סיימתי לקרוא היום את "יברך אותך אלוהים, אדון רוזווטר".

בסיכומו של דבר מדובר בספר מאוד מוצלח, בעיקר בזכות הפרק האחרון, המבריק. הזינוק בזמן והשימוש בסופת האש הוסיפו הרבה גם לנופך הפסיכולוגי של הדמות, גם לאמירה של הספר,גם לעלילה, ואפילו מעט לסימבוליסטיקה. יש רק דבר אחד שאני מוכרח לוודא, בתור קורא וונגוט מתחיל: קילגור טראוט הוא מעין אלטר אגו שלו? הבנתי שהוא דמות שחוזרת בהרבה ספרים של וונגוט, אבל האם הוא אמור לייצג את דעותיו של וונגוט עצמו? האם הוא מעין השתקפות של הסופר בתוך ספריו? אם המצב הוא אכן כזה, הכניסה שלו בפרק האחרון היתה יותר מאשר במקום. דבר אחד קצת הטריד אותי בספר, והוא הזינוק העלילתי המיותר ליותר מדי דברים שלא מתפתחים. הרגעים החזקים של הספר הם אלה המלווים את חייו של אליוט רוזווטר, וכל הסיפורים על פרד, קרוליין ואמאניטה, למרות שלא חסרו בהם רגעים משעשעים, נראו לי כלא שייכים. שמעתי בעצתכם ולא קראתי, בינתיים, את הסירנות של טיטאן, כדי לא לערבב. נשאלת השאלה, האם להמשיך לשם עכשיו?

achtung baby

גונקל, ראשית, לא מקובל עלי שימוש במילים כמו אלטר-אגו. לא יודע להגיד לך למה. ענין של חינוך. שנית, וזו בקשה לגמרי אישית. היית בסדר דווקא. המשך לנסח את הודעותיך כך שיוכלו לקראן גם אלו שעדיין לא קראו את הספר הנדון, ושונאים שמקלקלים להם את הסוף. שלישית. רביעית. מאיזו סיבה נעלמה, אתה מתעלם כליל זיספאל מ"בית מטבחיים 5" . למה, מדוע, וכי למה, הכיצד, הכיאך, הכצעקתה, הכה את המומחה??? רבים הסוברים (המציא ארנון בהינף חוטם לאחר שקרא רק את הנ"ל מיצירתו של וונגוט) שבית מטבחיים 5 הוא כרטיס הכניסה של וונגוט אל הקאנון. או בעברית - בנזונה של ספר. אבל ממש. ארנון.

שיט, חששתי מהרגע ששמו של קורט יועלה כאן. פדיחות

לא קראתי אף ספר שלו. בחיי שרציתי, אבל כל פעם שהתכוונתי להתחיל, יצא לי במקרה לשמוע איזו שיחה שבה הבחורה עם העגיל בכתף אומרת לחבר שלה, זה שחובש כובע מגניב עם פונפונים: שומע מושמוש?, יש לי אחלה רעיון לתסריט לפי אדון רוזנווסר. ותיכף חשבתי, אם גם אני אקרא את אותם ספרים, מה ישאר שיאפשר לי להמשיך ולהתנשא על סביבתי? אז שווה אתם אומרים? טוב ננסה בברכת ניפגש באוזן

סיימתי לקרוא היום את "יברך אותך אלוהים, אדון רוזווטר".

