהיה על הילד במידה וילך לגן "רגיל". האם זה יכול לתרום לו ולעודד אותו להתקדם או שאולי זה רק יפחיד אותו ויגרום לו לתסכולים רבים. אולי יש מקום להכניסו (לאחר התיעצות עם גורם מוסמך) לגן "רגיל" כאשר בד בבד הילד יקבל את הטיפולים הדרושים לו כגון - קלינאית תקשורת, פסיכולוג, ריפוי בעיסוק וכיוב'. מקווה שתרמתי משהו. ביי ביי