טוב, מה לעשות, אני מתעקשת שתשמעו את דבריי, אז עברתי לכאן עם ההגדה

שבועיים שלושה אני כבר מתעמקת בה, והנה כמה פנינים בשבילכם: הדבר הכי חשוב בפסח ובכלל בעם ישראל, הוא יציאת מצריים. אז יצאנו מהמיצרים (מלשון מיצר) לחירות והתגבשנו כעם. מה היו המיצרים? במצריים היה שפע לא נורמלי, משהו שווה ביותר, והתאווה לשפע הזה שהפכה להיות תלות בו, שיעבדה את המצרים לתאווה ואותנו למצרים. זה היה מעגל כוח שמי ששולט ומי שנשלט: זה רק שאלה של מקריות. לכן היתה שם המון חרדה. השולט ידע שאם יאבד מכוחו יהפוך נשלט והנשלט פשוט פחד מהשולט. אבל מה זה היציאה לחירות? האם זאת אנרכיה? אז זהו שלא. כדי שתהיה חירות בת קיימא, לא עברו חודשיים וקיבלנו את התורה, שזה קודקס התנהגות של עם. כלומר, החירות האמיתית מצויה בחיים שהם בתוך כללים ולא באנרכיה. החירות היא לעשות דברים ולא חירות מהדברים. די דיינו, השורה הבעייתית בעיקרון היא אילו הביאנו לסיני ולא נתן לנו את התורה. והרעיון שמעמד הר סיני היה מעמד של שלום ולכן עצם האירוע שאין שום מריבה ואין אלימות הוא כבר מספיק. על אחת כמה וכמה שכל השאר. ובקשר לעגל הזהב: רעיון העגל היה סבבא, לאלוהים ולמשה לא היתה איתו שום בעיה. העם חיכה למשה, היה בלחץ אז אהרון יצק עגל. העגל הוא אחד מהסמלים שסימלו את אלוהים, זה כתוב איפשהו לא זוכרת איפה. אבל מה? אחרי שהעגל הושם באמצע והיתה חגיגה של פורקן כלשהו, התחילו האנשים להתפרע בטירוף, לפרוק כל עול, להתפשט, לרקוד בחוסר צניעות בולט, להיכנס לטראנס ולעשות כל מיני דברים שהם עבודה זרה, קורבנות אדם וכאלה. ואז אהרון שלא היה מנהיג כריזמטי במיוחד, זז הצידה די בחשש, והשאיר את העם להתפרע. לכן גם אהרון לא נענש על חטא העגל, אלא רק העם. אם בא לכם עוד אינפורמציה, רק תגידו, אני אחרי עבודת מחקר כאמור... וחג שמח ! בעצם, צימוק אחרון: בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצריים. אז איך יוצאים ממצריים? אז זהו, שכדי לצאת - צריך להיכנס, לא ככה? ותחשבו על זה...

מיכל, שיחקתותה.

לזה אני קורא אסרטיביות. יש לי משהו להגיד, ואתם תשמעו את זה! את בטח גם רוצה תגובה, אז אני חוזר לקרוא את ההודעה שלך, פעם אחת אם לא אכפת לך. דרך אגב, שמת לב שכל התגובות בשעה האחרונה הן תירוץ לברכות. בברכת- "כייצמרקדי כייצמרקדי אי יא יא יי!" מיתלפופיתה.

מיכל, מה היו המקורות שלך למחקר?

יש לך משהו על ארבעת הבנים?

האמת שאני שמעתי פרשנות לזה שמדברת על דרכי חינוך שונות (הרצאה יפה של מורתי אסתר שפרעם) אם אבא ישלח לי במייל, אעביר אליכם אה, ומה עם השאלה הגדולה של "ויכבד ה' את לב פרעה" זה יפה ככה? ומה עם הבחירה החופשית?

עגל הזהב.

ובזה אני עושה חיבור או-כה-מבריק ללפחות שלושה ארבעה פתילים למטה, מודה לאלוקי וואלה שנתן לי מקום לבטא את עצמי בלי לשלם כסף, מאחל לכולנו ליל מנוחה (או לילה טוב, שזה בפירוש לא אותו דבר), ושיירבו חטאינו כרימון. מה קורה עם עגל הזהב? אני מתכוון היום. תראו כמה שזה רלוונטי. כל התרבות המערבית, על תאגידי הענק שלה, הרעב, אי הצדק והשחתת כדור הארץ, כולה רוקדת ממש בטרנס מסביב לעגל הזהב. איזה מזל שאנחנו חיים בארץ ישרואל, קמים כל יום לעבודת האדמה, קונים כובע טמבל חדש רק כשהישן כבר לא סופג את הזיעה, מחלקים מפיתנו לעניים, ובכלל, ספוגי ערכים. לכולנו 4.3 ילדים איתם אנחנו אוכלים ארוחת ארבע על המרפסת, סופרים ציפורי נוד, ושמחים בחלקנו. ליל מנוחה מירושלים. טטוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו.