בסיכומו של דבר מדובר בספר מאוד מוצלח, בעיקר בזכות הפרק האחרון, המבריק. הזינוק בזמן והשימוש בסופת האש הוסיפו הרבה גם לנופך הפסיכולוגי של הדמות, גם לאמירה של הספר,גם לעלילה, ואפילו מעט לסימבוליסטיקה. יש רק דבר אחד שאני מוכרח לוודא, בתור קורא וונגוט מתחיל: קילגור טראוט הוא מעין אלטר אגו שלו? הבנתי שהוא דמות שחוזרת בהרבה ספרים של וונגוט, אבל האם הוא אמור לייצג את דעותיו של וונגוט עצמו? האם הוא מעין השתקפות של הסופר בתוך ספריו? אם המצב הוא אכן כזה, הכניסה שלו בפרק האחרון היתה יותר מאשר במקום. דבר אחד קצת הטריד אותי בספר, והוא הזינוק העלילתי המיותר ליותר מדי דברים שלא מתפתחים. הרגעים החזקים של הספר הם אלה המלווים את חייו של אליוט רוזווטר, וכל הסיפורים על פרד, קרוליין ואמאניטה, למרות שלא חסרו בהם רגעים משעשעים, נראו לי כלא שייכים. שמעתי בעצתכם ולא קראתי, בינתיים, את הסירנות של טיטאן, כדי לא לערבב. נשאלת השאלה, האם להמשיך לשם עכשיו?

שיברך גם אותך, אדון גונקל

אתה בוודאי מתאר לעצמך, שאני לא מומחית בוונגוט, אבל אם אתה רוצה לקרוא מאמר על קילגור טראוט כאלטר-אגו של וונגוט, אז הנה קישור

שיט, חששתי מהרגע ששמו של קורט יועלה כאן. פדיחות

לא קראתי אף ספר שלו. בחיי שרציתי, אבל כל פעם שהתכוונתי להתחיל, יצא לי במקרה לשמוע איזו שיחה שבה הבחורה עם העגיל בכתף אומרת לחבר שלה, זה שחובש כובע מגניב עם פונפונים: שומע מושמוש?, יש לי אחלה רעיון לתסריט לפי אדון רוזנווסר. ותיכף חשבתי, אם גם אני אקרא את אותם ספרים, מה ישאר שיאפשר לי להמשיך ולהתנשא על סביבתי? אז שווה אתם אומרים? טוב ננסה בברכת ניפגש באוזן

את בטוחה, שהיה לה עגיל בכתף? זה מאוד מקורי, כי כתף נועדה לקעקועים

היום ישבתי באוטובוס ליד בחור עם שלושה עגילים באוזן שמאל (כמה היו לו בימנית לא יכולתי לראות) ונזם בנחיר השמאלי. מאוד מעניין. אני קראתי "לעומק" רק את "בית מסבחיים 5" ו"גלפגוס". מספיק.

את לא מעודכנת, נזם זה פאסה. לא מייצר מספיק הגנבה

ובכלל כתפים זה הדבר הבא (את המשפט הזה שמעתי בים בשבת, נשבעת באמא שלי)

טוב, בחמסין הבא אתבונן טוב טוב בכתפיים חשופות...

achtung baby

גונקל, ראשית, לא מקובל עלי שימוש במילים כמו אלטר-אגו. לא יודע להגיד לך למה. ענין של חינוך. שנית, וזו בקשה לגמרי אישית. היית בסדר דווקא. המשך לנסח את הודעותיך כך שיוכלו לקראן גם אלו שעדיין לא קראו את הספר הנדון, ושונאים שמקלקלים להם את הסוף. שלישית. רביעית. מאיזו סיבה נעלמה, אתה מתעלם כליל זיספאל מ"בית מטבחיים 5" . למה, מדוע, וכי למה, הכיצד, הכיאך, הכצעקתה, הכה את המומחה??? רבים הסוברים (המציא ארנון בהינף חוטם לאחר שקרא רק את הנ"ל מיצירתו של וונגוט) שבית מטבחיים 5 הוא כרטיס הכניסה של וונגוט אל הקאנון. או בעברית - בנזונה של ספר. אבל ממש. ארנון.

סלוטרהאוס5

הנה הנה מגיע הרגע הגדול, בו אודה שלמרות שקראתי כמה וונגוטים והוא הצטרף לרשימת האלילים שלי, את סלוטרהאוס5 לא יכולתי לסיים, ובקושי שהצלחתי להתחיל. מאיזושהיא סיבה בלתי ברורה הספר הזה נורא הרדים אותי, ולא יכולתי לעמוד בזה. ותגידו - כשאתם אומרים שאתם קוראים את וונגוט, הככונה היא לעברית או לאנגלית?

