בעיקר למסורת הברהמינית/וודנטית. ה"יוגה דארשנה" של פטאנג'לי, היא היוגה הקלאסית, שונה באופן מהותי. זו גם הסיבה שרוב האנשים, בחשבם על יוגה, מתייחסים קודם כל ל"בהגווד גיטה" (המתאימה במדויק להגדרות שלך על יוגה) ולא כל כך יודעים את ההבדל. .בס---דר. גם מונח ה"סמדהי" אינו בדיוק ההארה עליה אתה מדבר. ולקבוע שהמדיטציה לפי היוגה היא "פחותה" אל מול הבודהיזם- ושזה מגיע "רק" למישור השמימי-ההגדרות הללו, שוב, שייכות לדיאלוג בין הגישה הדתית אל מול הגישה הלא דתית. וכאן יש כיוון מעניין, כיוון שהבודהא התכוון ליצור "לא דת", ויצא לו דת , בסך הכל. העיקר שתתקיים מדיטציה מדי פעם. בשמחות.

יכול להיות שהגישה שלך ליוגה היא כזו. אבל, ידידי, היוגה אינה מה שאתה מתאר בהחלטיות כה רבה. היוגה היא לא רק שיפור הבריאות המנטלית והפיזית. והאסנות אינן בדיוק תנוחות... ובעיקר, חלק בלתי נפרד מהיוגה היא ה"דהיאנה"- מה שבמתודיקה היהודית-נוצרית נקראת "מדיטציה". כך שהמדיטציה היא חלק בלתי נפרד מהיוגה, או יותר נכון מפילוסופית היוגה, "יוגה דארשנה". זה שהרבה אנשים מתייחסים ליוגה כך ולמדיטציה אחרת- זו טעות מוכרת, אבל טעות. גם מה שאתה מתאר כ-"הארה" הוא מונח הלקוח מהיוגה-דארשנה, ונקרא במקור "סמדהי". יש כמובן גם טכניקות מדיטציה שאינן קשורות ליוגה, אבל מדברות בעקרון על אותו דבר. אולי תקרא קצת את ה"יוגה סוטרה" לפני פסיקות החלטיות כאלה?.... בעקרון, זו לא רק "הבעיה" שלך. זו בעיה מוכרת שנובעת מחוסר יידע מצד אחד, וסמכותיות ייתר מצד שני של אנשים שחושבים שהם יודעים כבר הכל. הבורות היא בעיה. והיוגה הקלאסית, ה"יוגה דארשנה", מתייחסת לכך רבות. בשמחות- גילי חרובי.

כל מילה בסלע, אבי. לדעתי, בין "תשומת הלב" (תפישה ואבחנה) ל-"מצבי ההכרה" חסר השלב של "תכנית", אסטרטגיה, תרשים זרימה , שיביא את התוצאה של שינוי מצב ההכרה. עסק רציני מחייב יכולת לנהל, לזהות פגמים, ליצור תשובות, לבחון תוצאות. יוגה זה עסק רציני. גילי חרובי

לתרגול יוגה בהריון, באופן כללי, ולאחר היכרות עם הרבה הריונות ולידות-(אם באופן אישי, עד כמה שניתן כמובן)- יש להתאים את התרגול לאשה ההריונית, למהותה האנרגטית, ליכולתה הגופנית ולרמת המיומנות שלה. אם יש נסיון קודם בשיטת תרגול כלשהיא-אין מניעה להמשיך לתרגל, תוך שימוש בהגיון בריא, במורה בעל/ת נסיון ובכללי זהירות בסיסיים. הכללים הם- לשים לב, להקשיב לאינטואיציה, לא להסחף. מקובל להגיד שרצוי להמנע מאסאנות בהן הרגליים למעלה והרעש למטה- מה שקוראים "תנוחות הפוכות". אבל-----זה עניין אישי, בין האשה לעצמה, בינה למורה שלה, לשיטה בה היא מתרגלת, לאנטומיה שלה, להסטוריה הרפואית והתרגולית שלה, למהות ההריון (בעייתי או לא, בסיכון או לא), וכמובן גם לשעות בהן מתרגלים ולתקופות השנה.לא פשוט- אבל, די הגיוני. ממש כמו ההריון עצמו. צריך יידע ונסיון מצידו/ה של המורה, והקשבה וסבלנות מצד התלמידה. (גם ביטוח לא יזיק...מצד המורה) לגבי תרגול אשטנגה ויניאסה יוגה- אין בעיות אם תרלה האשה קודם לכן והיא מכירה את 3 כללי היסוד של התרגול (לא את רשימת האסאנות דווקא). אין בעיה בהעלאת חום הגוף באופן עקרוני- אלא אם כן יש אינדיקציות להמנע מכך. כדאי שרופא יהיה בתמונה, כי אלו תנאי החיים שלנו בחברה שלנו. יש להמנע מקפיצות כלשהן בשלושת החודשים הראשונים- אפשר ללכת.זה אלמנט שחשוב להכירו. אם יש נסיון בתרגול פרניאמה- אפשר להמשיך לתרגל תוך תשומת לב רבה לתגובות הגוף, ובשלב יותר מאוחר- לתגובות העובר.(כאשר מרגישים אותן). הייתי ממליץ להמנע מתרגול פרניאמה בהריון אם לא תרגלה האשה את זאת קודם לכן.אותו חוק של להמשיך במה שמכירים, ולאט לאט. בהתאם לנאמר למעלה- שאר ההנחיות אמורות להנתן במסגרת שיעור או מפגש, קבוצתי או אישי. הייתי נזהר ממתן תשובות כלליות באינטרנט, ללא היכרות עם האשה עצמה או אבחון שלה. נראה לי שטחי במקצת, ואולי אפילו מסוכן . עוד אינפורמציה- באופן אישי: כתוב/י לתא הדואר האישי שלי ב- gilad@ashtanga-yoga-israel.com בשמחות, תרתי משמע- גילי חרובי