מיכל, שיחקתותה.

לזה אני קורא אסרטיביות. יש לי משהו להגיד, ואתם תשמעו את זה! את בטח גם רוצה תגובה, אז אני חוזר לקרוא את ההודעה שלך, פעם אחת אם לא אכפת לך. דרך אגב, שמת לב שכל התגובות בשעה האחרונה הן תירוץ לברכות. בברכת- "כייצמרקדי כייצמרקדי אי יא יא יי!" מיתלפופיתה.

טוב, אני מתנתק בשורת המחץ האולטימטיבית

בברכת "אז תמצא לך חיים כי אין לך ברירה"(ולילה טוב)

יש לך משהו על ארבעת הבנים?

האמת שאני שמעתי פרשנות לזה שמדברת על דרכי חינוך שונות (הרצאה יפה של מורתי אסתר שפרעם) אם אבא ישלח לי במייל, אעביר אליכם אה, ומה עם השאלה הגדולה של "ויכבד ה' את לב פרעה" זה יפה ככה? ומה עם הבחירה החופשית?

ארבעת הבנים מסמלים ארבעה סגנונות חשיבה או אופי,

החכם, יודע לשאול, רגיש וקשוב, לא בהכרח יודע את התשובות. שואל מתוך פתיחות. הרשע, ציני. לא מוכן לפקוח את אוזניו ולהשתחרר מדעות קדומות. לכן מצווה להקהות את שיניו. התם, לא מבין מורכבות. שואל רק "מה זאת", צריך להסביר לו את המורכבות של הדברים. וזה שאינו יודע לשאול, לא יודע איך להתחיל בכלל ולכן צריך להכניסו לסוד העניינים, לספר לו על עבדות וחירות. יש עוד פירושים, אבל על זה אחראי חלק אחר במשפחה. שנה שעברה החלטנו שנמאס לנו לקרוא כל שנה בלי להבין כלום, רק כי סבא רוצה, ולקחנו על עצמנו לפרש ולהסביר כל אחד את חלקו. אני המארגנת... אז בגלל אספתי הרבה ידע. (וגם כי אני אוהבת :-))

טוב, מה לעשות, אני מתעקשת שתשמעו את דבריי, אז עברתי לכאן עם ההגדה

שבועיים שלושה אני כבר מתעמקת בה, והנה כמה פנינים בשבילכם: הדבר הכי חשוב בפסח ובכלל בעם ישראל, הוא יציאת מצריים. אז יצאנו מהמיצרים (מלשון מיצר) לחירות והתגבשנו כעם. מה היו המיצרים? במצריים היה שפע לא נורמלי, משהו שווה ביותר, והתאווה לשפע הזה שהפכה להיות תלות בו, שיעבדה את המצרים לתאווה ואותנו למצרים. זה היה מעגל כוח שמי ששולט ומי שנשלט: זה רק שאלה של מקריות. לכן היתה שם המון חרדה. השולט ידע שאם יאבד מכוחו יהפוך נשלט והנשלט פשוט פחד מהשולט. אבל מה זה היציאה לחירות? האם זאת אנרכיה? אז זהו שלא. כדי שתהיה חירות בת קיימא, לא עברו חודשיים וקיבלנו את התורה, שזה קודקס התנהגות של עם. כלומר, החירות האמיתית מצויה בחיים שהם בתוך כללים ולא באנרכיה. החירות היא לעשות דברים ולא חירות מהדברים. די דיינו, השורה הבעייתית בעיקרון היא אילו הביאנו לסיני ולא נתן לנו את התורה. והרעיון שמעמד הר סיני היה מעמד של שלום ולכן עצם האירוע שאין שום מריבה ואין אלימות הוא כבר מספיק. על אחת כמה וכמה שכל השאר. ובקשר לעגל הזהב: רעיון העגל היה סבבא, לאלוהים ולמשה לא היתה איתו שום בעיה. העם חיכה למשה, היה בלחץ אז אהרון יצק עגל. העגל הוא אחד מהסמלים שסימלו את אלוהים, זה כתוב איפשהו לא זוכרת איפה. אבל מה? אחרי שהעגל הושם באמצע והיתה חגיגה של פורקן כלשהו, התחילו האנשים להתפרע בטירוף, לפרוק כל עול, להתפשט, לרקוד בחוסר צניעות בולט, להיכנס לטראנס ולעשות כל מיני דברים שהם עבודה זרה, קורבנות אדם וכאלה. ואז אהרון שלא היה מנהיג כריזמטי במיוחד, זז הצידה די בחשש, והשאיר את העם להתפרע. לכן גם אהרון לא נענש על חטא העגל, אלא רק העם. אם בא לכם עוד אינפורמציה, רק תגידו, אני אחרי עבודת מחקר כאמור... וחג שמח ! בעצם, צימוק אחרון: בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצריים. אז איך יוצאים ממצריים? אז זהו, שכדי לצאת - צריך להיכנס, לא ככה? ותחשבו על זה...