אני מתכוון לעברית,

ואני רק רוצה לספר לך, שהספר, נכון לסקרי השווקים הפרטיים שלי, בכלל לא חביב היום על אנשים. הוא נחשב לספר שהתאים לזמנו, אבל שרד את הנצח הרבה פחות טוב מרוזווטר, הסירנות, אמא לילה או עריסת החתול. וארוחת בוקר של אלופים, אגב, ממש לא אהוב היום. הוא נחשב לאחד מהגרועים ביותר של וונגוט.

סתם שאלה

מאיפה אתה יודע מה כן או לא אהוב על אנשים? כל המקורות שלי מסתכמים באח שלי, אמא שלי ודודה שלי, תולעי הספרים במשפחה, ובאנשים שלהם אני דוחפת ספרים שיקראו ושומעת אם הם אהבו או לא. לפי זה מה שאני יודעת זה שסלוטרהאוס אהוב מאוד. אני כבר לא מדברת על זה שבכל מקום כתוב שהוא התפרסם בגלל הספר המסויים הזה. אז מאיפה באמת המקורות שלך?

אתה רוצה שמות?

אני פשוט מכיר הרבה חושבבי וונגוט חולים, שגם להם יש חברים חובבי וונגוט, ולקראת הקריאה שלי באדון וונגוט, עשיתי סקר שווקים שבירר מה המוצלחים יותר, להתחיל איתם. למעשה, גם כאן בפורום שאלתי, וקיבלתי תשובה דומה לזאת שקיבלתי ממכריי. אגב, ברשימת ספרי המאה של מעריב, שבו בית מטבחיים 5 היה הייצוג של וונגוט, האיש שכתב עליו כמה מילים - לא זוכר כבר מי זה היה - נכנס בו קשות, אמר שהוא ממש לא עומד במבחן הזמן, ושבעצם הוא נכנס לרשימה רק בזכות האימפק שהיה לו בתקופתו. סקרי השווקים שאני עורך אינם מקצועיים, אבל פגשתי אינספור חובבי וונגוט, ועוד לא פגשתי אחד שהוונגוט האהוב עליו הוא בית מטבחיים.

אולי מספיק עם זה?

פעם שלישית שאני נאלץ להרים את הקול. גונקל היקר, זה מרגיז אותי שמתייחסים לבית מטבחיים כאל כתבה עיתונאית. מרגיז גם רגשית, אבל בעיקר אינטלקטואלית. מה זאת אומרת? אין, לדעתי לדעתי, דבר כזה: "ספר טוב לזמנו". או שהספר טוב, או שאינו כזה. אם הוא טוב- הוא תמיד יהיה רלוונטי, ואם אינו טוב, על אף שהוא יכול להיות האמירה הכי חזקה ונכונה לזמנה - אין בו איכות, גם בזמן היכתבו. ואתה יודע מה? תן לי דוגמא שאני טועה. ומלבד זה, להגיד שביתמטבחים5 אינו רלוונטי לימינו, זה פשוט לא נכון. למה? ככה. ארנון. בזמן האחרון סף הרגישות פה עולה, אנשים מתחילים ללכת על ביצים, פוליטיקלי קורקט וכאלה. אני לא בענין. וההוכחה: פיפי.

הקלברי פין זה אני. (פתיחה טובה לסיםפור קצר)

ארנו, בחייך, אל תשחק אותה ראש קטן עם הכללות!

אז קודם כל, אני לא קראתי את בית מטבחיים, ורק ציטטתי את הטיפוס מהעיתון, אז אני לא יודע. את דעתי על יצירות וזמנן אכתוב בפתיל שלמעלה ^ ^ ^ (בדקו בפתיל שלמעלה, על יצירות וזמנן)

גונק, תתעורר, הנו"ן חזרה.

אני? הכללות?? אני בכלל חושב שכל מי שמכליל הוא אדיוט. ארנו"ן סופית.
עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
ספרים
בחר
בחר