להקים אתר אינטרנט קל מאוד. דויד הר ציון עבר הרבה גלגולים ושינויי כיוון דרמטיים, עד היום. אני מקווה שמצא הפעם שקט ושלווה.

אצל אורית אין קורס בירושלים- אבל אצל ציפי נגב יש. טלפון ב- 144. ובהצלחה! גילי חרובי

מתשובתך, נראה לי שיכול להיות שאתה מתרגל שיטת יוגה שאולי אינה השיטה אליה אני מתכוון. אם התכוונת לדויד הר ציון- ובכן, עד כמה שידוע לי הוא מלמד שיטת יוגה אחרת מזו שנקראת "אשטנגה ויניאסה יוגה". כדאי לומר כאן מייד שהמונח "אשטנגה יוגה" מתייחסת קודם כל לטקסט של פטאנג'לי, ורק אח"כ לשיטת תרגול זו או אחרת. בכל מקרה, אם אין לך כוח לזוז אחרי התרגול- או שתרגלת יותר מדי, או שתרגלת אסאנות מסובכות מדי, או שתרגלת מה שלא מתאים לך. בכל מקרה, המורה שלך צריך לדעת לעזור לך. אם לא- אולי תחשבו על זה. דבר אחד בטוח: החפזון מהשטן- הסבלנות מאלוהים. אולי תתרגל פחות "תרגילים" ויותר פעמים בשבוע? אתה יודע, חצי שעה במקום שעה, אבל פעמיים בשבוע במקום פעם אחת? צריך להתרגל לכל דבר. קודם משנים את השיטה לפי הבנאדם, אח"כ הבנאדם משתנה לפי השיטה. משהו כזה. ועל כוס ערק תוצרת ביית-(טוב מאוד נגד חיידקים) - נתנחם. ("חכם מימון", הגשש החיוור, אשתקד בזמנו). שבוע שבוע, גילי חרובי

מנקודת מבטה של הוודאנטה, כמובן. נראה לי שנכון לפרש "דהארמה" במונח "חוק", במובן העילאי שלו. והפירוש המילולי של"טאנטרה" הוא "נול אריגה/טוויה", שמעיד על כוונתם של מחברי ה"טאנטרות" (הטקסטים) להגדיר את השילוב הבלתי ניתן להפרדה בין מרכיבי ה"שיווה" ו-"שאקטי".

וזה הכל. טעות נפוצה בין מתרגלי "אשטנגה ויניאסה יוגה" היא הגזמה במאמץ בזמן התרגול. זה נובע מחוסר ידע של מי שמלמד את אותם מתרגלים, או מחוסר הבנה של המתרגלים עצמם. או - שגילית את הסוד הגדול: הרבה יותר כיף לתרגל יוגה מאשר ללכת לעבודה! רק צריך איזה תומך נדיב. ובקיצור: בתרגול נכון- לא צריך להתאמץ "עד הסוף" כל הזמן. וצריך הרבה סבלנות. "אשטנגה ויניאסה יוגה" היא לא רק התעמלות אינטנסיבית להחריד- היא גם שיטה לתרגול יוגה. זה לא אותו דבר. שים לב, חכם מימון, לנשימת ה-"אוג'אי" בזמן התרגול ולחלוקת כוח נכונה. ואם לימדו אותך על הדבר שנקרא "מולה- באנדה"- אז גם לזה צריך לשים לב. אם לא לימדו אותך את הדברים הללו- אזי מוריך מעלו בתפקידם... וחבל. ותזכור תמיד- מחר יש יום חדש... ואגב, "שטאנגה" היא מילה של מוסכניקים ל"זרוע מחברת " , בדרך כלל במכוניות.זה הולך יחד עם ה-"אלמנט" וה"פלאגים" ושאר דברים שעולים הרבה כסף. אשטאנגה היא מילה המורכבת משתי מילים- "אשטאו" שפירושה שמונה, ו-"אנגה" שפירושה איברים או שלבים. "שמונת השלבים" המתייחסים לתיאורית היוגה של פטאנג'לי. לילה טוב, גילי חרובי.