בקיצור - שום דבר לא השתנה

והא ראיה - עבור חצי מליון שקלים ירים אח יד על אחיו... וחירות בתוך הכללים - איזה כללים? מי קבע את הכללים? כיצד הם נקבעים? אני כמעט בטוח שאת לא מתכוונת לחוקה המקראית. ובאשר לעגל הזהב - הרי זה ברור ברוח הסמבולית-אלגורית האהובה על מר אנסלם שהכוונה לכל דבר שאת מאליהה(הופכת לאל) מעבר לחשיבותו האמיתית, וכבר את בבעיה אמיתית. ונסכם בשאלה- כדי לצאת צריך להיכנס.. אבל מי אמר שיצאנו? כדי לצאת עלינו להפסיק להיות "אנושיים", אבל כבר כתב אותו דניאל, שלהיות אנושי זה דבר איום ונורא, אז אולי בדיוק ההיפך, כלומר לחזור להיות אנושיים. ובהקמת סוכת דויד הנופלת ננוחם.

מיכל, שיחקתותה.

לזה אני קורא אסרטיביות. יש לי משהו להגיד, ואתם תשמעו את זה! את בטח גם רוצה תגובה, אז אני חוזר לקרוא את ההודעה שלך, פעם אחת אם לא אכפת לך. דרך אגב, שמת לב שכל התגובות בשעה האחרונה הן תירוץ לברכות. בברכת- "כייצמרקדי כייצמרקדי אי יא יא יי!" מיתלפופיתה.

את הלימוד התחלתי במאמר של הרב אוהד האזרחי מ"חיים אחרים"

של שנה שעברה. הוא לקח את זה ממגוון מקורות חסידיים שאין לי מושג עליהם. אבל אחר כך הלכתי גם לשיעורים שלו על פסח ועל חירות לשיעורים של רב אחר חב"דניקי קראתי עוד קצת דברים מהתלמוד בחוברת של האונ' הפתוחה וגם הלכתי אחרון חביב לעוד שיעור של מישהו שקוראים לו מיכאל. אה, קיבלתי גם כמה מאמרים מישיבת הר עציון, חלקם של ראשי הישיבה (הרב עמיטל ועוד אחד לא זוכרת איך קוראים לו) וחלקם של ר' נחמן. עוד נזכרים בין המקורות השפת אמת (האדמו"ר השלישי של גור) הרבי מלובביץ' וחברי היקר והחרדי דביר. מי שרוצה פרטים על השיעורים הבאמת מדהימים והמעשירים של אוהד (והבכלל בכלל לא מיסיונריים) יכול לקפוץ לקהילת יהדות אחרת ביואל, או לפנות אלי במייל mihalbt@netvision.net.il ואם הגעתם עד כאן אז צימוק קטן נוסף על חירות: יש שלושה טיפוסים של שעבוד או חירות (תלוי בזוית) זה שיש לו ניצוץ בינוני בתוכו זה שיש לו ניצוץ גדול בתוכו וזה שמרוב שיש לו חושך הוא אפילו לא יודע שהוא בחושך ויש גם שלושה סוגי גאולה זה שיש לו ניצוץ בינוני צריך להרחיב אותו זה שיש לו ניצוץ גדול והוא בעצם חופשי צריך לעזור לאחרים להיגאל וזה שיש לו חושך מוחלט צריך להיעזר באחרים כדי להיגאל עכשיו הפואנטה: בכולנו יש את שלושת הסוגים במקומות שונים בתוכינו והחלקים המוארים שלנו יכולים לעזור לחלקים החשוכים שלנו לצאת לחופשי מקסים נכון? זה של השפת אמת.

אני מת לענות לך לגבי זה אבל משהו מרגיש לי מוזר בניית אתרים בחינם בניית אתרים בחינם

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
ספרים
בחר
בחר