מחפשת מילים ולא מוצאת אותם כאילו משהו תקוע ואוף

החרדות סחטו כל טיפה אפשרית של כוחות ממני ונדמה שלא נשאר כלום ומחר שוב,שוב לעשות דברים שמפחידים,כאילו זה תורם למשהו כל כך עייפה מלנסות לחיות כל כך עייפה מניסיונות להסביר למישהו כשאף אחד לא מבין כולם רואים הכל דרך נקודת המבט הצרה שלהם,ואין לי את הכוחות להסביר ולהתמודד עם זה. כל כך מעייף לפחד כל כך מעייף להיות לבד כל כך מעייף הכל כל כך אותו דבר הכל ואין כבר מה לעשות פשוט אין שיהיה כבר מחר בצהריים,בבקשה