לא הבנתי

היי סמיילי לא הבנתי למה את מתכוונת "הבושה היא לאלוהים שוודאי לא זקוק לה ממני."

אני מתבישת על המצב שלי ממנו..ובשבילו :-) הוא צריך אותנו לכול כך הרבה דברים אחרים. ומה "אני" ? חופרת ושקוע בעצמי. לזו הכונה.

לצר לי עליינו

אז או שזה בא ומציף או שבא ומטביע אותנו. אבל עם הצפה אפשר להתמודד טביעה זה כבר משהו אחר משכן אסור לשקוע לתוך זה...

יש בעיות

שלא פותרים באמת. אנחנו לא זקוקות לאף אדם כדי לחיות טוב, להרגיש טוב. בטח לא בשלב האיסוף..נקרא לו :-) ברגעים כשיש פחות תקווה זה תוקף. כן הצפה היא משהוא שונה..ועדין למה להגיע למצב כזה? לא לשקוע.. משתדלים. לא?

בטח לא יזיק :-)

נו?להזמין?

בטח

אבל רק עם המשפחה.
עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
סודות + וידויים
בחר
בחר